הימין בצ'ילה מנסה בכל כוחו לטרפד את אישור במשאל עם של החוקה החדשה המתקדמת והדמוקרטית. כך נאמר במאמר המערכת בגיליון האחרון השבועון הקומוניסטי "אל סיגלו". לדברי השבועון הנשיא גבריאל בוריק הזהיר השבוע שללא אישור החוקה במשאל עם ב-4 בספטמבר הקרוב, "צ'ילה תשוב שנים אחורה". אזרחי צ'ילה אמורים להצביע "בעד" ו"נגד" בעד אימוצה של החוקה החדשה, שתבטל את החוקה בתוקף מבית היוצר של המשטר הצבאי העקוב מדם של הגנרל אוגוסטו פינושה.
לדברי מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, גיירמו טלייה, "קיים סיכוי סביר שניתן יהיה לנצח את הימין לאשר את החוקה שאינה מושלמת וניתן יהיה בעתיד לתקן חלק מסעיפיה. אך קודם כל יש לאשר את החוקה החדשה, חרף קמפיין מתוזמר היטב והמפיץ שקרים סביב עיקריה".
הצעת החוקה החדשה פורסמה בתום דיוני האסיפה המכוננת שהוקמה בצ'ילה בתום גל מחאות חברתיות שנמשך חודשים ארוכים בעת ממשלתו הימנית של הנשיא הקודם, סבסטיאן פיניירה. לניסוח החוקה נבחרו בבחירות דמוקרטיות 77 נשים ו-77 גברים ולנשיאות האסיפה מונתה אליסה לונקון, פעילת זכויות אדם בת שבט המפוצ'ה, אחד העמים המקוריים המתגורר בדרום ארגנטינה.
בראשית החודש הגישה האסיפה את טיוטת הנוסח הסופי וזו תועמד למשאל עם ביום שבו נבחר הסוציאליסט סלבדור איינדה לנשיאות ב-1970. ב-1973 הוא נרצח בהפיכה הצבאית של פינושה, אשר זכתה לתמיכה פעילה של האימפריאליזם האמריקאי.
משמרת של פעילי שמאל בסנטיאגו בקריאה לאשר את החוקה החדשה, 7 ביולי 2022 (צילום: אל סיגלו)
לפי החוקה החדשה, צ'ילה תהפוך למדינה חברתית ודמוקרטית שבה מוגנות זכויות חברתיות וזכויות אזרח, הדוגלת ברב-תרבותית, פלורליזם, שוויוניות והגנה על הסביבה. סעיף 6 קובע כי נשים וגברים זכאים לייצוג שווה וא-בינאריים זכאים לייצוג הולם. כל גוף הממומן על-ידי המדינה, חברת ציבורית או מעין ציבורית, יחויבו בייצוג של לפחות 50% נשים. יצוין שישנו רוב נשי בקרב שרי ממשלת בוריק השמאלית.
לפי סעיף 41, לכל אזרח ואזרחית מובטחות זכויות מיניות וזכויות רבייה, ובכלל זה לקבל החלטות על גופם באופן עצמאי וגישה חופשית לאמצעי מניעה. כלומר, הזכות להפלה נמצאת בידי האישה ולא בידי המדינה. זהו שינוי משמעותי ביותר עבור מדינה שבה עד 2017 הפלות היו אסורות.
סעיף 44 נוגע להבטחת הזכות לבריאות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית לכל אזרח ואזרחית. גם זו מהפכה חשובה מאוד משום שצ'ילה היא המדינה הכי לא שוויונית כיום באמריקה הלטינית. מערכת הבריאות בה מנוהלת על-ידי גופים פרטיים שאינם מחויבים לבטח עניים או חולים. גישה לטיפול רפואי הולם לבני ובנות המעמדות הנמוכים כמעט שאינה קיימת. לשם כך יונהג מס בריאות ציבורי.
סעיף 37 קובע כי האוניברסיטאות הציבוריות חייבות להיות מוגדרות כמוסדות ללא כוונות רווח. ההשכלה גבוהה בבעלות פרטית לא תקבל מימון ציבורי. האוניברסיטאות הציבוריות אף מחויבות להעניק חינוך שיאפשר ללומדים וללומדות למצות את זכויותיהם האזרחיות. הלימודים הגבוהים לתואר ראשון חייבים להיות נגישים וללא תשלום לכלל האוכלוסייה. עוד קובע הסעיף כי לכל אזרח ואזרחית עומדת הזכות לחינוך חינם ברמה גבוהה.
סעיף שצפוי לעורר מחלוקת גדולה לקראת המשאל סעיף 34, המבטיח אוטונומיה לעמים המקוריים בצ'ילה. הטיוטה מכריזה על הזכות של העמים המקוריים להכרה בתרבותם, לשלטון עצמי, לחוקיהם, לזכותם על אדמותיהם ועל משאבי הטבע בשטחם. הימין הצ'ילאני, שמייחס לעמים הילידים "אלימות טרוריסטית", צפוי להעמיד סעיף זה במוקד מאבקו. מחלוקת דומה צפוי לעורר גם סעיף 47 המתייחס להגנות להן זכאים עובדים ועובדות – מהזכות להתאגד, דרך זכות השביתה, חתימה על הסכמי עבודה ארציים ועד ההגנות מפני פיטורים לא מוצדקים. זאת, בניגוד לשינויים שנעשו בעת הדיקטטורה של פינושה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/111121
