982 מבנים נהרסו ברחבי הנגב בשנה שחלה. כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסם פורום הדו–קיום בנגב. הדו"ח חושף כי לאורך שלוש השנים האחרונות, כמחצית מן המבנים בנגב נהרסו על ידי בעליהם הערבים–בדואים ולא על ידי המדינה. מדובר במגמה אותה מנסה מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני המקרקעין לקדם, בין היתר באמצעות הפעלת לחץ על אזרחים בדמות ביקורים תכופים של גורמי משטרה ופקחים.

70 מהמבנים שנהרסו על ידי בעליהם בשנת 2015, ו-140 בשנת 2014 נהרסו ללא צו הריסה. במסגרת הלחץ שמפעילות רשויות האכיפה על בעלי הבתים, גרמו פקחי היחידה הארצית לפיקוח על הבניה לכ-210 אנשים להרוס את בתיהם תחת איום שאם לא יהרסו בעצמם, יוצא נגדם צו הריסה. יצוין שהקהילה הערבית–בדואית מהווה מעל 34% מתושבי הנגב, אך רק 18 יישובים מתוך 144 מיועדים לה. מדינת ישראל ממשיכה לסרב להכיר בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, ומפעילה לחץ על תושביהם באמצעות הריסות הבתים להיכנס למשא ומתן ולוותר על הקרקעות עליהן הם תובעים בעלות.

כמו כן, משטרת ישראל מסרבת לחשוף את תקציב יחידת יואב בטענה שהדבר "יפגע בביטחון המדינה". יחידת יואב, היחידה שמלווה את רשויות האכיפה להריסות הבתים בנגב, הוקמה במסגרת תכנית פראוור שהוקפאה, אך היחידה ממשיכה לפעול. בקשת חופש מידע שהוגשה ע"י הפורום נענתה באופן חלקי, ורק עלות הרכבים של היחידה נחשפה. ביחידת יואב פועלים כ-200 שוטרים, ולהם 44 כלי רכב בעלות של יותר מ-10 מיליון שקל.

עם פרסום הדו"ח, מסרה חיה נח, מנכ"ל הפורום: "מדינת ישראל ממשיכה להתעלם ממצוקת הדיור הקשה של הקהילה הבדואית, וכעת אפילו רשויות האכיפה שהורסות בתים מתריעות על כך. במקום לפעול לטובת תושבי הנגב כולם, עוסקת הממשלה בהעמקת הפערים בין הקהילות השונות תוך תכנון יישובים חדשים ליהודים ודחיקת הקהילה הבדואית ליישובים עירוניים צפופים שאינם מסוגלים לקלוט עוד תושבים. מדינת ישראל צריכה לחדול ממדיניות הריסת הבתים ולייצר מדיניות חדשה ושוויונית של הכרה ביישובים הבדואים ופיתוח שלהם, שתביא לפריחת הנגב כולו".

לעיון בדו"ח המלא (24 עמודים):

http://www.dukium.org/wp-content/uploads/2016break/06/HDR_2016_HEB_web.pdf