חזית השמאל הוקמה השבוע בצרפת, בהשתתפות הקומוניסטים, לקראת הבחירות לפרלמנט האירופאי. לחזית הצטרפה "מפלגת השמאל" הצרפתית, שהוקמה לפני מספר חודשים על ידי פורשים מהמפלגה הסוציאליסטית הוותיקה, ובראשם חברי פרלמנט שנאבקו נגד הקו הפוליטי והאידיאולוגי הניאו-ליברלי של מפלגתם. על כך מוסר בסוף השבוע העיתון הצרפתי "הומניטה".

אל "חזית השמאל" הצטרפו גם פעילות ופעילים עצמאיים, בייחוד אלה שהיו חלק מהוועדות המקומיות שהוקמו נגד אישור החוקה האירופאית. אישור שנדחה על ידי רוב אזרחי צרפת במשאל שנערך לפני שנתיים. בכוונת ראשי שתי המפלגות לפנות למפלגות שמאל ולארגונים נוספים כדי לקחת חלק ב"חזית השמאל".

מחוז ת"א-יפו של המפלגה הקומוניסטית הישראלית מזמין לערב אזכרה במלאות 30 למותו של יוסף (יושקה) ולרשטיין. האירוע יתקיים ביום א' הקרוב, 1 במרס, בשעה 19.00,באולם בית הידידות, אחד העם 70, תל-אביב. ולרשטיין נמנה במשך שנים רבות עם פעילי מק"י המרכזיים והיה לוחם אנטי-פאשיסטי בארץ הולדתו צ'כוסלובקיה בעת הכיבוש הנאצי.

1. ביום 19/07/09 פרסם משרד החקלאות הודעה לבעלי העדרים הבדואים בנגב, שעניינה התניית קבלת שירותים שונים ממשרד החקלאות בהצגת אישור רשויות המס על ניהול ספרים.
2. דרישה זה חוסמת בפני בעלי העדרים את האפשרות לקבל אישורי מרעה והקצאת מים. שירותים חיוניים לכל מגדל אשר להם זכו בעלי העדרים משך כ 60 שנים ללא צורך באישור ניהול ספרים.
3. כפי שיתואר בהמשך, התניית קבלת אישור מרעה והקצאת מים לבעלי העדרים בהצגת אישור ניהול ספרים לוקה בחוסר סמכות, ועל כן אינה חוקית ודינה בטלות.
4. כלל בסיסי הוא כי לרשות אין כל סמכות אלא על פי דין. מקום שאין דין פוזיטיבי המסמיך את הרשות לפעול לרשות אין כל סמכות. הדרישה לניהול ספרים מעוגנת בחוקי המס, חוק מס ערך מוסף, חוק מס שבח מקרקעין, ופקודת מס הכנסה והתקנות שהותקנו מכח חוקים אלה. חוקי אלו מעניקים את הסמכות בעניין זה לשר האוצר או וועדת הכספים או מי שהסמיך אותו השר בכתב להתקין תקנות מכח חוק זה או לאכוף ביצוע הוראות החוק, כפי שמציין לדוגמא סעיף 229 לפקודת מס הכנסה. 
5. ידוע כי הסמכות לחייב אדם בניהול ספרים מוקנית לשר האוצר או מי שהוא הסמיך לצורך עניין זה, כפי שמציין סעיף 243 לפקודת מס הכנסה (התשכ"ה 1961):

"243. שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פקודה זו, ובכלל זה, במיוחד, תקנות בדבר –

(1) טפסים של דו"חות, תביעות, הצהרות והודעות לפי פקודה זו;

(2) ניכויו ותשלומו במקור של מס על גמולות וקיצבאות המשתלמות מאוצר המדינה, על הכנסת עבודה או על הכנסה לפי סעיף 2(5);

(3) כל ענין שהפקודה מסמיכה לקבוע בו.

6. ודוק. אין הסמכה בחוקי המס למשרד החקלאות להתקין תקנות או להעניק סמכויות מעבר לאמור בחוקי המס, ועל כן פעולות אלה נעשות ללא סמכות שבדין. 

