בשנת 2006 נמצאו בסיכון לעוני 43% ממשקי הבית, שבהם יש מבוגר יחיד עם ילדים, רוב רובם של משקי בית אלה הם של נשים חד-הוריות. כך עולה מדו"ח "פני החברה" הראשון, שפרסמה אמש (יום א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
במסגרת הדו"ח, נמצאו כ-27% מהילדים היהודים בסיכון לעוני לעומת 75% מהילדים הערבים. בשנת 2006 מנו 38% ממשקי הבית הערביים 3 ילדים ויותר. 78% ממשקי בית אלה נמצאו בסיכון לעוני. על פי הגדרות הלמ"ס, אוכלוסייה בסיכון לעוני היא משפחה, שבה ההכנסה הממוצעת נמוכה ב-60% ממחצית ההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה.
עוד עולה ממפת הסיכון לעוני שמציג הדו"ח, שבין הישובים המונים יותר מ-50 אלף תושבים, שלושת הישובים בעלי הסיכון הנמוך ביותר לעוני בארץ הם גבעתיים, מודיעין-מכבים-רעות ורעננה. לעומת זאת, שלושת הישובים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לעוני הם נצרת, בית שמש ועכו.
דו"ח "פני החברה" של הלמ"ס שפורסם אמש הוא הדו"ח הראשון שמציג היבטים חברתיים של עוני ומצוקה, שאינם קשורים בהכרח לנתוני הכנסות או הוצאות משקי הבית. הדו"ח הוכן במסגרת ההמלצות שהוגשו לראש הממשלה בחודש פברואר השנה, על ידי צוות מומחים למדידת העוני.
הדו"ח עוסק בשמונה תחומים נבחרים המספקים תמונה של פני החברה בישראל מהיבטים שונים: מצוקה ועוני (מדדים סובייקטיביים), מדדי עוני והדרה חברתית (תהליך שבו נדחקים אזרחים אל שולי החברה ונמנעת מהם ההשתתפות בה כחברים שווי זכויות), שירותי רווחה, חינוך והשכלה, בריאות, תחבורה – ובכלל זה תאונות דרכים – עבריינות נוער ומבוגרים, ואיכות הסביבה.
לעיון בעיקרי הדו"ח:
http://cbs.gov.il/www/hodaot2008n/23_08_213b.pdf
