xenforo eklentileri manuel sql injection hacker blog Sunucu Optimizasyon bilgisayar servis izmir bilgisayar servisi izmir asus servis izmir asus notebook servis izmir hp servisi izmir acer servisi izmir izmir boşanma avukatı
עיון והגות – המפלגה הקומוניסטית הישראלית https://maki.org.il Sun, 17 Aug 2008 19:29:07 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.1.6 גם יוקר, גם מכות תקציב https://maki.org.il/%d7%92%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%a7%d7%a8-%d7%92%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91/ Sun, 17 Aug 2008 19:29:07 +0000 http://maki.org.il/he/?p=724  

עליית מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים מבטאת גלישה ברורה של המשק הישראלי לעבר מצב של אינפלציה. בחודש יולי עלה מדד המחירים ב-1.1%, ומאז תחילת השנה עלה המדד בקצב שנתי של 5%, וזאת לעומת הציפייה שהמחירים לא יעלו בחישוב שנתי על 3%.
מה התייקר בעיקר בחודשים האחרונים?
התייקרות חסרת תקדים חלה בעלות עמלות הבנקים, וזאת לאחר שהאוצר הבטיח להוזיל אותן. בחודש יולי בלבד עלו העמלות בממוצע ב-16%. עליות מחירים ניכרות היו גם במחירי המזון, ובעיקר הירקות והפירות, האורז והלחם; במחירי הדיור ואחזקת הבית; במחירי הדלק והחשמל.
ההתייקרות המואצת שוחקת את שכר השכירים ואת הערך הריאלי של קיצבות הביטוח הלאומי, ולכן היא פוגעת ברמת החיים של השכבות העניות והבינוניות. בעלי העסקים, לעומת זאת, מנצלים את האווירה ומעלים מחירים בכל הזדמנות, כאשר הבנקים הם החלוץ בתחום זה.
על רקע זה, אפשר היה לצפות שהממשלה תגיש הצעת תקציב לשנה הבאה, הכוללת פיצוי לשכירים ולמקבלי הקיצבות. אך מה שקורה הוא בדיוק ההיפך: האוצר הגיש לממשלה הצעה לתקציב של קיצוצים נוספים בקיצבות הביטוח הלאומי (קיצבת ילדים, מענק לידה, קיצבת זיקנה), של קיצוצים בחינוך וברווחה, ושל המשך הכיבוש וההכנות למלחמות הבאות.
ערב הדיון בממשלה, הכריז שר האוצר, כי "חייבים" לקצץ בתקציב לשנת 2009 8.4 מיליארד שקלים, וגם הוסיף, כי הברירה היא בין קיצוץ בתקציב הצבאי לבין קיצוצים ברווחה ובחינוך. אך בפועל, משרד האוצר הכין מראש קיצוצים, בנושאים חברתיים בעיקר, בסכום כולל של 7.3 מיליארד שקלים, בעוד שלממשלה הוצע להחליט לגבי קיצוץ נוסף בסכום של 1.2 מיליארד שקלים – כך חשף סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות" (17.8).
מסתבר גם, כי מאחר ששני סעיפים גדולים, שנכללו בתקציב 2008 – הוצאות מלחמת לבנון והוצאות ההינתקות, אינם נכללים בתקציב 2009, הרי שבפועל אין שום תוספת לכלל התקציב. שר האוצר, במעשה רמייה נוסף, ממשיך לטעון, כי התקציב לשנת 2009 הוגדל ב-1.7% לעומת התקציב ב-2008.
]]>
חוק ההסדרים: מפריטים את ההכשרה המקצועית ופוגעים בהסכם הקיבוצי – כמצוות הבנק העולמי https://maki.org.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99/ Thu, 14 Aug 2008 16:57:29 +0000 http://maki.org.il/he/?p=705  

מפרק "תעסוקה" בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה אתמול על ידי משרד האוצר עולה כי מוצע להפריט את מערך ההכשרה המקצועית. זאת לאחר שנים רבים ובהן ההכשרה המקצועית "מיובשת". בשנת 2000 עמד תקציב ההכשרה המקצועית על יותר מ-230 מיליון שקל. ב-2006 הוא קוצץ לפחות מ-92 מיליון שקל ואשתקד היה לתקציב סמלי המוקדש רובו ככולו להכשרה מקצועית של מקצועות הדרושים אך ורק  לציבור הדתי (סופרי סת"ם, מקוואות…). מדוע קוצץ בצורה כה דרסטית תקציב ההכשרה המקצועית?
 