7. עוד אציין כי הקביעה כי משרד ממשלתי חייב להתקשר עם גוף המנהל ספרים בלבד, בטעות יסודה. בתשובתך לעו"ד רות כרמי מן המרכז לפלורליזם יהודי, מיום 21/1/2009 ציינת כי סעיף 2(א) לחוק עסקאות גופים ציבוריים, (התשל"ו – 1976) (להלן החוק), אוסר על גוף ציבורי לרכוש נכס או לקבל שירות מתושב ישראל, אלא אם אותו תושב המציא אישור מפקיד שומה, או ממנהל מס ערך מוסף או מרואה חשבון או מיועץ מס, שהוא מנהל ספרים שחובה לנהלם לפי הוראות ניהול פנקסים מכוח סעיף 130 לפקודת מס הכנסה. כמו כן סעיף 2א לחוק קובע שהמדינה לא תעביר לחבר בני אדם כספי מענק או תמיכה אלא לאחר שהומצא אשור כי אין לחבר – בני האדם חוב סופי כלפי רשויות המס.
8. מהאמור לעיל עולה כי סעיף 2 לחוק אינו חל על המקרה עסקינן הואיל ולגבי סעיף 2 אין המגדלים מוכרים למדינה נכס ו/או נותנים לה שירות כמשמעות מונחים אלה בחוק מס ערך מוסף וההיפך הוא הנכון – המגדלים רוכשים שירות מהמדינה.
9. לא זו אף זו. הדרישה לחייב בעלי העדרים להציג אישור בדבר ניהול ספרים, ללא הבחנה בין מגדלים לצריכה פרטית (שאינו עסקי) ובין מגדלים שהגידול מגיע למימדי עסק הינה דרישה בלתי חוקית ובלתי סבירה על פניה. מגדלים שדורשים לקבל אישורי מרעה לצורך רעיית עדר אשר משמש לצריכה פרטית אינם מחויבים בניהול ספרים ע"פ פקודת מס הכנסה ועל כן הודעה זו (הדרישה לניהול ספרים) חוסמת גם אותם, בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה.
10. שנוי פתאומי של נוהל בן-שנים ללא מתן תקופת התארגנות פוגע בפרנסת התושבים, בזכויות קניין ובזכויות יסוד אחרות. כידוע, משרד החקלאות נהג מזה כ 60 שנה להקצות לבעלי העדרים הבדווים שטחי מרעה ללא כל דרישה דומה. ולכן, הודעה זו המציבה הצגת אישורי על ניהול ספרים כתנאי סף לקבלת שירותים, משנה באופן דרסתי ופתאומי את המצב הקיים מזה שנים רבות ללא שום דיון ענייני ומרחיב בעניין וללא כל התחשבות בעמדת ומצב בעלי העדרים בהיותם בעל אינטרס חיוני.
11. שינוי הנוהג בצורה פתאומית וחפוזה, עלול בוודאות רבה לפגוע בזכויות יסוד של מגדלי העדרים. הדבר יפגע בקניינם הפרטי של אלו שגידלו עדרים מזה שנים (כגידול פרטי). מגדלו אלו שהסתמכו גם הם על מדיניות ארוכת שנים של הקצאת שטחי מרעה לעדריהם, מוצאים את עצמם ללא יכולת להשתמש במשאב חיוני לצורך המשך גידול עדריהם ושמירה עליו, דבר שיחייב אותם במרבית המקרים לחסל את עדריהם ולאבד את קניינם. 
12. לא מיותר לציין, כי לדברים הנ"ל השלכות כלכליות וחברתיות, הרות אסון על האוכלוסייה הבדווית ועל המדינה. כידוע, ישנם כ 1000 מגדלי עדרים בדווים בנגב. שינוי הנוהל רת/03.039 שהיה קיים עד לפרסום הודעת השינוי, מהווה פגיעה ישירה בפרנסתם של מאות משפחות בדואיות אשר נתמכו על ידי גידול עדרים. דבר אשר יביא לעליה דרסטית במספר העניינים הזקוקים לתמיכת מוסדות המדינה, וכך בעצם יתגלגל הדבר בחזרה ויהפוך נטל נוסף על קופת הציבור.

