ספר חדש בהוצאת מכון ון ליר: פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל

בעבר היה נהוג לחשוב כי אין הצבעה מגדרית בישראל. אך ספר שיצא לאור לאחרונה טוען אחרת. הספר "פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל", בהוצאה משותפת של הקיבוץ המאוחד ומכון ליר ובעריכת פרופ' מיכל שמיר, פרופ' חנה הרצוג ופרופ' נעמי חזן, הוא אסופת מאמרים ראשונה מסוגה.

ח"כ עיאדה תומאסלימאן (צילום: הרשימה המשותפת)

לדברי העורכות, "בשיח הפוליטי בישראל כמעט אין התייחסות לנשים כאל ציבור מובחן, והפערים המגדריים בפוליטיקה לא זכו לתשומת לב מחקרית על אף השלכותיהם הרבות והחשובות והספר מבקש למלא את החסר בתחום זה. הוא שופך אור על הבדלים מגדריים בדפוסי ההצבעה, בעמדות בתחומי מדיניות שונים, בהשתתפות פוליטית ובייצוג פוליטי. הוא חושף פערים שעד כה היו סמויים מן העין ומעגן אותם בגורמי עומק תרבותיים ומבניים של המערכת הפוליטית. בכך מרחיב הספר את הבנתנו אשר לפעילות הפוליטית בכללותה ומציע מבט חדש ומעמיק על הפוליטיקה והחברה בישראל".

מאמרי הספר הם פרי עטם של חוקרות וחוקרים מתחומים שונים, בהם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדע המדינה, תקשורת ולימודי מגדרהמאמרים מתחקים אחר הצטלבויות של מגדר ומיקום פוליטי, ובוחנים את העמדות וההתנהגויות של הציבור, את דמותם ופעילותם של נציגיו ונציגותיו, ואת הכללים והמוסדות המבנים את תהליך הייצוג. בין השאר הם שואלים אם שילובן של נשים במקומות ריאליים במפלגות מוביל לעלייה בתמיכת נשים במפלגות אלה; אם לבוחרות – ולבוחרים – חשובה נוכחות נשים ברשימה; ואם מדיניותן של המפלגות בנושאים הנוגעים לנשים משפיעה על היווצרות פער מגדרי בהצבעה. העורכות ציינו: "הספר מגדיר וממפה תחום מחקר חדש, אך גם מבקש להעלות לסדר היום הציבורי את נושא הפערים המגדריים בפוליטיקה, להטמיע חשיבה מגדרית ולהניע שינוי חברתי ופוליטי".

אחד המחקרים המתפרסמים באסופה, מאת פרופ' שמיר וד"ר עינת גדליהלביא, ניתח לראשונה 14 מערכות בחירות והראה כי נשים בישראל נוטות באופן עקבי להצביע למפלגות השמאל והמרכז יותר מגברים. עם זאת מראה המחקר, כי גם הימין יכול למשוך לא מעט מצביעות, ולדברי החוקרות "הנשים ניציות יותר מגברים בעמדות הביטחוניות". נתון אחד רלוונטי מאוד למערכות הבחירות הקרובות, שייתכן ויתנהלו עוד השנה: נשים נוטות להצביע למפלגות שלנשים יש בהן נוכחות דומיננטית. החוקרות בחנו 14 מערכות בחירות, מ-1969 עד 2013, וגילו כי בבחירות בהן התמודדה אישה לראשות הממשלה, שיעור ההצבעה למפלגות המרכז והשמאל בקרב נשים היה גבוה ב-8% בממוצע משיעור הגברים.

המחקר השווה את בחירות 2009 ו-2013 לשתי המערכות בהן התמודדה מנהיגת העבודה גולדה מאיר לראשות הממשלה – 1969 ו-1973. תוצאות ההשוואה הראו כי בשתי התקופות היה שיעור הנשים שהצביעו למפלגות בראשות אישה גבוה משיעור הגברים שהצביעו להן. במחקר, שכותרתו "מגולדה מאיר לציפי לבני", מסבירות החוקרות כי נטיית הנשים למפלגות שמאלמרכז דומה למתרחש בעולם, ומתחילה בישראל באמצע שנות ה-90. לדבריהן, בעבר הצביעו נשים באופן שמרני יותר ונטו לימין

ע"מ

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב