ארגון הסרבנים הוותיק יש גבול, שהוקם ב-1982 במהלך מלחמת לבנון, הפיץ אתמול (שלישי) הודעה לעיתונות בעקבות המלחמה בדרום. "אנשי החמאס ביצעו בסוף השבוע האחרון פשעי מלחמה איומים, רצחו ופגעו באזרחים ישראלים רבים בכוונה ובאופן מזעזע כל בן אנוש. אולם, נקמה אינה מצדיקה את התקיפות האוויריות השיטתיות נגד אזורים אזרחיים בעזה ואת הפגיעה באזרחים על ידי ניתוק החשמל, המים, הדלק והמזון ודחיפתם אל מחוץ לרצועה על ידי יצירת אסון הומניטרי", נכתב.
העיתונים, הרדיו ורשתות הטלוויזיה מיידעים אותנו על שקרה ועל שקורה לאזרחים בישראל. על הפגיעה המתמשכת באזרחים החיים בעזה איננו יודעים. באזרחים לא פוגעים הן בעוטף והן בעזה. נקמה אינה הצדקה לביצוע פשעי מלחמה", הדגישו.
אכן, התגובה של ממשלת הימין לטבח של החמאס בדרום היא ביצוע טבח נוסף, ברצועת עזה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף הבטיח: "נהפוך את עזה לעיי חורבות", ובימים האחרונים, לשם שינוי, הוא מקיים את הבטחתו.
מותה של הקונספציה
רבות דובר על "הקונספציה" בשבועות האחרונים, בעקבות ציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. אותה קונספציה, קבעון מחשבתי, לפיה לא תפרוץ מלחמה ושעדיף כיבוש שטחים (סיני, במקרה ההוא) על שלום קרסה תוך ימים ספורים. עתה מתה ה"קונספציה" – ניהול הסכסוך. לפי קונספציה זו ניתן "לנהל סכסוך" על אש נמוכה ולהמשיך בכיבוש ובסגר עד אין קץ. וכאשר סיר הלחץ (חרף האש הנמוכה) מאיים להתפוצץ – "מעניקים הקלות", כמו כניסה של מובטלים מעזה לישראל כדי להופכם לעובדי בניין מנוצלים. לקונספציה הזו קרא נתניהו "שלום כלכלי" (להבדיל משלום צודק, כמובן). גם את קטאר ואת "מענקיה" ניתן לגייס לשם כך.
נתניהו טיפח קונספציה נוספת לפיה יש להפריד בין הגדה המערבית לרצועת עזה, ויש לחזק את החמאס הפונדמנטליסטי על מנת להחליש את הרשות הפלסטינית, המוכנה לשלום תמורת נסיגה ישראלית מכל השטחים הכבושים. איך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בזמנו? "האויב העיקרי איננו החמאס, אלא אש"ף והרשות". ניתן אולי להפריד את הרצועה מהגדה, אבל לא ניתן ליצור פירוד בעם הפלסטיני ולחסל את שאיפתו לשחרור לאומי.
לקונספציה יש גם מרכיב נוסף: "צה"ל הוא הצבא החזק באזור", ולכן כדברי האמרה הצה"לית הנושנה: "מה שלא הולך בכוח – הולך ביותר כוח". במידה ש"השלום הכלכלי", "ניהול הסכסוך" או ההפרדה הכפויה אינם מועילים, תמיד ניתן לעשות שימוש בכוח הזרוע על מנת לכופף את הפלסטינים. "הצבא החזק ביותר באזור", אמרנו?
מותה של מדינת הרווחה
המלחמה שהכריזה ממשלת ישראל על יותר משני מיליון פלסטינים ברצועת עזה חשפה פן נוסף – האזרח אינו יכול לסמוך יותר על המדינה. שנות דור של מדיניות ניאו-ליברלית בהובלת נתניהו גרמה לכך שכל מנגנוני המדינה, ובייחוד מנגנוני הרווחה, קורסים בעת מבחן. לתושבים בעוטף עזה אין כעת מזון ומים. הם תלויים בחסדיהם של כמה מונופולים לשיווק, הקרויים "רשתות השיווק", שדרך קבע גובים מחירים גבוהים יותר בפריפריה לעומת המחירים באותם מרכולים במרכז. רגע, אבל זה כעשור פועלת במשרד הביטחון רח"ל (רשות חירום לאומית) האמורה לתת מענה לסוגיות אלה. טוב, היא לא ממש פועלת בהיעדר תקציבים. רח"ל הפכה לרַחֲמָנָא לִצְלָן, וכידוע שמו הפרטי של נתניהו איננו רחמים. אף לרבבות חיילים שגויסו בצו 8 אין ציוד, מזון, שקי שינה, פנסים. הם נאלצים לקושש תרומות כדי למממן את רכישתם.
