ביום ראשון הקרוב תעלה לאישור הממשלה הצעת חוק חדשה שנועדה להסדיר את תנאי ההעסקה בענף ולפיה תשר לא ייחשב עוד לשכר עבודה ועובדים יהיו זכאים לתלום גם על כוננויות. הצעת החוק גובשה על ידי ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) בעבודה שארכה למעלה משנתיים וזוכה לתמיכה של 63 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה.

הצעת החוק מפורט כי בענף המלצרות מועסקים כיום למעלה מ-100 אלף עובדים ועובדות כמלצרים, ברמנים, מארחים, טבחים, עוזרי מטבח ושוטפי כלים. רובם אינם מאוגדים בארגוני עובדים ואינם מקבלים זכויות סוציאליות בסיסיות בהן תשלום על שעות נוספות, תשלום על שבת וחג, ימי מחלה וחופשה, פנסיה ודמי הבראה, דמי נסיעות ופיצויים.

הפעיל החברתי הוותיק ומראשוני התארגנות עובדי המסעדות בהסתדרות, אלון–לי גרין, שיזם איגוד המלצרים וממובילי המאבק לחוק זכויות המלצרים (צילום ארכיון: זו הדרך)

הסיבה לכך היא הנוהג לפיו המעסיקים מסתמכים על הטיפים כתשלום שכר ומשלימים שכר מהכנסות העסק רק כאשר התשר לא מגיע לגובה של שכר מינימום לשעה. לא רק העובדים נפגעים מנוהג זה אלא גם הלקוחות – שמתמרמרים שטיפים מגיעים לקופת המסעדה במקום למלצר, וגם בהכנסות המדינה במידה שהטיפים נכנסים ישירות לכיסם של המלצרים. החוק החדש מציע כאמור כי התשר ייחשב מתנה הניתנת בעבור השירות לעובדים וכי המעסיק לא יוכל להשתמש בו כשכר במסגרת חוק שכר המינימום אלא יפריש מהכנסות בית העסק את השכר לעובדים. כדי להקל על המעסיקים להסתגל לחוק החדש, מוצע לתת להם הטבות במס לחמש שנים הכוללות 3 נקודות זיכוי במס ומס חברות מופחת בגובה של 24%.

ח"כ חנין מעריך כי מלצר או מלצרית ממוצעים מפסידים כ-7,000 שקל בשנה בשל אי קבלת זכויותיהם הסוציאליות. "למלצרים מגיע שכר ומגיעים תנאים סוציאליים", מסר חנין. "טיפ זה לא משכורת, טיפים הם דמי שירות שהלקוח בוחר להשאיר בסוף השירות. שכר, לפי החוק ישראלי, הוא תשלום של לפחות שכר מינימום, שיוצא מהכיס של המעסיק, על כל שעת עבודה של העובד. העבודה במלצרות נחשבת אמנם לעבודה זמנית, אבל רוב העובדים והעובדות בענף, עובדים בממוצע לפחות שלוש שנים ואלו שנים של זכויות אבודות". בנוסף לאי מתן זכויות סוציאליות – עובדי ענף המלצרות סובלים מהפרות רבות נוספות כגון ניכוי שכר עבור ציוד שנשבר או לקוחות שבורחים מבלי לשלם, אי תשלום על התלמדות ועוד – שאינן לפי חוק. חנין סבור כי הצעת החוק החדשה תאפשר לפתור גם בעיות אלו. "עבודה ללא שכר מסודר, כלומר בטיפים, מובילה לעתים קרובות לניצול נוסף של המלצרים, בהן  שעות 'סטנד ביי' ותקופות התלמדות ללא תשלום. מכיוון שעבודה לא מסודרת אינה מוגנת, היא פרצה להרעת תנאים על חשבון המלצרים".  

הפעיל החברתי הוותיק ומראשוני התארגנות עובדי המסעדות בהסתדרות, אלון–לי גרין, שיזם איגוד המלצרים וממובילי המאבק לחוק זכויות המלצרים הוסיף כי "לא מדובר על זכויות מיוחדות או על זכויות יתר, אלא על חוקים ותנאים שכל שאר העובדים בישראל מקבלים, ורק המלצרים לא. המלצרים והמלצריות עומדים בחובות שלהם, מגיעים לעבודה, נותנים את הנשמה ואת השנים הכי טובות שלהם ומשרתים את הלקוחות בנאמנות. מי שלא עומדים בחובות שלהם, אלה המעסיקים שמתחמקים מלשלם להם שכר וזכויות כמו כל מעסיק אחר".