13. מתן אורכה של מספר מעט של שנים, בנסיבות כה מיוחדות, תאפשר למגדלי עדרים להתארגן ולשקול המשך דרכם, בו בזמן, אורכה זו לא תגרום כל נזק למשרד החקלאות, במיוחד לאור העובדה כי ע"פ חוות דעת חשבונאית ענף העדרים הינו ענף ללא רווחים, והאוכלוסייה הבדווית מחזיקה בו מסיסות תרבותיות ומסורתיות בלבד.
14. בסופו של דבר, אין אנו דורשים לפטור טוטאלית את מגדלים העדרים מניהול ספרים, אלא לדחות העניין במספר מעט של שנים נוספות על מנת לאפשר לתושבים להתארגן לקיום הדרישה בצורה מסודרת וסבירה מבלי שהיא תפגע, מעל לנדרש, בהם, בזכויות שלהם, ובענף גידול העדרים. וכן על מנת לאפשר למגדלים, בשנה זו, לצאת למרעה אשר אמורה להחל תוך שבועות ואף ימים.
15. נא תשובתך בהקדם.

בכבוד רב,

מוראד אלסאנע, עו"ד

חבר הכנסת סוייד הבטיח לעובדים להמשיך וללוות את מאבקם, וכן הבטיח לפנות בשמם לאוצר. כך כתב ח"כ סוייד לשר האוצר רוני בר-און: "לאחר ביקור שערכתי היום במפעל "פרי גליל" בחצור, שכידוע סכנת סגירה מרחפת עליו, ומפגשים שקיימתי עם העובדים וההנהלה התפעולית שלו, הנני פונה אליך בבקשה ליזום הגשת תמיכה, הזרמת כספים ומתן ערבויות לצדדים הנוגעים בדבר להבטחת המשך פעילות המפעל, ומניעת סגירתו ופיטורי עובדיו.

"במפגשים שקיימתי, התרשמתי שמדובר במפעל ותיק ורווחי שמהווה עוגן תעסוקתי עיקרי באזור הפריפריאלי שהוא שוכן בו. עבור זוגות (בעל ואישה) ומפרנסים יחידים במשפחתם מהיישובים חצור וטובא-זנגרייה ומיישובים אחרים בסביבה, מהווה "פרי גליל" מקום התעסוקה היחידי וההיסטורי. חקלאים וספקים רבים וכן עסקי מסחר ושירותים מקומיים ואזוריים תלויים בהמשך פעילות סדירה של המפעל.

"להערכתי קריסת המפעל תגרום לתגובת שרשרת הרסנית ורחבת היקף במישור הכלכלי ובמישור החברתי, וכנראה תעלה בסופו של יום לקופת המדינה בהפסדים ניכרים – ישירים ועקיפים.

"אי לכך, ראיתי לנכון לפנות אליך ולבקש את התערבותך למציאת הסדר שיבטיח את המשך פעילות המפעל, וזאת אף על פי שהתקופה הנוכחית הינה תקופת מעבר אך הינך נושא באחריות המיניסטריאלית".

מכללת הגדה השמאלית, הפועלת ברחוב אחד העם 70,קומה ג', תל-אביב; מזמינה להצטרף לקורס בהנחייתה של חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי "הון, שלטון ופוליטיקה". הקורס הוא בן 4 מפגשים והוא יתקיים מדי יום ב', החל מיום שני הקרוב, 2 במרס, בשעה 20.00. התשלום עבור הקורס – 90 שקל, תשלום עבור הרצאה בודדת – 30 שקל.

