ממשלת הימין שוב מעכבת את הגשת התקציב למליאה. זאת תוך הפרה נוספת של חוק התקציב ותוך רמיסת חובתה של הכנסת לדון בו. לפי החלטת הממשלה (המנוגדת לחוק), היה התקציב לשנת 2024 אמור להיות מוגש ביום ראשון השבוע. אך לפי פרסום בחדשות 12, התקציב יוגש למליאה רק בשבוע הבא. הדחייה תותיר לכנסת פחות מ-12 ימים לדיוני התקציב על מאות עמודיו ואלפי סעיפיו.

על פי "דה מרקר", הצוות המקצועי באגף התקציבים השלים את העבודה על הצעת התקציב ב-25 בינואר, וזו הייתה אמורה להיות מונחת על שולחן הכנסת בתחילת שבוע זה. יצוין שלפי חוק משק המדינה המתוקן, התקציב היה אמור להיות מוגש עוד ב-20 בינואר, על מנת להעניק לכנסת 30 יום לדיון בתקציב לפני המועד הנדרש לאישורו – 19 בפברואר. אם לא יאושר תקציב מתוקן עד תאריך זה, קובע החוק כי יתבצע קיצוץ רוחבי אוטומטי על בסיס תקציב 2024 המקורי, שאושר לפני המלחמה. מדובר בקיצוץ של כ-67 מיליארדי שקלים, שיוביל לשיתוק מידי של משרדי הממשלה.

אך אם התקציב מוכן, מדוע לא הונח על שולחן הכנסת? העיכוב הנוכחי נועד לאפשר את השלמתה של עבודה משפטית לגבי כמה מסעיפי התקציב, לרבות סעיפים קואליציוניים. את אלה מבקש שר האוצר סמוטריץ' (הציונות הדתית) להעביר כחלק מחוק התקציב המתוקן ולא רק באמצעות סעיפי רזרבה בהם תדון ועדת הכספים בהמשך. במילים אחרות: סמוטריץ' מבקש להסתיר מהציבור את המיליארדים המיועדים להתנחלויות ולחינוך החרדי, שיהיו מעתה חלק בלתי נפרד מהתקציב ולא תוספות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בהן צריך לדון באופן פרטני.

הפגיעה בבריאות

היו שסברו שהעיכוב בהגשת התקציב לאישור הכנסת מקורו ברצון לתקן את המעוות בהצעת התקציב הניאו-ליברלי. זה שאושר בממשלה כולל תוספות גדולות לצבא ולכיבוש ופגיעות משמעותיות ברווחה, בבריאות ובכלל השירותים לאזרח. ביקורת רבה נמתחה על הצעת התקציב כפי שאישרו השרים (ר' סדרת כתבות בנושא שפורסמו בגיליונות "זו הדרך" האחרונים). אכן נעשו תיקונים מינוריים – כגון ביטול הקיצוץ במשאבים לספריות הציבוריות.

אבל תקציב 2024 לא מביא איתו בשורה לאזרחי ולאזרחיות ישראל. אחת הדוגמאות היא בתחום בריאות הציבור. אמנם בגרסתו הראשונה הפגיעה בבריאות הייתה משמעותית יותר, ושר הבריאות ומנכ"ל המשרד אכן הצליחו לצמצם פגיעה זו. אך עדיין מדובר בתקציב שרע לבריאות. כך קובע פרופ' דני פילק בנייר עמדה שפרסם מרכז אדוה באחרונה.

הפרטת טיפות החלב

פרופ' פילק מצביע על מספר כשלים בתקציב הבריאות לשנה זו ובהם – תשלום של 35 שקלים בכל ביקור במרפאות בריאות הנפש. משמעות הצעד – פגיעה של ממש בנגישות לשרותי בריאות הנפש של השכבות בעלות הכנסות נמוכות ובהן עובדים ובני משפחותיהם. אמנם מקבלי קצבאות ותשושי נפש מוכרים יהיו פטורים מתשלום אגרת שרות זו, אך הספרות המחקרית מעידה באופן ברור, כי רבים מהזכאים לפטורים מסוג זה אינם מנצלים אותו.

נקודה נוספת היא – קיצוץ של מעל מאה מיליון שקלים בתקציב המטה של משרד הבריאות. הממשלה ופקידי האוצר טוענים שמדובר בהתייעלות ובהפחתת בירוקרטיה. "האמת היא אחרת. מדובר בקיצוץ במגוון תפקידים שמבצע המשרד: פיקוח על קופות החולים, פיקוח על תרופות ועל בריאות הנפש, על בריאות הציבור ועל החינוך לבריאות. להבדיל ממשרדים רבים מיותרים שייסדה ממשלה זו, משרד הבריאות הוא משרד חיוני. אין בו 'שומנים', וקיצוץ בתקציבו יתורגם בפגיעה בבריאות של כולנו", כתב פרופ' פילק.

עוד בתקציב הבריאות: עתידן של טיפות החלב המופעלות בידי המדינה. הממשלה והאוצר מעוניינים לקצץ בתקציבן. לשם כך נקבע שתוקם ועדה שתדון בטיפות החלב. נוסח עמום זה רומז לרצון לחזור ולהפריט את טיפות החלב, כפי שנעשה בעבר עם שירות הבריאות לתלמיד, כעוד דרך לקצץ בתקציב המדינה על חשבון הבריאות של התינוקות.

תקציב 2024 כולל גם קיצוץ של 15% בכספים המיועדים להפחית את הפערים התקציביים בין האזרחים היהודים לבין האזרחים הערבים. משמעות הקיצוץ – פגיעה בתנאים החברתיים המגדירים בריאות. מאז קום המדינה, כתוצאה מאפליה ומהדרה מתמשכות, מדדי הבריאות של האזרחים הערבים גרועים מאלה של האזרחים היהודים. הפער בתנאים  המגדירים בריאות הוא סיבה מרכזית להבדלים אלה. הקיצוץ בכספים המיועדים לאזרחים הערבים גבוה בהרבה מהקיצוץ הרוחבי של 5%, הוא יוביל לכן לפגיעה בבריאותם.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/126866