בדצמבר 2014 הגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתירה לבג"ץ בשמם של תשעה פלסטינים שעברו עינויים או התעללות על–ידי חיילים. בעתירה ביקש הוועד סעד פרטני: מענה לתלונות שהגשנו לפרקליטות הצבאית בשם העותרים, וכן סעדים עקרוניים: קביעת פרקי זמן לבדיקת התלונות ואפשרות להגיש ערר. בנוגע לתלונות העותרים הפרטניים:
בינואר 2016, כעשרה ימים לפני הדיון הראשון בעתירה, (ומספר שנים לאחר הגשת התלונות עצמן) התקבלה תשובה מרוכזת של הפרקליטות הצבאית, ובה עדכון על כך שמהלך השנים הפרקליטות החליטה לסגור את התלונות של רוב העותרים, אולם בשל "טעות משרדית" לא נשלח עדכון למתלוננים. על כך מסרה מנהלת הוועד נגד עינויים, ד"ר רחל סטרומזה.

מנהלת הוועד נגד עינויים, ד"ר רחל סטרומזה בהפגנת החופש שנערכת מדי חודש על ידי לוחמים לשלום ועומדים ביחד, מתייחסת למצבם של האסירים והעצירים הפלסטינים (צילום: הוועד נגד עינויים)

בדיון שהתקיים בינואר, שלח בג"ץ את הפרקליטות הצבאית לעשות בדק בית ולבחון האם ישנם מקרים נוספים בהם המתלוננים לא מעודכנים בהחלטות בעניינם. בחודש מאי האחרון עדכנה המדינה כי אכן לא מדובר היה בתקלה נקודתית בעניינם של העותרים, המדינה עדכנה כי הפרקליטות הצבאית בחנה 1,600 תיקים שנסגרו בין השנים 2016-2014 ומצאה כי בכ-60 תיקים לא הועבר מענה למתלונן. כמו כן ציינה הפרקליטות כי נקבעו והוטמעו בחודשים האחרונים מספר נהלים שנועדו להבטיח מתן מענה לפניות.

בנוגע לקביעת פרקי זמן לבדיקת תלונות על–ידי מצ"ח והפרקליטות הצבאית:
כשמונה חודשים לאחר הגשת העתירה פורסם דו"ח צ'חנובר (דו"ח הצוות הבין–משרדי ליישום המלצות וועדת טירקל) ובו נקבעה מסגרת זמנים לטיפול בתלונות. בדיון שהתקיים בחודש שעבר עדכנה המדינה על החלטת הקבינט המדיני–בטחוני מיולי האחרון שיש ליישום הדו"ח ולכן קבעו שהעתירה מיצתה את עצמה. בפסק הדין קבעו השופטות כי: "עתירה זו מיצתה את עצמה והעותרים השיגו במסגרתה הישגים: תשובות שניתנו בעניינם של העותרים השונים, וטוב שהתקבלו ההחלטות הללו; גילוי תקלה מערכתית של אי משלוח החלטות לפונים וטיפול בתקלה זו; קידום המלצות ועדת טירקל וועדת צ'חנובר; והחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון שנמסרה לנו היום". יצוין שלטובת העותרים נפסקו הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.

לעיון בפסק הדין: http://elyon1.court.gov.il/files/14/110/083/c09/14083110.c09.pdf