פרטים נוספים והרשמה: info@hagada.org.il

באפריל 2003 התחייבה ישראל לראשונה להקפיא כל פעילות התנחלות, לרבות הגידול הטבעי של ההתנחלויות. ההתחייבות ניתנה במסגרת תכנית "מפת הדרכים" עליה הסכימו ישראל, הרשות הפלסטינית והקוורטט (ארה"ב, האיחוד האירופאי, האו"ם ורוסיה), תוכנית הקובעת מתווה לפתרון קבע של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בחודש נובמבר 2007 שבה ישראל ואישרה את מחויבותה לעקרונות מפת הדרכים, בהצהרה המשותפת של ועידת אנאפוליס, בה השתתפו ישראל, הרשות הפלסטינית, הקוורטט, ומדינות הליגה הערבית.

למרות התחייבות ישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, חושפים פרוטוקולים של ועדה במועצת התכנון העליונה שבמנהל האזרחי תוכניות להרחבה משמעותית של התנחלויות. מדובר בפרוטוקולים מהשנים 2007 ו-2008 של וועדת המשנה לאיכות הסביבה, שדנה בהסדרת הטיפול בשפכי ההתנחלויות, שבצלם השיג מן המנהל האזרחי בכפוף לחוק חופש המידע. התוכניות שנחשפו כוללות גם הרחבה של התנחלויות השוכנות ממזרח לתוואי גדר האפרטהייד, המוצגת על ידי פוליטיקאים ישראלים כתוואי הגבול העתידי של ישראל. תוכניות אלה נמצאות בשלבי תכנון ראשוניים, ואף אחת מהן עדין לא קיבלה את אישור הדרג המדיני. עם זאת, העובדה שהגוף התכנוני הראשי של הגדה המערבית דן בתוכניות לבניית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות מלמדת כי מוסדות התכנון בשטחים פועלים בניגוד למחויבות הישראלית הרשמית שלא להרחיב את ההתנחלויות בשנים הבאות.

בגוש עציון, למשל, מתוכננת בנייה של שכונה חדשה, בת 550 דירות, במתחם גבעות שבהתנחלות אלון שבות. בהמשך מתוכננות במתחם זה, שבו מתגוררות כיום 12 משפחות בלבד, 4,450 דירות נוספות. הבנייה במתחם טרם אושרה על-ידי משרד הביטחון אולם הוועדה אישרה את הקמתו של מתקן לטיפול בשפכי השכונה החדשה, המיועד ל-800 עד 1,000 דירות. בדיון נקבע כי מתקן זה יטפל גם בשפכי ההתנחלות בית עין הסמוכה, שבה מתוכננת על-פי הפרוטוקול בנייה של כ-2,000 דירות חדשות. כיום מתגוררות בבת עין כ-120 משפחות.

בהתנחלויות רימונים ועינב, השוכנות ממזרח לתוואי מכשול ההפרדה, הוסדר הטיפול בשפכים כשלב ראשון בקידום תוכניות בנייה. ברימונים מתוכננות 254 דירות נוספות ובעינב נמצאות שתי תוכניות חדשות בשלבי הכנה. תחום ההתנחלות מבוא דותן, הנמצאת גם היא מזרחית למכשול ההפרדה, צפוי להתרחב. גם עיריית מעלה אדומים הכינה תוכנית לטיפול בשפכי ההתנחלות, הכוללת את הבנייה המתוכננת במתחם E-1. זאת במסגרת הסדרת הטיפול בשפכי מפקדת משטרת מחוז ש"י, שהועברה לאותו מתחם, שבו מתוכננת גם בנייתן של 3,500 דירות. עוד עולה מן המסמכים שבכפר אדומים אישרה ועדת המשנה תוכנית לטיפול בשפכים המבוססת על תחזית לפיה אוכלוסיית ההתנחלות תכפיל עצמה ל-5,600 תושבים "בשנים הבאות". כמו כן, ההתנחלות אשכולות הונחתה על-ידי לשכת התכנון במנהל האזרחי לטפל בשפכיה בהתאם לתכניות ה"אכלוס המלא" של ההתנחלות, הצפויות להגדיל את אוכלוסייתה פי חמש.

