יותר מ-250 מטוסי התובלה נחתו בישראל מאז תחילת המלחמה בעזה שהביאו מארצות-הברית ציוד צבאי לצה"ל. כמו כן הגיעו לנמלי ישראל בים התיכון עוד 20 אוניות של ציוד אמריקאי המיועד למלחמה ברצועת עזה. זאת, על פי ההוראות המיוחדות של הנשיא ג'ו ביידן, לפיהן משרד ההגנה וצבא ארה"ב מספקים את "כל מה שישראל מבקשת במהלך המלחמה".

נשיא ציוני, נכון? כך מגדיר את עצמו ביידן. אבל לכל הנדיבות הזאת יש תג מחיר והוא כבד מנשוא. על פי הפרסום של סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות" (5.1), ישראל משלמת בדולרים עבור אמצעי הלחימה (אמל"ח) שהיא קונה מארה"ב לצורכי המלחמה בעזה.

מ־8 באוקטובר עד סוף 2023 רכשה ישראל מארה"ב אמל"ח ב־2 מיליארד דולר, ועוד אמל"ח בסך 1.5 עד 2 מיליארד דולר כבר הוזמנו, יסופקו ויחויבו בתשלום במועד שסוכם. הסיוע, לפי פלוצקר, מתבטא בינתיים בנגישות למחסנים של צבא ארה"ב הממוקמים בישראל.

בקונגרס של ארה"ב מונחת הצעת חקיקה המקציבה לישראל עוד 14.4 מיליארד דולר בסיוע הביטחוני המיועד אך ורק לכיסוי עלויות המלחמה בעזה. אך רק 8.7 מיליארד דולר מסכום זה יוקצו לישראל (בתנאי שתקנה עוד אמצעי לחימה אמריקאיים). שאר התקציב מיועד לצבא ארה"ב כדי שישתמש בו למימון חידוש המלאי של הפריטים שנמכרו לצה"ל. "זה נשמע די מוזר ונראה על פניו כסוג של מימון סיבובי", סיכם הפרשן הכלכלי.