בהצעת חוק ההסדרים שפורסמה אתמול נאמר כי "מערך ההכשרה המקצועית הינו כלי סיוע לשילובם בעבודה של דורשי עבודה מקבלי קצבאות ומובטלים וכן של פרטים אשר אינם משתתפים בשוק העבודה. כמו כן, מהווה מערך ההכשרה המקצועית כלי לקידום של פרטים בשוק העבודה תוך מתן אפשרות להתמחות במטרה להעלות את פריון העבודה ואת שכרו של המשתלם בהכשרה מקצועית". עד כאן דברי משרד האוצר. הנמקה זו הייתה גם נכונה בעת הקיצוצים הגדולים שנעשו בתקציב ההכשרה המקצועית בעשור האחרון. והשאלה הנשאלת היא מדוע עתה משרד האוצר מציע לשוב אל מדיניות להכשרה המקצועית במקצועות התעשייה? התשובה היא הפרטה. האוצר רוצה לשוב אל מדיניות הכשרה מקצועית אבל "בביצוע גורמי חוץ" – ככתוב בהצעת חוק ההסדרים.
 
יתר-על-כן, הפרטת ההכשרה המקצועית עלולה לגרום לפיטורי העובדים העוסקים בכך במסגרת מרכזי ההכשרה הממשלתיים. או כלשון ההצעה "להצעה עשויה להיות השפעה על צמצום מצבת המורים במרכזי ההכשרה". ועוד: במהלך ביקורו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי בחודש יוני האחרון, נקבע בהסכמים בין שתי מדינות כי חברות צרפתיות יקבלו לידיהן את תחום ההשכרה המקצועית. קרי: לא מדובר רק על הפרטה. זו הפרטה לטובת תאגידים גדולים זרים.
 
 גם תאגידים זרים עשויים לקבל עידוד מסעיף אחר בחוק ההסדרים שפורסם תחת הכותרת המסתורית "חיזוק מודל הלאנדלורד בנמלי ישראל". זהו הצעד הבא במדיניות הפרטת הנמלים בישראל ומשמעותו: הפעלת כל פעילויות הנמל ואף המקרקעין, המחסנים והרציפים שבשטח הנמל על ידי חברות קבלניות "המתחרות אחת בשנייה" – כפי שכתוב בהצעה. במילים אחרות: במקום מעסיק אחד והסכם קיבוצי אחד, פעילויות הנמל יופרטו ויתחלקו בין "זכיינים" רבים שיעסיקו עובדים בחוזים אישיים ובשכר נמוך. בהצעת האוצר נכתב מפורשות כי זהו אימוץ של מודל הבנק העולמי, אחד מהמוסדות המרכזיים של הגלובליזציה הקפיטליסטית הדואג בהתמדה לקידום ההפרטה – בייחוד במדינות הפריפריה כמו מדינת ישראל – לטובת התאגידים הגדולים, בייחוד התאגידים הגדולים האמריקאיים.
]]>
חוק ההסדרים: מפריטים את ההכשרה המקצועית ופוגעים בהסכם הקיבוצי – כמצוות הבנק העולמי https://maki.org.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99/ Wed, 13 Aug 2008 18:03:07 +0000 http://maki.org.il/he/?p=700 מפרק "תעסוקה" בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה אתמול על ידי משרד האוצר עולה כי מוצע להפריט את מערך ההכשרה המקצועית. זאת לאחר שנים רבים ובהן ההכשרה המקצועית "מיובשת". בשנת 2000 עמד תקציב ההכשרה המקצועית על יותר מ-230 מיליון שקל. ב-2006 הוא קוצץ לפחות מ-92 מיליון שקל ואשתקד היה לתקציב סמלי המוקדש רובו ככולו להכשרה מקצועית של מקצועות הדרושים אך ורק לציבור הדתי (סופרי סת"ם, מקוואות…). מדוע קוצץ בצורה כה דרסטית תקציב ההכשרה המקצועית?

בהצעת חוק ההסדרים שפורסמה אתמול נאמר כי "מערך ההכשרה המקצועית הינו כלי סיוע לשילובם בעבודה של דורשי עבודה מקבלי קצבאות ומובטלים וכן של פרטים אשר אינם משתתפים בשוק העבודה. כמו כן, מהווה מערך ההכשרה המקצועית כלי לקידום של פרטים בשוק העבודה תוך מתן אפשרות להתמחות במטרה להעלות את פריון העבודה ואת שכרו של המשתלם בהכשרה מקצועית". עד כאן דברי משרד האוצר. הנמקה זו הייתה גם נכונה בעת הקיצוצים הגדולים שנעשו בתקציב ההכשרה המקצועית בעשור האחרון. והשאלה הנשאלת היא מדוע עתה משרד האוצר מציע לשוב אל מדיניות להכשרה המקצועית במקצועות התעשייה? התשובה היא הפרטה. האוצר רוצה לשוב אל מדיניות הכשרה מקצועית אבל "בביצוע גורמי חוץ" – ככתוב בהצעת חוק ההסדרים.

