על פי מחקר שבחן את רמת השחיקה של העובדים השונים והגורמים לסיכון ואת הסיבות שגרמו לאותה שחיקה קשה בעבודה עולה כי 54% העידו על רמת שחיקה שהיא בין גבוהה לגבוהה מאוד ו־4.6% העידו על רמת שחיקה קיצונית. עיקרי המחקר פורסמו הבוקר (שני) ב"מעריב".

55 אחוז מעובדי מקצועות הרופאה העידו של שחיקה במהלך הקורונה (צילום: המוסד לבטיחות ולגיהות)

במחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות, שנערך על ידי ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו, השתתפו 2,011 עובדים, שנלקחו מקשת רחבה של מקצועות בשוק העבודה והעידו על גוונים שונים של שחיקה בעבודה שנבעה מריבוי משימות, חוסר בהירות וחוסר ודאות, טשטוש גבולות בין הבית לעבודה, הארכת זמן עבודה בפועל בבית ועוד. תופעה זו הביאה לעלייה בבקשות לימי מחלה, חשיפה לגורמי סיכון, תשישות נפשית, תחושות שליליות לגבי העבודה וכן ירידה ביעילות.

המחקר חושף כי המקצועות השוחקים ביותר ב־2021 היו מצד מרצים באקדמיה, פקידים בעיריות ומשרדי ממשלה ונהגי תחבורה ציבורית והסעות – למעלה מ־60% דיווחו על שיעורי שחיקה גבוהים. אחריהם אנשי הוראה ואנשי מערכת הבריאות עם יותר מ־55%, ובשיעורים מעט יותר נמוכים של כ־50% נמנו פועלי ייצור, תעשייה וכרייה, מסחר ומכירות, ואנשי שירותי ביטוח, פיננסים ועורכי דין

ככל שרמת השחיקה של העובדים גבוהה יותר, יש עלייה בימי ההיעדרות מהעבודה בשל מחלה: בקרב עובדים שחשו רמת שחיקה גבוהה מאוד, 17% לקחו 4־6 ימי מחלה בטווח של חצי שנה בלבד ו־19% נוספים לקחו 7־10 ימי מחלה ואף יותר. 17% מהעובדים שדורגו ברמת שחיקה קיצונית לקחו למעלה משבעה ימי מחלה בטווח של חצי שנה בלבד ו־32% לקחו בין 4־6 ימי מחלה.

המחקר מציין כי "תקופת הקורונה העלתה את רמת חוסר הוודאות, את הדרישות הגוברות מהעובדים ואת הקושי להתנתק וליצור זמני מנוחה, וכן כי גורמים רבים נמצאו קשורים להתפתחות שחיקה. עובדים מתחומי המשטרה והכבאות למשל דיווחו על סביבה עוינת, עומס, חוסר באוטונומיה, קונפליקט בין בית לעבודה וחסמים ארגוניים". בענף הבנייה דיווחו העובדים על סביבה עוינת ובשירותי הניקיון והאבטחה דיברו על חוסר הוגנות וחוסן נמוך.

.