המפעל תראמקס שבנסיכות מונקו, השייך לחטיבה לבריאות האישה של קונצרן התרופות הישראלי "טבע", ייסגר עד ינואר 2016 ויפטר את 59 עובדיו. עובדי תראמקס מפגינים בשבועות האחרונים מול שערי המפעל, במחאה על פיטוריהם המיידיים של 19 מעובדיו. 30 עובדים נוספים יפוטרו ביוני 2015, והיתר יפוטרו בינואר 2016, עם סגירת המפעל. מכירותיה של חברת תראמקס הסתכמו אשתקד ב-90 מיליון יורו.
ב-"טבע" מתרצים את הסיבה לסגירת תראמקס בכישלון המסחרי של גלולה בשם "זולי", למניעת היריון, אשר אושרה לשיווק במדינות האיחוד האירופי באוגוסט 2011. אך איחוד האיגודים המקצועיים של מונקו, בו חברים העובדים המפוטרים, סבור כי המפעל דווקא רווחי, וכי הסיבה לסגירתו היא הרצון של הבעלים להעביר את קווי הייצור למדינות בהן העבודה זולה יותר. יצוין כי "טבע" השלים את רכישת תראמקס בינואר 2011, תמורת 265 מיליון יורו.
הפגנה של עובדי "טבע" במונקו – להגנת על מקום עבודתם (צילום: מונקו–הבדו)
"טבע" הוא אחד הקונצרנים הגדולים בישראל, וכחברה רב–לאומית הוא פועל בעשרות מדינות. חשוב להבין את מדיניותה של חברת התרופות, משום שהיא עלולה לבוא לידי ביטוי גם במפעלי החברה בארץ. להלן הריאיון שערך "זו הדרך" עם אחד מנציגי העובדים של המפעל.
איך נודעה לכם החלטת הסגירה?
תראמקס מתמחה במחקר, פיתוח וייצור של תרופות גינקולוגיות. עם רכישת המפעל, לפני כארבע שנים, מקצת מהעובדים חשו הקלה, משום שהצטרפות לחברת תרופות גדולה כמו "טבע" מבטיחה את המשך קיומו של מקום העבודה. לכן, ההודעה שנמסרה ביוני האחרון בדבר סגירת המפעל גרמה הלם מוחלט. בשנתיים האחרונות ראינו שינויים דרמטיים בעבודת המפעל. בהדרגה פוטרו עובדים, תוך הבטחה שהצעד "יחזק את המפעל". אך ערב הרכישה היו במפעל 600 עובדים, ואילו כיום – רק 59.
מדוע סבורה ההנהלה שיש לסגור את המפעל?
המפעל כמעט שאינו קיים יותר. מה שנותר הן רק מחלקות המחקר והפיתוח. חרף הצמצומים, "טבע" מוסיף לייצר ואף לשווק מוצרי תראמקס, אבל כעת הם מיוצרים במדינות אחרות. ההנהלה טוענת כי "החברה מפסידה", ושבשנת 2013 היא הפסידה כסף, לעומת שנת 2012. במילים אחרות, ההנהלה מבקשת שנאמין שהם סוגרים את המפעל לאחר הפסדים של שנה אחת…
אנחנו לא מאמינים לטענותיה של ההנהלה, ואילו היא מסרבת בתוקף להציג לנו את דוחותיה הכספיים. כולנו יודעים שעם סגירת המפעל ב-2016, לא יהיו מקומות עבודה עבורנו במונקו, וגם לא בצרפת השכנה.
האם התנהלו מגעים בין העובדים להנהלה?
כמובן. אך ההנהלה מציעה לנו פיצויי פיטורין נמוכים במיוחד, נמוכים אפילו יותר ממה שנקבע במפעלים אחרים שנסגרו לאחרונה באזור התעשייה פונטוויי שבמונקו. זעמנו כה גדול, שמזה שלושה שבועות אנחנו מפגינים מדי יום במרכז העיר. קיבלנו את תמיכת איחוד האיגודים המקצועיים של מונקו, וגם את תמיכת העובדים של "מונאחם" במונקו, השייך גם הוא לקונצרן "טבע". גם הם חוששים מגורל דומה. עובדי מפעל "מקפלסט", המייצר מוצרים לתעשיית הרכב, נמצאנים גם הם תחת איום סגירה, והצטרפו להפגנות שלנו.
האם בכוחן של ההפגנות לעצור את הסגירה?
אינני יודע. בכל מקרה ההנהלה הביעה אי–שביעות רצון מההפגנות הנערכות מדי יום באזור התעשייה ובמרכזי התיירות. זו הפעם הראשונה בתולדות תראמקס שעובדיו מפגינים. ההנהלה מסרה לנציגי העובדים כי המחאות "פוגעות בשמה הטוב" של החברה וב-"דימוי הציבורי החיובי" של קונצרן "טבע". בכל מקרה, המאבק לא הסתיים ואנו נחושים להגן על מקום העבודה שלנו. "טבע" רכש את המפעל, רוקן אותו ממוצריו ומהידע הרב שצבר במשך השנים, ועכשיו החליט לזרוק אותנו לכלבים.
עד כאן דבריו של העובד. יצוין שאיגודים מקצועיים היו אסורים בנסיכות מונקו עד לשחרורה מהכיבוש הנאצי ב-1945. אבל פעילי האיגודים המקצועיים – ובייחוד הפעילים הקומוניסטים, אשר לחמו במחתרת – עמדו בראש ההתנגדות האנטי–נאצית והאנטי–פאשיסטית. בתום המלחמה נחקקו מספר חוקי עבודה והוקם איחוד האיגודים המקצועיים של מונקו, אשר זכה בהכרה רשמית מצד השלטונות בנסיכות. האיגודים מייצגים אלפי עובדים בענפי התיירות והמלונאות (שהוא הענף העיקרי), וכן עובדי תעשייה, פקידים, עובדי מסחר ותחבורה, עובדי מדינה ועובדי מערכת הבריאות. בנסיכות מונקו חיים כ-37 אלף תושבים, ורבבות עוברים מדי יום את הגבול כדי לעבוד בה.
הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב
