עיתונאי ושגריר בריה"מ הראשון באיראן תיאודור רוטשטיין נפטר ב-30 באוגוסט 1953 במוסקבה. רוטשטיין נולד בקובנה בליטא למשפחה ממוצא יהודי ב-14 בפברואר 1871, ב-1890 נמלט מרוסיה לבריטניה מסיבות פוליטיות שם עבד ככתב חוץ עבור עיתונים כמו: טריביון, דיילי ניוז, מנצ'סטר גרדיאן ואחרים, היה חבר איגוד העיתונאים הלאומי וכתב לעיתים עבור עיתונים רוסים רדיקלים שמערכותיהם היו בלונדון ועבור העיתון של המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית "נוי צייט".

ב-1895 הצטרף לפדרציה של הסוציאל דמוקרטים והיה התיאורטיקן של האגף השמאלי שהתנגד בעקביות למלחמת העולם הראשונה וב-1901 הצטרף למפלגה הסוציאל דמוקרטית הרוסית ותמך בפלג הבולשביקי והיה חברו הקרוב של לנין שנהג להתארח בביתו של רוטשטיין בשכונת האקני בלונדון.

ב-1910 פרסם את ספרו "מצרים הרוסה" אשר ביקר את השליטה הקולוניאלית הבריטית שחירבה את המדינה הצפון אפריקאית. רוטשטיין התנגד למלחמת העולם הראשונה האימפריאליסטית ועל אף זאת עבד עבור משרד החוץ הבריטי כמתורגמן לרוסית. ב-1920 ביקר ברוסיה בעקבות הזמנה שקיבל ונאסר עליו לשוב לבריטניה.

ב-6 בינואר 1921 רוטשטיין התמנה לתפקיד השגריר הסובייטי הראשון באירן המלוכנית, תפקיד שעזב כעבור חודש. ב-1922 רוטשטיין היה חבר בקומיסראט לענייני חוץ וראש המכון לכלכלה עולמית ופוליטיקה במוסקבה. בנו של רוטשטיין, אנדרו נשאר בבריטניה והיה עיתונאי וחבר מרכזי במפלגה הקומוניסטית של בריטניה