במהלך חודש אוגוסט ניהלו המנהל האזרחי והצבא מסע הרס נרחב ב-29 ישובים וכפרים ברחבי שטח סי. בישובים אלו הרסו הרשויות 101 מבנים, מתוכם 50 מבני מגורים. במבנים אלה חיו 214 נפשות, בהם 118 קטינים. חלק ניכר מהריסות אלו נעשו בקהילות רועים וחקלאים קטנות הסובלות מאיומים בלתי פוסקים ומניסיונות מתמשכים של ישראל לדחוק אותם מבתיהם בפרט, ומשטח סי בכלל כחלק מהמדיניות הישראלית השואפת לצמצם ככל הניתן נוכחות פלסטינית בשטחי סי.

חדיג'ה בשאראת, תושבת ח'ירבת חומסה שבבקעת הירדן, נשואה ואם לשתי בנות, על חורבות ביתה (צילום: עארף בצלם)

פעולות ההריסה הנרחבות של ישראל הן חלק ממדיניותה בשטח סי – המשתרע על כ-60% משטח הגדה – המבוססת על התפיסה לפיה אזור זה נועד בראש ובראשונה לשרת צרכים ישראליים. ישראל פועלת לקביעת עובדות בשטח וליצירת מציאות שקשה יהיה לשנות במסגרת הסדר עתידי. זאת בין השאר באמצעות ניצול משאבי השטח, הקמת התנחלויות והרחבתן. במקביל, הרשויות הישראליות, כחלק ממדיניות ממושכת של ממשלות ישראל השונות פועלות כדי לדחוק ולגרש את התושבים הפלסטינים משטח סי תחת אצטלא של נימוקים משפטיים קלושים כגון "בנייה בלתי חוקית" טיעון מופרך בהעדר כל אפשרות אמיתית לבנייה כחוק. טענות אלה נועדו לכסות על התעלמותה של ישראל מחובותיה שלה: לאפשר לתושבי הגדה לחיות את חייהם ללא הפרעה ולדאוג, ככוח הכובש, לפיתוח את יישוביהם לרמה המאפשרת חיים בכבוד ונותנת מענה על צורכיהם.

לדברי בצלם: "מדיניות ממשלתית זו, המיושמת בשיטתיות זה שנים, מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש. זאת, בין אם הדבר נעשה במישרין, באמצעות הריסת בתיהם, ובין אם בעקיפין, באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית".

עוד בנושא:

http://www.btselem.org/hebrew/planning_and_building/20150903_demolition_wave