תחת הכותרת "ג'האדיזם, קפיטליזם וניאו-עות'מאניות", פרסם העיתון הקומוניסטי האיטלקי "איל מניפסטו" בשבוע שעבר ריאיון עם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הטורקית, כמאל אוקויאן. להלן קטעים מהריאיון הארוך שקיימה באיסטנבול העיתונאית מרינלה קורג'יה.

ממשלת ארדואן לקחה חלק פעיל בנעשה בסוריה מאז 2012. בין היתר התירה לג'האדיסטים ממדינות רבות לעבור בטורקיה כדי להילחם בסוריה ואימנה אותם לקראת כיבוש חלקים מסוריה. מהי עמדתכם?

הקומוניסטים הטורקים הביעו התנגדות למהלך כבר מראשיתו. כאשר רבים חגגו את "האביב הערבי" ואף אמרו שבסוריה "החלה המהפכה", התרענו שחמושים ג'האדיסטים בעלי אזרחות זרה אומנו על אדמת טורקיה בידי מדינות נאט"ו ונשלחו להילחם בסוריה.

מהו היעד של ארדואן: להקים במזרח התיכון מחדש את האימפריה העות'מאנית? ומה עם התוכניות של ישראל וארה"ב באזור? האם קטאר יכולה למלא תפקיד מרכזי בסוריה הודות לכוחה הכלכלי הרב? 

ניאו-עות'מאניזם היא האידיאולוגיה של ארדואן וידידיו והם לא מוכנים לוותר עליה. אך הם מנסים לישמה בהתחשב במציאות הבינלאומית המשתנה תוך שמירה על הברית ההיסטורית עם ארה"ב. לפעמים יש מתחים בין שתי המדינות. אבל כעת נהיה עדים לעידן חדש ביחסים של טורקיה עם ארה"ב – עידן של שיתוף פעולה וקידום מטרות משותפות. זה רצונו של המעמד הקפיטליסטי הטורקי, אשר מעוניין בטיפוח קשרים אמיצים בין טורקיה לבין ארה"ב, בריטניה וגרמניה. זו הסיבה ליוזמות הדיפלומטיות החדשות של אנקרה. ההון הקטארי עושה שימוש תדיר בטורקיה כקרש קפיצה למדינות נוספות ומשקיע בהן הון רב. אנו מגדירים מערך כוחות בינלאומי זה בתואר "הקואליציה הריאקציונית". מדינות אלה אוהבות עד מאוד אחת את השנייה – כל עוד ההון זורם והרווחים פורחים תוך ניצול המצב שנוצר באזור.

איך אתה מנתח את המצב בסוריה לאחר ניצחונם של הכוחות הפונדמנטליסטים? ניצחון זה גרף שבחים בעיתונות הבינלאומית ובקרב המעצמות הגדולות. אך חרף ההצהרות, האלימות בסוריה נמשכת וניכר שרבים שם לא שכחו את עברם הטרוריסטי-ג'האדיסטי. האם סוריה בדרכה להפוך מדינה אסלאמיסטית או שיחול בה פיצול בין עדות ואזורים? מה יהיו השלכות המצב הזה על לבנון ועל איראן?

שיהיה ברור: אידיאולוגיית הג'האדיזם היא ריאקציונית, אך מסוגלת להשתלב היטב במשטר הקפיטליסטי המודרני. יש לה גישה מאוד פרגמטית לגבי "איך עובד הביזנס" ואיך ניתן לצבור רווחים. הקפיטליזם הוא משטר ברברי, כך שפונדמנטליזם קיצוני וקפיטליזם יכולים לדור בכפיפה אחת. שום דבר טוב לא ייצא לעם הסורי משילוב זה. לסוריה מבנה מדינתי חלש במיוחד ולכן צפויים סכסוכים פנימיים אין-סופיים. אולם ניתן גם להניח שבהתערבות המעצמות הזרות ניתן יהיה להגיע ל"פאקס אימפריאליסטי" שיקדם את "ניהול הסכסוך" הפנימי. קרי, סוג של יציבות כאוטית. הכל תלוי בדינמיקה המהפכנית בסוריה ובאזור. ההתפתחויות בלבנון, בעיראק ובאיראן ישפיעו על סוריה. אבל את הנזק הגדול יסבו טורקיה והברית הריאקציונית.

ומה לגבי יחסה של טורקיה לכורדים?

השאלה הכורדית בטורקיה תמצא את פתרונה בטורקיה עצמה ועל בסיס המאבק המעמדי. יש הסבורים שעם התפוררותן של איראן, עיראק, סוריה וטורקיה ניתן יהיה להקים מדינה כורדית עצמאית. אך לא ניתן לעשות זאת כעת כפי שלא ניתן היה לעשות לפני מאה שנה. מי שסבור כך לא מבין את ההשלכות של מעשיו או שלא אכפת לו. קידום הרעיון של מדינה כורדית כתולדה מהתפוררותן של מדינות קיימות יהיה הרה אסון. מהלך כזה יוביל לסכסוכי דמים אין-סופיים שיחזקו את האימפריאליזם האמריקאי ואת ישראל.

יש הטוענים שפועלו של ארודאן בשאלה הכורדית נועד למנוע את כינונה של מדינה כורדית עצמאית. אך זה לא כך. ארדואן עושה שימוש ב"טרור הכורדי" כדי לחסל את הכוחות הדמוקרטיים והמתקדמים בטורקיה. בבד בד הוא פועל להגיע להבנות מסוימות עם האזור האוטונומי הכורדי בסוריה – כפי שעשה מול האזור האוטונומי הכורדי בעיראק. אין לשכוח שההנהגה הכורדית בעיראק היא בת ברית של טורקיה, ארה"ב וישראל. במקרה הזה, הכסף מדבר. הבורגנות הכורדית לא מבחינה בין עדות ודתות ברגע שניתן להפיק רווחים.

"אם התנועה הקומוניסטית באזור מעוניינת לצעוד קדימה, עליה לנתץ את הסטראוטיפים של העבר, להיאבק בעדתיות ולהפסיק את הכיתתיות. היא גם חייבת לנקוט עמדה נחושה ועקבית נגד האימפריאליזם האמריקאי ונגד תוכניותיו" – אמר אוקויאן בסיכום הריאיון.