הנסיגה של המדינה ניכרת על כל צעד ושעל, ודווקא ביישובים שעל פי הצהרותיהן של הממשלות השונות זוכים תושביהם ב"עדיפות בשירותים ובתקציבים" בגלל שהם באזור עימות. אם כך המצב ב"אזורי העדיפות", מה מצבם של שכניהם, הערבים-בדואים בנגב? עד כה רקטות החמאס גבו את חייהם של 11 נשים, ילדים וגברים בדואים. ״130 אלף תושבים גרים בכפרים הבלתי מוכרים. 95 אחוז מהכפרים האלה בנויים ממתכת פשוטה ומפח, ואין בהם אפילו מיגונית אחת", אמר עטייה אלאעסם ראש המועצה לכפרים הלא מוכרים ל"המקום הכי חם בגיהנום".
ישנם המצדיעים ל"התגייסות החברה האזרחית לטובת הנפגעים". למעשה, מדובר בנסיגת המדינה ובניסיונם של ארגוני חברה אזרחית לספק שירותים ומוצרים במקומות בהם המדינה חדלה להתקיים. בת"א-יפו, באין מענה משטרתי, אמיר בדראן ורשימתו "כולנו העיר" (ר' ריאיון עמו בגיליון זה) הקימו את "המשמר המשותף היהודי-ערבי" על מנת להגן אל האוכלוסייה הערבית מפני גורמים בימין הגזעני. בהיעדר שירותי רפואה, עמותת רופאים לזכויות אדם מעניקה סיוע נפשי ורפואי לאלפים מתושבי עוטף עזה שעזבו את בתיהם על פי דרישת הצבא והמתגוררים בים המלח ובאילת. רבים מהם מצולקים בעקבות רצח קרובים וחברים. גם ארגוני המחאה נגד ההפיכה המשטרית קידמו אין ספור יוזמות לסיוע – ממזון ועד טיפול רפואי.
"עו"סות דמוקרטיה" הקימה רשת של עובדות ועובדים סוציאליים מתנדבים המטפלים במסירות רבה במאות תושבים במצוקה כלכלית ונפשית. ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) מוצפת פניות של אזרחים. זאת חרף העובדה שממשלת הימין קיצצה באחרונה שני-שלישים מתקציבה לטובת ההתנחלויות והחינוך החרדי.
אפילו קרובי החטופים בידי אנשי החמאס נאלצו להקים "מטה מאבק"(!) כדי שקולם ומצוקותיהם יישמעו אצל שלטון הימין האטום. ישנם כ-30 שרים. מישהו ראה שר שהגיע לאזור שנפגע בלחימה? מטה המאבק אילץ את השלטונות להקים מרכז לטיפול במשפחות החטופים – ששמותיהם ומספרם המדויק טרם נמסרו.
למנוע מותם של אזרחים נוספים
"תהיה זו מלחמה ארוכה" – מבטיחים קברניטים וגנרלים. פירוש הדבר: אזרחים רבים, ישראלים ופלסטינים, ימצאו את מותם בנסיבות טרגיות. נתניהו, במצוקתו הפוליטית הרבה, יודע היטב שברגע שייפסק רעם התותחים, ייצאו המונים לרחובות הערים ויידרשו את התפטרותו. בשל כך הוא רוצה "ממשלת חירום לאומי", ויש הקונים את הסחורה הפגומה.
אך לא צריך להמתין עד למותם של אלפים נוספים. כבר כעת יש למנוע את הקמת ממשלת ימין מורחבת, לדרוש את הפסקת הקרבות ומו"מ מידי להחזרת החטופים. נאבק כדי שממשלת המחדל מלא-מלא תחדל מלהתקיים.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/124528
