על רקע המלחמה המתנהלת בעזה, מדינות מוסלמיות בולטות במיוחד בגינוי הבינלאומי של מעשי ישראל. בשל סיבות מובנות מאליהן, מנהיגים מוסלמיים מתמודדים עם לחצים גוברים מצד דעת הקהל בארצותיהם לנקוט עמדה קשוחה יותר בסוגיה הפלסטינית. לחצים אלה גוברים כעת, כאשר החודש השישי למלחמה חופף לחודש הרמדאן.
עם מנהיגים אלה נמנה גם רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, אשר תחילה נקט עמדה ניטרלית כלפי המלחמה, בניסיון למצב עצמו כמתווך בעסקת החטופים בין חמאס וישראל. אך מספרם העצום של ההרוגים הפלסטינים וגינוי בינלאומי גובר של פעולות ישראל, טרפד את שאיפותיו.
הרטוריקה של ארדואן השתנתה במהירות בתגובה לאווירה הציבורית בארצו ולזו והבינלאומית. ב-20 באוקטובר הכריז כי פעולותיה הצבאיות של ישראל הן רצח עם. שבוע לאחר מכן, בהפגנה פרו-פלסטינית, כינה את ישראל "פושעת מלחמה", מה שהוביל להחזרת השגרירים מצד שתי המדינות.
סחר עם פושעת המלחמה
בהתחשב בעמדתו הביקורתית של ארדואן, בהחזרת השגריר הטורקי מתל אביב ובטבח המתמשך של המוני נשים וילדים בעזה, ניתן היה לצפות שהממשלה האסלאמיסטית באנקרה תשקול מחדש את קשרי המסחר הענפים עם ישראל. טורקיה – חברת נאט"ו היחידה בעלת רוב מוסלמי – הייתה יכולה להטיל על ישראל סנקציות כלכליות בדרישה להפסקת אש. אך דבר מעין זה לא קרה.
לא רק שהיקף המסחר בין טורקיה וישראל הרקיע שחקים – רוב המסחר והתובלה בין המדינות מנוהל בידי קבוצת תאגידים המקורבים לארדואן. בעוד נאמני הממשלה מגנים ומביישים באופן פומבי צרכנים של רשת סטארבקס ומותגים נוספים שהביעו תמיכה בישראל, בחדרי חדרים הם עצמם מפיקים רווחים נאים מהמתקפה הישראלית על עזה.
להצהרותיו של ארדואן אין משמעות נוכח ההרחבה החשאית של המסחר עם ישראל. בשנת 1996 חתמו שתי המדינות על הסכם סחר חופשי לביטול מכסים על תוצרת תעשייתית. למרות המשברים הפוליטיים שנתגלעו מאז בין טורקיה לבין ישראל – בהם תקרית המרמרה, בה חיל הים הישראלי השתלט על ספינה טורקית והרג עובדי סיוע הומניטרי, הקשרים הכלכליים הוסיפו להתפתח בשקט. זאת במיוחד מאז עלייתם לשלטון של ארדואן ומפלגתו ב-2002. לפי מידע שפרסם איגוד היצואנים הטורקי, הייצוא לישראל גדל מ-1.4 מיליארד דולר בראשית שנות האלפיים ל-5.1 מיליארד ב-2023 – יותר מפי שלושה וחצי. טורקיה נמצאת במקום הרביעי בין מקורות הייבוא של ישראל.
דלק למכונת המלחמה הישראלית
טורקיה מספקת 65% מייבוא הפלדה של ישראל. התאגיד ICDAS, המזוהה עם קבוצת התעשיינים המקורבת לארדואן, נמנה עם יצואני הפלדה הגדולים לישראל. מאז 7 באוקטובר ייצא ICDAS 50 אלף טון פלדה לנמל חיפה. בחלק מפלדה זו משתמשת התעשייה הצבאית הישראלית לייצור תחמושת. זו משוגרת בהמשך אל שכונות מגורים צפופות ברצועת עזה או לשטחן של לבנון ושל סוריה.