יתר-על-כן, הפרטת ההכשרה המקצועית עלולה לגרום לפיטורי העובדים העוסקים בכך במסגרת מרכזי ההכשרה הממשלתיים. או כלשון ההצעה "להצעה עשויה להיות השפעה על צמצום מצבת המורים במרכזי ההכשרה". ועוד: במהלך ביקורו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי בחודש יוני האחרון, נקבע בהסכמים בין שתי מדינות כי חברות צרפתיות יקבלו לידיהן את תחום ההשכרה המקצועית. קרי: לא מדובר רק על הפרטה. זו הפרטה לטובת תאגידים גדולים זרים.

גם תאגידים זרים עשויים לקבל עידוד מסעיף אחר בחוק ההסדרים שפורסם תחת הכותרת המסתורית "חיזוק מודל הלאנדלורד בנמלי ישראל". זהו הצעד הבא במדיניות הפרטת הנמלים בישראל ומשמעותו: הפעלת כל פעילויות הנמל ואף המקרקעין, המחסנים והרציפים שבשטח הנמל על ידי חברות קבלניות "המתחרות אחת בשנייה" – כפי שכתוב בהצעה. במילים אחרות: במקום מעסיק אחד והסכם קיבוצי אחד, פעילויות הנמל יופרטו ויתחלקו בין "זכיינים" רבים שיעסיקו עובדים בחוזים אישיים ובשכר נמוך. בהצעת האוצר נכתב מפורשות כי זהו אימוץ של מודל הבנק העולמי, אחד מהמוסדות המרכזיים של הגלובליזציה הקפיטליסטית הדואג בהתמדה לקידום ההפרטה – בייחוד במדינות הפריפריה כמו מדינת ישראל – לטובת התאגידים הגדולים, בייחוד התאגידים הגדולים האמריקאיים.
 

]]>
מרכז אדוה: הצגה מטעה וצינית של חלופות תקציביות https://maki.org.il/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%90%d7%93%d7%95%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%92%d7%94-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%94-%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a7/ Wed, 13 Aug 2008 17:58:35 +0000 http://maki.org.il/he/?p=697  

מרכז אדוה שיגר הבוקר (יום ד') מכתב לשרי הממשלה, הקורא להם לדרוש מן האוצר להציג הצעת תקציב הוגנת הכוללת בתוכה את כל החלופות ואינה מעמידה את שרי הממשלה ואת הציבור בכללותו בפני משפט שלמה מזויף.
 
לטענת מרכז אדוה, החלופות המוצעות על ידי משרד האוצר הן בבחינת משחק ציני ברגשות הציבור בישראל, משום שהן מציגות בחירה מיותרת ומצמררת בין ביטחון לבין ביטחון סוציאלי, בין נשים (המהוות רוב בקרב מקבלות קצבאות וגמלאות) ובין גברים (בכוחות הביטחון) ובין חזית (תקציב הביטחון) ובין העורף (קצבאות וגמלאות).
 
מרכז אדוה טוען עוד כי ההצגה של שר האוצר אמש היא הצגה מטעה, מן הסיבות הבאות: הבחירה המוצעת אינה כוללת את האפשרות של העלאת תקרת ההוצאה התקציבית מעבר ל-1.7%. נזכיר כי בשנים 2007 ו-2008 הממשלה השתמשה בהעלאה שכזאת, במסגרת "קופסאות", כאשר ביקשה להגדיל את תקציב הביטחון. ועוד: הבחירה המוצעת אינה כוללת אפשרות שלא להעלות את תקציב הביטחון, כהמלצת ועדת מרידור, במקום להעלותו, כהמלצת ועדת ברודט. כמו כן, הבחירה המוצעה אינה כוללת אפשרות של העלאה, ולו זמנית, של מסים כדוגמת מס חברות, כדי להשלים את המימון החסר והבחירה המוצעת אינה כוללת אפשרויות של קיצוצים בסעיפי תקציב אחרים, כדוגמת דחייה של חלק מן התכניות לסלילת כבישים. מאדוה נמסר כי הבחירה המוצעת אינה מקיפה את כל מגוון הקיצוצים שהממשלה מציעה במסגרת תקציב 2009, ואשר אינם מוכללים בחלופה א' ובחלופה ב'.
]]>