האיגודים המקצועיים בקנדה: מחאת 'שיירת החופש' באוטווה לא משרתת את מעמד העובדים

הכוחות מאחורי "שיירת החופש" טוענים כי המחאה היא פועל יוצא מצרכי מעמד הפועלים ודרישותיו. כראיה, הם מצביעים על המספר הגדול של עובדים קנדים והאמריקאים הלקוחים חלק בהפגנות. אך לתנועה הקוראת להסרת כל המגבלות שהוטלו בעקבות מגפת הקורונה אין כל הוכחה לטענותיה.

נכון שגישת ממשלת טרודו למאבק במגפה העדיפה באופן ניכר את רווחיהם של תאגידים הגדולים על פני צרכי מעמד הפועלים, הצרכנים ובעלי עסקים קטנים. העובדים ומשפחותיהם נותרו לבדם בהתמודדותם עם מנעד רחב של אתגרים קשים ולכן הבלבול והפחד מתפשט. התנועה הימנית-פופוליסטית המסתתרת מאחורי השם "שיירת החופש", נגעה בתסכולים הלגיטימיים של אנשים רבים ומשכה אותם לכיוון ימני הגורס שלילת המדע, פגיעה במהגרים ואנטי-קומוניזם.

הנפת דגלי קונפדרציה הדרומית הגזענית של ארה"ב, צלבי קרס וסמלים פשיסטיים, ניאו-נאצים וימנים בשיירה הינה ההוכחה לאן הרוח נושבת. פתרון אמיתי מצריך שינוי בסדר היום הממשלה, הרחק מההון הגדול ובמענה לצרכי האזרחים. אך שינוי זה יכול להגיע רק מתוך תנועת פועלים חזקה ומאורגנת והעובדים צריכים להתגייס לכך.

חברי איגוד עובדי בתי החולים מפגינים נגד "שיירת החופש" בטורונטו (צילום: קול העם)

 

יצוין שבתגובה לשיירה, מספר רב של איגודי עובדים פרסמו הצהרות וסייעו לארגן תגובת נגד. ארגון עובדי הדואר הצהיר: "מספר ניכר ממשתתפי המחאה מקדמים השתלטות פשיסטית על השלטון תוך הפצת שנאה וגזענות. לדגלי הקונפדרציה ולצלבי קרס אין מקום בחברה דמוקרטית". לדברי ארגון עובדי המדינה "רבים חשים בצדק כי הממשלה לא עושה מספיק כדי למנוע את התפשטות המגפה וכדי לסייע לאלה שנפגעו ואף להגן על האזרחים מפני הקשיים ואי-הוודאות. מתי-מעט הרוויחו בגדול בזמן שהרוב נושא בנטל ולגיטימי לקיים דיון בשאלה כיצד עלינו להתמודד עם המגפה. אך 'השיירה' אינה חלק מהדיון הלגיטימי". "ההפרעות לציבור הרחב, הבריונות וההצגה של סמלים המייצגים שנאה וגזענות הוא מצער. זה הזמן לפזר את השיירה ולשלוח את אנשיה הביתה", הדגישו.

גם ברית עובדי השירותים הציבוריים גינתה "הפגנות ובהן דגלים גזעניים, צלבי קרס וסמלים אנטישמים, איסלאמופובים וניאו-נאצים. הבריונים הסתערו על העסקים המקומיים, הפרו את כללי בריאות הציבורית והכריחו לסגור עסקים תוך פגיעה בעובדיהם ואיומים על שחורים, ילידים, להט"ב, נשים ובעלי מוגבלויות".

 

מאמר המערכת של השבועון הקומוניסטי הקנדי "קול העם"