נוסף על כך, ישראל מייבאת 95% מהמלט הנחוץ לה מטורקיה. אחד הלקוחות של ייבוא זה הוא משרד הביטחון. לפי המכון הטורקי לסטטיסטיקה, יצוא המלט לישראל הניב רווח בסך 174 מיליון דולר ב-2023. אחד מיצואני המלט הבולטים לישראל הוא התאגיד "ארן", החבר אף הוא בקבוצת התאגידים המקורבת לשלטון. ארן סיפק לישראל מעל 200 אלף טונות סחורה מאז 7 באוקטובר.
על רקע הביקורת הציבורית החריפה בטורקיה על הסחר עם ישראל, פרסמה קבוצת התאגידים ב-10 בפברואר את ההצהרה הבאה: "בימים האחרונים מופנים חשדות כלפי הארגון שלנו וכלפי חבריו בשל קשרי מסחר שקיימו לכאורה כמה מחברינו עם ישראל. מסיבה זו, אנו עורכים בדיקה מדוקדקת של ההאשמות ומקיימים הליך בירור פנימי בהתאם לתקנון שלנו. מידע בנושא יפורסם עם השלמת ההליך".
למרות הבטחה זו, סירבה קבוצת התאגידים להשיב לפנייה של העיתון הסוציאליסטי "אברנסל" בנושא הליך הבירור. בינתיים צצות עוד ועוד עדויות לייצוא סחורות לישראל מחברות ששייכות לקבוצה.
סיוע בעקיפת המצור הימי
אינדיקציה חשובה להיקף המסחר המתנהל בין טורקיה לישראל היא התעבורה הימית הנרחבת בין נמלי שתי הארצות. זאת שעה שהים האדום נחסם למסחר ישראלי בשל התקפותיהם של החות'ים. שר התחבורה הטורקי עבדולקאדיר אוראלאואלו חשף לאחרונה בריאיון, כי בין 7 באוקטובר ל-31 בדצמבר 2023 יצאו 701 ספינות מנמלי טורקיה לנמלי ישראל. בממוצע, שמונה ספינות ביום. מספר זה כולל 480 ספינות שיצאו ישירות מנמלי טורקיה לישראל, ועוד 221 ספינות של מדינה שלישית שעגנו בטורקיה בדרכן לישראל.
למרות הרטוריקה השלילית של ממשלת טורקיה ושל האליטה העסקית המקורבת אליה כלפי ישראל, הקשרים הכלכליים עמה מלבלבים. טורקיה ממשיכה לספק את הביקוש הישראלי לסחורות כמו פלדה, מלט, פירות, ירקות, מכוניות ומוצרי חשמל. תאגיד טורקי אף מספק 7% מתצרוכת החשמל של ישראל באמצעות השקעותיו בייצורו.
המתח הפוליטי הפומבי בין אנקרה ותל אביב לא השפיע כהוא-זה על היחסים הכלכליים. לא קשה להבחין בשיקוליו של ארדואן בטיפוח הקשר: טורקיה מבקשת לחזק את יחסיה עם המערב כדי להתאושש מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה.
אנקרה משתדלת להימנע ממשבר נוסף עם ישראל. לכן ממקד ארדואן את עיקר התקפותיו בראש הממשלה נתניהו, המתקרב להערכתו לסוף דרכו הפוליטית. עבור אנקרה, יעדים פוליטיים וכלכליים קודמים לסוגיות הומניטריות. כך המסחר בין המדינות נמשך על אף הזעם העממי בטורקיה לגבי מה שמתחולל בעזה והתביעות לניתוק היחסים עם ישראל.
בעצרת של תומכי ארדואן, שנערכה במחוז סקאריה שבמערב טורקיה ב-24 בפברואר, התנוסס שלט שקרא: "להפסיק את המסחר המביש עם ישראל". המשטרה הזדרזה להחרימו. למרות התמיכה הברורה של ההפגנה בנשיא ובמפלגתו, האליטה הפוליטית והכלכלית בטורקיה נרתעת כמפני אש מדרישה כזאת.
