ההגבלות שמטילה ישראל מעכבים את הגישה לשירותי בריאות, ומשפיעים לרעה על האוכלוסייה הפלסטינית, במיוחד בעזה. כך עולה מדו"ח המעקב הכלכלי הפלסטיני של הבנק העולמי שפורסם אתמול (שני), שכותרתו "מרוץ נגד הזמן". הוא יוצג בפני ועדת הקישור האד-הוק שתיפגש מחר כדי לדון על הסיוע לעם הפלסטיני, בניו יורק. הדו"ח מדגיש את האתגרים הכלכליים העומדים בפני השטחים הפלסטיניים ומתאר את האילוצים המשפיעים על שירותי הבריאות.
"במהלך 5 השנים האחרונות, הכלכלה הפלסטינית נמצאת למעשה בקיפאון, ואינה צפויה להשתפר אלא אם המדיניות בשטח תשתנה", אמר סטפן אמבלד, המנהל האזורי של הבנק העולמי בשטחים הכבושים. "השטחים הפלסטיניים נמצאים באיחוד מכס דה-פקטו עם ישראל כבר שלושים שנה, אך בניגוד למה שציפו בעת חתימת ההסכמים, הפער בין שתי הכלכלות המשיך להתרחב, כאשר ההכנסה לנפש בישראל כמעט פי 14-15 מאשר בשטחים הפלסטיניים. שיעורי העוני גבוהים באופן עקשני, שכן בערך 1 מכל 4 פלסטינים חי מתחת לקו העוני"? הוסיף אמבלד.
על פי הבנק העולמי הכלכלה הפלסטינית נותרה בסיכון גבוה תחת מערכת רב-שכבתית של הגבלות ישראליות – על תנועה וסחר בגדה המערבית, כמעט מצור על עזה, נתק פנימי בין הגדה המערבית לעזה, מגבלות פיסקאליות חמורות – ותוכנית רפורמה של הרשות שעדיין לא הושלמה, לצד מספר שנים של ירידה בסיוע הבינלאומי.
עד כה בשנת 2023, הכנסות הציבור הפלסטיני גדלו באופן ניכר, אך גם ההוצאות גדלו, בעיקר בעקבות עליית הוצאות השכר ברשות הפלסטינית. בהתחשב ביישום החלקי של הסכמי השכר האחרונים בין הרשות לאיגודי העובדים, בניכוי מהכנסות מגביית מיסים פלסטיניים על ידי ישראל בסכום של כ-256 מיליון דולר, כמו גם תרומות בינלאומיות, הגירעון צפוי להגיע ל-493 מיליון דולר ב-2023.
“האילוצים הפיסקליים מכבידים מאוד על מערכת הבריאות הפלסטינית ובמיוחד על יכולתה להתמודד עם הנטל הגובר של מחלות לא מדבקות. החסמים הרבים מגבילים את הנגישות לטיפול רפואי והפכו את תהליך ההפניות הרפואיות לטיפול בבתי חולים מחוץ לשטחים לתהליך מורכב ביותר, המושפע מהגבלות על תנועת חולים פלסטינים ומשטר ביורוקרטי של היתרים, מה שמקשה מאוד לספק שירותי בריאות נאותים ומצילי חיים בזמן," הדגיש אמבלד.
אילוצים פיזיים ומנהלתיים מגבילים משמעותית את הנגישות והזמינות של הפניות רפואיות חיצוניות לטיפולי סרטן, מחלות לב, בריאות האם והילד, שאינם זמינים בבתי חולים ציבוריים בגדה המערבית ובעזה. הכיבוש הישראלי, הפיצול של השטחים הפלסטיניים, וההקשר הכלכלי הרחב, השפיעו באופן משמעותי על יכולתה של מערכת הבריאות הפלסטינית לספק שירותים אלה בבתי חולים ציבוריים. המצב קריטי במיוחד בעזה, בשל יכולת מוגבלת יותר של מערכת הבריאות שבה החולים נאבקים להשיג בקשות לאישור יציאה רפואית בזמן.
תהליך ההפניות החיצוניות כולל מערכת מורכבת של הפניות מטופלים ותשלומים. כ-42 אלף בקשות להיתר כניסה לישראל למטרות טיפולים רפואיים מוגשות מדי שנה על ידי חולים בלבד (לא כולל מלווים), שכן רובם המכריע של החולים צריכים לקבל היתר מישראל על מנת לקבל טיפול רפואי. שיעור אישורי ההיתרים הרפואיים משתנה משנה לשנה, וניתן לשלול, לדחות או לקבל אישור בשלבים שונים של רצף הטיפול, מה שמוכיח מידה של שרירותיות בתהליך ההערכה. נתוני מחקר אף מראים כי למצור החלקי על עזה הייתה השפעה על שיעור התמותה, מכיוון שחלק מהחולים לא שורדים את משך תהליך ההיתר.
יצוין שהיום ביקרו נציגי שבע מדינות ברצועת עזה כדי לציין את היום ההומניטרי העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש. האירוע התקיים בהובלת המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס, ונכחו בו דיפלומטים בכירים מאוסטרליה, איטליה, בריטניה, מקסיקו, נורבגיה, ספרד, וצ'ילה. המשלחת ביקרה בשכונת א־שג׳עייה שבעיר עזה, ושם פגשה במשפחה שביתה נהרס במהלך סבב ההסלמה במעשי האיבה בשנת 2021. המשתתפים דנו בצורך הדחוף לבנות ולשקם בתים ולטפל בילדים ומבוגרים נפגעי טראומה פסיכולוגית.
לאחר מכן ביקרה הקבוצה במטה של אגודת הסהר האדום הפלסטיני, ושם חלקו המשתתפים כבוד למגיבים הומניטריים מהקו הראשון המסכנים לעיתים קרובות את חייהם כדי להציל חיי אחרים. כן למדו אנשי הקבוצה על ההשלכות של מתקפות הפוגעות באנשי סגל ומתקני רפואה.
היום ההומניטרי הבינלאומי צוין ברחבי העולם בחודש אוגוסט. מדי שנה חוברים ביום ההומניטרי ארגונים מכל קצוות המערכת ההומניטרית כדי לקדם את ההישרדות, השלמות והכבוד של בני אדם נפגעי משברים, ואת בטיחותם וביטחונם של עובדי סיוע.