לדברי בצלם "הקמת ההתנחלויות מפרה את המשפט ההומניטארי הבינלאומי האוסר על המעצמה הכובשת להעביר את אוכלוסייתה אל השטח הכבוש ולבצע בו שינויים של קבע. הקמת ההתנחלויות, קיומן והרחבתן גוררת פגיעה מתמשכת ונרחבת בזכויות הפלסטינים, ובהן הזכות להגדרה עצמית, הזכות לשוויון, הזכות לקניין, הזכות לרמת חיים נאותה, הזכות למים, הזכות לתברואה והזכות לחופש תנועה".

רשימת "עתידנו" של העובדים הסוציאליים תקיים בשבוע הקרב מפגש פתוח של פעילות ופעילים באצבע הגליל. הרשימה הוקמה באחרונה כדי לקדם את מעמדם של העוס"ים, ובייחוד בשירותי הרווחה המופרטים. בין היתר דורשת הרשימה הרחבת ההסכם הקיבוצי הקיים למגזר השלישי. ל"עתידנו – למען עתיד העבודה הסוציאלית בישראל" פעילים ברחבי הארץ – כולל סטודנטים לעבודה סוציאלית בכל המוסדות להשכלה גבוהה. כאמור, המפגש הקרוב יתקיים ביום ג', 3 במארס, בשעה 20:30 בקמפוס החדש (מזרחי) של המכללה האקדמית תל-חי. לפרטים: נעמה ניסן, טל' 054.2599220 או בדוא"ל nnnaamaa@gmail.com

נציגי הארגונים שיגרו השבוע מכתב אל שרי התמ"ת, אלי ישי והפנים, מאיר שטרית; בו הם מציינים כי "חרף החלטות  הממשלה, לא נעשה דבר על-מנת ליידע את מהגרי העבודה שבאו לישראל כדין לעבודה בבניין ובתעשייה על כך שהעסקתם בישראל בענפים אלה תוגבל לזמן קצר. משרדי הממשלה הנוגעים בדבר הוסיפו להתיר את כניסתם של מהגרי עבודה לעבודה בענפים אלה לכל אורך שנת 2007, לרבות בחודשיה האחרונים של
השנה, באופן שכעת לא יאפשר לרבים מהם שבאו לישראל זה מקרוב להשלים על ידי עבודה בענפים אלה ולו תקופת העסקה מינימאלית – כזו שתאפשר להם להשיב, למצער, את דמי התיווך ששילמו על-מנת לבוא לישראל ברישיון עבודה".

לדברי הארגונים גבייתם של דמי תיווך מופקעים ממהגרי עבודה הבאים לישראל התאפשרה, לכתחילה, ועודה מתאפשרת, גם על רקע מחדליה של המדינה. כזכור, עוד בשנת 2005 החליטה הממשלה, בשל תופעת גביית דמי התיווך ממהגרי עבודה והפגיעות הכלכליות הקשות הנגרמות להם כתוצאה מכך, לחתום על הסכמים בילטראליים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה אשר יסדירו את גיוסם לעבודה בישראל, תוך בחינת האפשרות להסתייע בשירות הפיקוח של ארגון ההגירה הבינלאומי לצורך זה, וזאת במטרה "למנוע ניצול לרעה של עובדים זרים וגביית עמלות מופרזות מאותם עובדים" (החלטת הממשלה 4024 מיום 31.7.2005). אך מועד תחילתה של החלטה זו נדחה פעם אחר פעם. כתוצאה, הוסיפו מהגרי העבודה שבאו לישראל לשלם סכומי עתק כדמי תיווך, מבלי שננקטו צעדים כלשהם מצדה של המדינה למניעת תופעה קשה זו.

באחרונה אישר בג"ץ הסכם שנחתם בין עו"ד עאדל בדיר מעדאלה לעיריית עכו, שלפיו יבוטל תיקון לחוק עזר עירוני שהנהיגה עיריית עכו בשנת 2002. חוק העזר כפה על בעלי עסקים ערבים בעכו לסגור את חנויותיהם בשבתות.

