בהצעת חוק ההסדרים שפורסמה אתמול נאמר כי "מערך ההכשרה המקצועית הינו כלי סיוע לשילובם בעבודה של דורשי עבודה מקבלי קצבאות ומובטלים וכן של פרטים אשר אינם משתתפים בשוק העבודה. כמו כן, מהווה מערך ההכשרה המקצועית כלי לקידום של פרטים בשוק העבודה תוך מתן אפשרות להתמחות במטרה להעלות את פריון העבודה ואת שכרו של המשתלם בהכשרה מקצועית". עד כאן דברי משרד האוצר. הנמקה זו הייתה גם נכונה בעת הקיצוצים הגדולים שנעשו בתקציב ההכשרה המקצועית בעשור האחרון. והשאלה הנשאלת היא מדוע עתה משרד האוצר מציע לשוב אל מדיניות להכשרה המקצועית במקצועות התעשייה? התשובה היא הפרטה. האוצר רוצה לשוב אל מדיניות הכשרה מקצועית אבל "בביצוע גורמי חוץ" – ככתוב בהצעת חוק ההסדרים.
יתר-על-כן, הפרטת ההכשרה המקצועית עלולה לגרום לפיטורי העובדים העוסקים בכך במסגרת מרכזי ההכשרה הממשלתיים. או כלשון ההצעה "להצעה עשויה להיות השפעה על צמצום מצבת המורים במרכזי ההכשרה". ועוד: במהלך ביקורו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי בחודש יוני האחרון, נקבע בהסכמים בין שתי מדינות כי חברות צרפתיות יקבלו לידיהן את תחום ההשכרה המקצועית. קרי: לא מדובר רק על הפרטה. זו הפרטה לטובת תאגידים גדולים זרים.
גם תאגידים זרים עשויים לקבל עידוד מסעיף אחר בחוק ההסדרים שפורסם תחת הכותרת המסתורית "חיזוק מודל הלאנדלורד בנמלי ישראל". זהו הצעד הבא במדיניות הפרטת הנמלים בישראל ומשמעותו: הפעלת כל פעילויות הנמל ואף המקרקעין, המחסנים והרציפים שבשטח הנמל על ידי חברות קבלניות "המתחרות אחת בשנייה" – כפי שכתוב בהצעה. במילים אחרות: במקום מעסיק אחד והסכם קיבוצי אחד, פעילויות הנמל יופרטו ויתחלקו בין "זכיינים" רבים שיעסיקו עובדים בחוזים אישיים ובשכר נמוך. בהצעת האוצר נכתב מפורשות כי זהו אימוץ של מודל הבנק העולמי, אחד מהמוסדות המרכזיים של הגלובליזציה הקפיטליסטית הדואג בהתמדה לקידום ההפרטה – בייחוד במדינות הפריפריה כמו מדינת ישראל – לטובת התאגידים הגדולים, בייחוד התאגידים הגדולים האמריקאיים.