החינוך הממלכתי לא נמצא בראש מעייניה של ממשלת הימין ואף לא של ממשלות קודמות בעשורים האחרונים. יוצאי דופן היו שרי החינוך ממרצ שולמית אלוני ויוסי שריד, שהגדילו את תקציבי החינוך של תלמידי זרם החינוך הממלכתי-עברי והממלכתי-ערבי. פעם אחר פעם, משלמים התלמידים את מחיר הקיצוצים המסיביים בתקציבי החינוך הממלכתי-עברי והממלכתי-ערבי.
תקציב החינוך עקף את התקציב הצבאי. לפי אתר הכנסת, בתקציב 2023 עמד תקציב החינוך של כל זרמי החינוך על 77 מיליארד שקל (ללא סעיף השכלה גבוהה) לעומת 63 מיליארד שקל שהוקצו לתקציב הצבאי (לא כולל תקציבים שהוקצו למתאם הפעולות בשטחים, להוצאות חירום אזרחיות ולהוצאות ביטחוניות אזרחיות).
בהצעת התקציב החדשה לשנה הנוכחית אושרה תוספת תקציב של 637 מיליון ש"ח "למענים ומאפיינים ייחודים של החמ"ד (חינוך ממלכתי חרדי)" ותקציב של 100 מיליון ש"ח לצמצום תשלומי הורים בחינוך הממלכתי-דתי. ניתן להניח כי תקציבי החינוך הסקטוריאליים האלה ימשיכו לגדול בשנים הקרובות. באתרים שונים דווח, כי שר החינוך יואב קיש, שצולם לאחרונה רוקד בזירת פיגוע ברעננה, עזב ישיבת ממשלה לאחר שהוצג קיצוץ בסך 860 מיליון ש"ח בתקציב החינוך. הקיצוץ הוקטן לבסוף ל-300 מיליון ש"ח.
הקונץ פטנט: לתת תקציב נוסף לזרמי החינוך הדתיים והחרדיים ולקצץ בתקציב זרמי החינוך הממלכתיים-עבריים והממלכתיים-ערביים, מקורו בחוק משנת 1953 שקבע את החלוקה לזרמי החינוך השונים. לכן, גם כאשר ממשלת הימין מקצצת בתקציב החינוך הכולל, פטרוני החינוך הממלכתי-דתי והחרדי מפצים עצמם ומגדילים את תקציביהם. בדרך זו הם מגדילים את בסיס הכוח הפוליטי שלהם בקרב מצביעיהם ומגדילים את מספר נציגיהם בכנסת.
אנומליה בלתי נסבלת
הגיעה העת לומר: זו אנומליה בלתי נסבלת שתחת משרד החינוך מתקיימות מערכות חינוך מוגנות פוליטית ואפילו מועצמות כמנוף לכוח פוליטי ומערכות אחרות, כלליות, אשר נשחקות, נרמסות ומוזנחות. בתקופת המחאה הוקם הארגון "משמר החינוך הממלכתי", אשר חותר לשמור על החינוך הממלכתי-עברי והממלכתי-ערבי. אולם בהעדר כוח פוליטי בכנסת, אין למשמר היכולת לגרום להגדלת התקציבים של הזרמים הממלכתיים המקיפים מאות אלפי התלמידים.
המדינה המודרנית, לרבות מדינת הרווחה של המאה ה-20, פעלה לפיתוח מאסיבי של מוסדות החינוך ככלי להכשרתו של כוח האדם הנחוץ בכלכלה. אך מדינת ישראל זנחה את החינוך, הפקירה אותו לכוחות השוק ולמנגנונים של ברירה טבעית חברתית, לפיהם תלמיד ממעמד סוציו-אקונומי גבוה שורד, ואילו תלמיד ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אינו שורד.
פירוק משרד החינוך לתתי משרדים הוא מחולל אי-שוויון חברתי ואי-שיווין תקציבי. לתלמידי זרם החינוך הממלכתי אין בממשלה הנוכחית שרים שיאבקו למען זכויותיהם ותקציביהם. וכך עם אמתלות ניאו-ליברליות של משרד האוצר, עם שר חינוך שאיננו מתעניין בחינוך ותוך ניצול מצב המלחמה חווה ישראל משבר חברתי וחינוכי שלא נודע כמותו (רבבות תלמידים מפונים), מקוצצים תקציבי החינוך הממלכתי ומועברים לתקציבי המשרדים של שרי הימין הקיצוני וההתנחלויות.
פגיעה חמורה בילדי האוכלוסייה מעוטת ההכנסות
נגה דגן בוזגלו, חוקרת במרכז אדוה, בדקה אלו תוכניות ייפגעו מהקיצוצים במשרד החינוך. היא מצאה כי סל של 9,000 שעות הוראה שבועיות גמישות יקוצץ מ-0.85 שעות הוראה שבועיות לכל כיתה ל-0.5 שעות הוראה בלבד. שעות הוראה אלה משמשות את מנהלי המחוזות להקצאה של שעות חינוך נוספות לפי שיקול דעתם. בבתי ספר בהם תשלומי ההורים גבוהים, שעות ההוראה הנוספות לא ייפגעו, כיוון שתשלומי ההורים מוסיפים שעות הוראה כיתתיות. משמע, תלמידים הזקוקים לחידוד החומר, לחזרה ולשעות הוראה נוספות אך באים ממשפחות מעוטות הכנסה – ייפגעו. הקיצוץ בסעיף ספציפי זה עומד על 80 מיליון ש"ח.
קיצוץ נוסף בסך 80 מיליון ש"ח הושת על תקציב הפעולות. תקציב זה ממן תוכניות לצמצום אלימות בבתי ספר, לסיוע נפשי, להארכת יום הלימודים ולמניעת נשירה. תוכניות אלה הן קריטיות בבתי הספר בשכונות בחתך כלכלי-חברתי נמוך ובינוני, להם אופייניים אחוזי הנשירה גבוהים, מצוקה נפשית רבה יותר ומקרי אלימות תכופים יותר.
הקיצוצים בתקציב משרד החינוך יפגעו באופן בלתי פרופורציונאלי בתלמידי זרם החינוך הממלכתי. זו פגיעה אנושה במאות אלפי תלמידים העלולים לנשור באחוזים גדולים יותר, לסבול מצוקה נפשית בלתי-מטופלת, ולקבל פחות תוכניות העשרה, ועקב כך גם להשתכר שכר נמוך יותר בשוק העבודה. על כל ממשלה שתחליף בעתיד את ממשלת המחדל יהיה להיכנס בעובי הקורה של תקציבי משרד החינוך ולחולל בהם שינוי משמעותי לטובת הזרם הממלכתי.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/127135
