סמל עיריית עזה הוא הפניקס, עוף החול המיתולוגי, הקם לתחייה מתוך אפרו. עזה עוד תקום, ביום מן הימים, אבל יש דברים – ולא רק אלפי אנשים – שלא ישובו, כי אינם ניתנים לשחזור.  מסתבר שבמסגרת הפגיעה המכוונת במה שהצבא הישראלי מכנה "מטרות עוצם" – מטרות שאינן צבאיות מובהקות, כמו בנייני ציבור בעלי חשיבות – הופצצו גם הארכיונים המרכזיים של עיריית עזה.

בהודעה שפרסם ב-29 בנובמבר ד"ר יחיה אל-סראג', ראש עיריית עזה, נאמר שבהפצצה נהרסו אלפי מסמכים היסטוריים, חלקם מלפני 150 שנה. "מסמכים אלה", אמר אל-סראג', "מייצגים חלק מהותי מההיסטוריה והתרבות שלנו. מצויים ביניהם תוכניות בנייה של בניינים עתיקים בעלי ערך היסטורי ומסמכים בכתב-ידם של אישי ציבור ידועי-שם. המסמכים נשרפו והפכו לאפר, וכך נמחק חלק נכבד מהזיכרון הפלסטיני".

אל סראג' הוסיף וציין שהכיבוש הפציץ בניינים רבים, מרכזי תרבות חשובים, תיאטרון ופארקים ציבוריים. בין היתר הופצצה ונהרסה הספריה המרכזית, שגם בה היו מסמכים היסטוריים רבים. הופצצו גם אנדרטאות, כמו זו לחייל האלמוני, זו שהוקמה לזכר הרוגי משט המרמרה, ועוד. "הכיבוש עושה מאמצים להרוס כל מה שיפה, למחוק את הזיכרון הפלסטיני, ולהפוך את הערים לבלתי-ראויות למגורים", סיכם ראש העיר.

חשוב לקרוא את התחקיר המעמיק של יובל אברהם שפורסם באתר "שיחה מקומית" על המדיניות המתירנית של  ההפצצות על עזה. לפי מקורותיו של אברהם, "ששירתו במודיעין ובחיל האוויר, ניתן לחלק באופן גס את המטרות המותקפות מהאוויר בעזה לארבע קטגוריות. הראשונה היא 'מטרות העוצם', שהן רבי קומות ומגדלי מגורים בלב הערים, בנייני ציבור, אוניברסיטאות, בנקים ומבני ממשל. הרעיון העומד מאחורי פגיעה במטרות כאלה, אומרים שלושה מקורות במודיעין שהיו מעורבים בתכנון או בתקיפה של מטרות כאלה בעבר, הוא פגיעה מכוונת בחברה האזרחית כאמצעי 'לגרום לאזרחים בעזה ללחוץ על חמאס'".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125857