קו לעובד, קול רבנים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, איתך-מעכי, משפטניות לצדק חברתי והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת ת"א הגישו התנגדות חריפה לתזכיר החוק שפורסם להערות הציבור ולפיו כל עובד במגזר הפרטי בישראל, שזכאי לדמי הבראה, יתרום 418 שקל למימון מלחמת עזה ועובדים במגזר הציבורי יתרמו 470 שקל. "מדובר בחוק פסול ברמה המוסרית, שגוי בהיבט הכלכלי, וציני במיוחד נוכח הפקרת הביטחון הכלכלי של העובדים המוחלשים ביותר למן ראשית המלחמה ועד היום", כתבו הארגונים.
על פי התזכיר שפורסם "לאור המצב הפיסקאלי והצורך בצמצום הגרעון בשנת 2024, ועל רקע ההוצאות התקציביות הרחבות הנובעות מהמלחמה, במישרין או בעקיפין, לצד הירידה בהכנסות הצפויות של המדינה בשל הירידה בפעילות המשקית, וגיוס המילואים הרחב, גובשו הבנות בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'".
בהתאם להבנות הללו, עתיד להיחתם הסכם קיבוצי בין המדינה ובין ההסתדרות, ולפיו יופחת שווי יום הבראה אחד (מתוך חמישה עד עשרה להם זכאים העובדים לפי משך זמן עבודתם) מכל עובד אשר זכאי לדמי הבראה בשנת 2024. כמו כן, הוחלט על הקפאת מחיר יום הבראה בשנת 2024. מאחר שהאינפלציה בשנה האחרונה הייתה 3% יפסיד כל עובד עוד כ-13 שקל על כל יום הבראה שיגיע לו בקיץ השנה.
על כך הגיבו הארגונים: "המיסוי הרגרסיבי על השכר – כזה המוצע בתזכיר – הינו חלופה עלובה, חסרת מעוף, שסופה לפגוע בחלשים ביותר במצב של אי יציבות כלכלית של מגזרים גדולים בחברה הישראלית. זאת, בשעה שהוא מובא לצד מחדל עמוק במתן הגנות על ההכנסה לאוכלוסיות גדולות ביותר של עובדים חלשים". יצוין ש"כותרת תזכיר החוק מגלמת הטעיה: בניגוד למוצהר בכותרת, החוק אינו מורה על הקמת קרן שדרכה הכספים שייגבו מהשכירים בישראל יועברו הלכה למעשה להטבות לחיילי המילואים, אלא מדובר בכספים שייכנסו לקופת האוצר הכללית בלא כל קשר להטבות אשר לכאורה הם נגבים בגינם". במילים אחרות כספי העובדים עלולים לזרום ישירות להתנחלויות או לחיזוק כיבוש השטחים הפלסטינים.
באוצר מעריכים כי כתוצאה מניכוי הסכום מכל העובדים במשק הזכאים לדמי הבראה ממשכורת חודש יוני, הסכום שיצטבר מ"תרומת" העובדים צפוי להתקרב ל-1.7 מיליארד שקל. על פי החלטת הממשלה, סכום הכספים שיועברו לטובת המלחמה על ידי מעמד העובדים וכלל האזרחים יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקל בשנים 2024 ו-2025, כאשר שיעור מס ערך מוסף יועלה בחודש ינואר הבא באחוז אחד ל-18% ויכניס לקופת המדינה 7.2 מיליארד שקלים, והעלאת מס הבריאות בשיעור של 0.15% תכניס לקופת הביטוח הלאומי עוד יותר ממיליארד שקלים.
לדברי הארגונים "העובדים שילמו מחיר כלכלי כבד על המלחמה, בשעה שהמדינה התנערה מביטחונם התעסוקתי: רבים נעדרו מעבודתם בשל המלחמה – בדגש על נשים, שנאלצו להיעדר מעבודתן לשם טיפול בילדיהן, אך גם עובדים שלא יכלו להגיע לעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף או אף בשל סגירת מקום העבודה בשל החלטה יסקית של בית העסק עצמו (וכך בפרט ביחס לעובדים בשוק העבודה השניוני, המועסקים בשכר שעתי, במשרות שאינן מאפשרות עבודה מרחוק) – נותרו ללא מקור הכנסה בהיעדר מקור חוקי לחייב את מעסיקיהם לשלם להם שכר. ה'מענה' היחיד שנתנה המדינה לסיטואציה זו הוא פיצוי למעסיקים, לעיתים בהיקף חלקי בלבד, ככל שייבחרו לשלם שכר".
"למרות פניות חוזרות ונשנות והעמדת כלל גורמי המקצוע על כך שעובדים רבים נותרים בלא כל מענה, מקץ למעלה ממאה ימים למלחמה, טרם נמצאה הדרך לייצר הגנה על עובדים, בעיקר מוחלשים, שאינה תלויה ברצונם ונכונותם של המעסיקים שלהם להגיש בקשות לפיצוי, או בעמידתם של מעסיקים אלה בתנאי הפיצוי שנקבעים על בסיס מחזור המעסיק. מתווה הפיצוי לעובדים שכירים שגובש עד כה, נעדר התניות שנועדו להגנה על עובדים. בתוך כך, מתן הפיצוי למעסיק לא הותנה בנטל ראייתי של תשלום שכר מלא תוך שמירה על היקפי המשרה הקודמים טרם המלחמה; אין התניית ההחזר על השכר באי הוצאה לחופשה כפויה (באופן שמביא לכך שההחזר משקף חובות בגין חופשה שנצברו שנים לפני המלחמה); ואף לא בתשלום הזכויות הסוציאליות", הדגישו.
גם בכוח לעובדים הביעו התנגדות ל"תרומה" שסידר בר-דוד לטובת סמוטריץ': "הבחירה של משרד האוצר בשיתוף עם ההסתדרות הכללית 'לתרום' דמי הבראה של עובדים באופן רוחבי, ללא שונות ביניהם, מהווה פגיעה קשה דווקא בעובדים המוחלשים. היה והממשלה תבחר לצמצם את הגרעון התקציבי גם על גבם של העובדים באמצעות מיסוי של ציבור העובדים, אנחנו דורשים לכל הפחות למצוא מנגנון דיפרנציאלי שיצמצם ככל הניתן את הפגיעה בעובדות ובעובדים בדרגות השכר הנמוכות. כך למשל, יש לקבוע כי החוק יחול רק על עובדים ששכרם החודשי עולה על פעמיים שכר המינימום, ולאחר מכן לקבוע מספר מדרגות לגביית מדמי ההבראה, בהתאם לגובה השכר. עוד נציין, כי בהינתן שתכלית החוק הינה הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים המשרתים במלחמה יש להוסיף להצעת החוק פירוט כיצד המדינה מבטיחה כי כספים אלו יעברו ליעדם ולא יכנסו ללא פיקוח לקופת המדינה למטרות אחרות. וכן, ירשם כיצד הכספים הללו יוצגו לציבור בשקיפות מלאה".
לעיון בהערות הארגונים בהרחבה – כאן.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/126688
