חברה אשר שילמה לארבעה עובדים את שכר המינימום באיחור הורשעה לפי חוק שכר מינימום והוטלו עליה קנס בסך 727 אלף שקל והתחייבות להימנע מביצוע העבירה. משרד התעשייה המסחר ותעסוקה הגיש כתב אישום נגד חברת סגא אנטרפרייז (ישראל) בע"מ אשר העסיקה נער ושלושה עובדים מבוגרים ולא שילמה להם את שכר המינימום במועד הקבוע לתשלום השכר, אלא מספר חודשים באיחור, לאחר פתיחה בחקירה.
החברה, המפעילה מתחמים של משחקים אלקטרוניים, לא שילמה את שכר המינימום של ארבעת עובדיה במועד וטענה במסגרת ההליכים כי העובדים קיבלו את שכר המינימום במועד מאוחר יותר ולכן חוק שכר מינימום כלל אינו חל, אלא מדובר רק ב"הלנת שכר", שלפי חוק הגנת השכר איננה עבירה פלילית.
במסגרת הדיונים בתיק ניתנה החלטה עקרונית לפיה על המעסיק לשלם את שכר המינימום במועד הרגיל לתשלום שכר, שהוא המועד הקבוע לפי חוק הגנת השכר. במסגרת פסק הדין בתיק נקבע כי הראיות שהוצגו לבית הדין מוכיחות כי אכן התבצעה עבירה לפי חוק שכר מינימום, כי התכלית החשובה העומדת ביסוד חוק שכר מינימום מצדיקה פרשנות רחבה מן המשמעות המילולית וכי מועד תשלום השכר הוא חלק אינהרנטי של החובה לשלם שכר מינימום.
עוד נקבע בפסק הדין כי השיטה של הנאשמת, לשלם את שכר העובדים לשיעורין – פסולה ולא ניתן להכשירה וכי נסיבותיה הכלכליות של הנאשמת אינן מבטלות את החובה הקבועה בחוק לשלם את שכר העובדים אשר לא יפחת משכר המינימום וישולם במועד.
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה טען, באמצעות עו"ד גלי לוי, כי לאור התנהלות הנאשמת וניצול העובדים הצעירים, על בית הדין להטיל על הנאשמת קנס משמעותי שיעקור את התופעה מן השורש ולהעביר באמצעותו מסר מרתיע לציבור המעסיקים.
השופטת התייחסה להחלטת הנאשמת להמשיך בהעסקת העובדים ובפעילות החברה וטענה כי היה על הנאשמת לשקול את כל השיקולים קודם להעסקת העובדים ולא להטיל על כתפיהם את מצוקותיה הכלכליות של החברה. נקבע כי תשלום השכר בסכומים קטנים הינו "בבחינת העמדת העובדים כמקבצי נדבות".
