בארגון עמק שווה חוששים שממשלת הימין תעשה שימוש בארכיאולוגיה כדי לדחוק פלסטינים מאדמתם

תוצאות הבחירות והממשלה הבאה ישפיעו על מדינת ישראל ואופי המשטר שלה בצורה דרמטית. לצד השינויים המבוקשים על ידי הקואליציה הימינית-קלריקלית בחקיקה וארגונם מחדש של משרדים, אגפים ויחידות, ממשלות ישראל לדורותיהן עשו שימוש פוליטי בארכיאולוגיה ובנכסי מורשת באמצעות התשתית החוקית הקיימת במדינת ישראל. אך בעמק שווה, חוששים שתשתית זו מעניקה כעת, "ללא צורך בשינוי חקיקה מהותיים, כוח רב בידי פוליטיקאים להפוך את המורשת לכלי עיצוב הזהות, המרחב והזיכרון הקולקטיבי, בהתאם לנטייתם הפוליטית".

עמק שווה הוא ארגון הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, השייך לכל הקהילות והעמים. חבריו נאבקים נגד השימוש באתרי מורשת ובשרידים ארכיאולוגים ככלי פוליטי בסכסוך בין ישראל והפלסטינים. "אנו רואים בארכיאולוגיה אמצעי לגישור וקירוב בין עמים ותרבויות ומאמינים כי הממצא הארכיאולוגי אינו צריך ואינו יכול להוות אמצעי להוכחת בעלות של עם או של בני דת כלשהי על המקום."

במדינת ישראל יותר מ-20 אלף אתרים ארכיאולוגים מוכרזים. בנוסף, ידועים עוד עשרות אלפי אתרי סקר ואתרים היסטוריים שאינם חוסים תחת חוקי העתיקות. לצידם ידועים כ-6,000 אתרים ארכיאולוגים ברחבי הגדה המערבית שתחת כיבוש ישראלי. המשמעות היא שכמעט בכל עיר, כפר או ישוב קיימים שרידים ארכיאולוגיים והיסטוריים בהיקפים שונים המחייבים פיקוח ושמירה על מנת למנוע פגיעה לא הכרחית בהם. האתרים הללו מהווים חלק מרכזי מהמורשת של המרחב ומהווים מקור התייחסות לזהות לאומית, מקומית, דתית ולעיתים גם משפחתית ואישית.

לדברי "עמק שווה", עשרות שנות שלטון ימין הובילו לשימוש הולך וגובר בשלל כלים חוקיים, משפטיים ומנהליים הנוגעים להכרזה, חפירה, שימור וניהול אתרי מורשת כביסוס והצדקה לקיומה של מדיניות מפלה, שעיקרה הדגשת מורשתה היהודית והציונית של הארץ בלבד והפיכת כל מורשת שאינה כזו לשקופה ולא רלבנטית, וכפועל יוצא מותרת להתעלמות, הזנחה והרס. למעשה, דווקא הפעילויות השונות אשר נעשות על ידי הרשויות הישראליות בכל המרחב, על פניו בהתאם לחוק, מובילות במבחן התוצאה לתוצאות מזיקות.

בשנים האחרונות גבר בחסות ועידוד מדינת ישראל, השימוש של גופים ומוסדות של מתנחלים באתרים ארכאולוגיים כמכשיר להשתלטות על שטחים ציבוריים, באצטלה של הגנה על המורשת. לצד הדגשת הזיקה היהודית לאתרים באמצעות שינוי שמותיהם, חפירתם, ופיתוח התיירות בהם, משמשת המורשת גם ככלי לשליטה בשטחים פתוחים ולהרחקתם של התושבים הפלסטינים המקומיים מנופיהם, משדותיהם, ממעיינותיהם ולעיתים אף מבתיהם.

כך לדוגמא, מאז שהוקם לראשונה ב-2009 במסגרת משרד ראש הממשלה, משמש משרד מורשת כלי ליצירת מציאות פוליטית הרואה בשטח כולו מולדתו של לאום אחד – היהודי, זאת תוך התעלמות מופגנת כלפי כל סיפור אחר של הארץ. מגמה זה נמשכה גם ב"ממשלת השינוי" היוצאת, שחלקים גדולים ממנה רואים עין בעין עם הממשלה הנכנסת.

"ממשלה חסרת מעצורים כמו זו המסתמנת, תבקש לערוך שינויים שהממשלה היוצאת וקודמותיה לא העזו בשל ההשלכות מרחיקות הלכת של הדברים. הן במישור המקצועי, הן במישור האתי והן במישור החוקי, ובהרחבה בהתייחסותה לסטנדרטים אתיים וחוקיים בינלאומיים. ממשלה זו מסתמנת כקיצונית ביותר שידעה מדינת ישראל וכזו שתעמיק את השימוש במורשת לצורך עיוות ההיסטוריה של המרחב כך שתצדיק את הרחבת הנישול, ההתעמרות והפגיעה והשלילה של זכויות אדם", נמסר.

התכנית להכנסתם של פקחי היחידה למניעת שוד עתיקות לגדה המערבית והכפפתם לקמ"ט ארכיאולוגיה קודמה על ידי הממשלה היוצאת. העברתה של רשות העתיקות למשרד מורשת שהופקד בידי איש עוצמה יהודית, כאשר השר האחראי על המנהל האזרחי הוא בצלאל סמוטריץ, "היא הזדמנות פז ללכת כמה וכמה צעדים קדימה, למחוק את קמ"ט ארכיאולוגיה ולהכניס את רשות העתיקות לשטחי הגדה המערבית, כשלב ראשון של סיפוח".

"בימים אלה, כאשר ממשלת ישראל מבקשת להחליש את הגופים המקצועיים ולהעמיד את הפוליטיקאים בראשם, אנחנו חשים אחריות גוברת להביע עמדות מקצועיות ביקורתיות ורואים חשיבות יתרה בארגוני החברה האזרחית שיכולים וצריכים להציג עמדות ברורות, אל מול הניסיון למחוק עמדות מקצועיות וענייניות מסדר היום, כדי לחזק את הממשלה והפוליטיקאים המחזיקים בעמדות הכוח", הדגישו פעילי "עמק שווה".