בהסכם נקבע כי עיריית עכו תקים ועדה מיוחדת, שתחלק את העיר לשני שטחים בהתאם להרכב האוכלוסייה בכל אזור. על בסיס חלוקה זו ייקבע אם תושבים ערבים רשאים לפתוח את חנויותיהם בשבת. הוועדה תגיש את ממצאיה לעדאלה ולקבוצה של בעלי עסקים ערבים שהצטרפו לתיק כעותרים, כדי לקבל את אישורם, לפני שיועברו לאישור העירייה. ההסכם מדגיש כי במקרה של אי הסכמה בין העירייה לבין העותרים בנוגע להבחנה בין אזורים מסוימים, הצדדים יפנו ליועץ המשפטי לממשלה שיכריע בסכסוך. העירייה תתחייב גם לא להטיל קנסות על בעלי קנסות שיעבדו בשבת בשכונות ערביות או באזורים שבהם יש "מיעוט ערבי גדול".

עדאלה הגיש עתירה לבג"ץ בעניין זה במאי 2007 בשם שמונה בעלי עסקים, שבתי העסק שלהם ממוקמים בשכונות מעורבות בעכו, בדרישה לבטל את חוק העזר. בעיר המעורבת עכו היו אירועי אלימות קשים באוקטובר 2008. בעיר גרים כ-12 אלף ערבים אזרחי ישראל, שהם כ-27% מאוכלוסיית עכו. עדאלה טען בעתירה שרוב הלקוחות בשבתות הם ערבים, ולצדם פוקדים את החנויות צרכנים יהודים חילונים. העותרים המשיכו לפתוח את חנויותיהם בשבתות, למרות השינוי בחוק העזר העירוני. הם לא קיבלו אזהרות כלשהן ולא עמדו בפני אישומים. עם זאת, בינואר 2007 הוגשו כתבי אישום נגד העותרים. נטען כי פתיחת חנויותיהם בשבת היתה עבירה על חוק העזר העירוני.

בעתירה טען עדאלה כי "המחוקק הראשי (הכנסת) חוקק חוקים הקובעים את ימי המנוחה ואת ימי הסגירה של העסקים בשבתות. החוק הישראלי קובע מחויבות, שימי המנוחה של כל עדה דתית ייקבעו בנפרד". העותרים הדגישו כי התיקון לחוק העזר אינו חוקתי וכי הוא מפר את עקרון השוויון ופוגע בזכויות החוקתיות של האזרחים הערבים ובכללן חופש העיסוק, חופש הדת, חופש המצפון וכן חופש מדת: חוקי העזר מאלצים ערבים תושבי עכו לסגור את מקומות המסחר שלהם בשבת, שאינו יום המנוחה שלהם ושאינו יום שממנו הם יכולים ליהנות מבחינה חברתית, נאמר בעתירה.

לעיון בפסק הדין

ראשי שתי המפלגות הקומוניסטיות הגדולות בהודו דורשים לבטל עסקת נשק עם התעשייה האווירית הישראלית הנחשדת במתן שוחד לפקידים בכירים. במכתבם אל ראש הממשלה כתבו המזכירים הכלליים של המפלגה הקומוניסטית של הודו ושל המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית כי "לאור העובדה שמתנהלת חקירה נגד התעשייה האווירית הישראלית על עסקת נשק קודמת בגין תשלום שוחד של מיליוני דולרים, לא מובנת לנו מדוע השלטונות שבים ורוצים לרכוש מערכות הגנה נגד מטוסים דווקא מאותו היצרן, המעורב לכאורה במעשים פליליים".

לדברי ראשי הקומוניסטים "סיבה נוספת לביטול העסקה היא שניתן לייצר מערכות אלה בהודו, מבלי להזדקק לחברות זרות. לכל הדעות, המערכות שפיתחו הישראלים הם נחותות לעומת המערכות הדומות שכבר נוסו בהודו והן מתוצרת מקומית".