עובדי הביטוח הלאומי : הופכים את מדיניות הרווחה לבדיחה.
הרחק מכל דיון ציבורי, נמשכות ההכנות לקראת ההגשה של הצעת התקציב לשנת 2009 ושל "חוק ההסדרים", הנלווה לחוק התקציב.
בכמה עיתונים פורסם בשבוע שעבר, "כי התקציב לא צפוי לקבל את אישור הכנסת עד לחודש מרס או אפריל 2009". אך זו כנראה הטעיה. לפי מידע שהגיע ל"זו הדרך", תקציב המדינה לשנת 2009 יוגש דווקא מוקדם מהרגיל בשנים קודמות.
רם בלניקוב, הממונה על התקציבים באוצר, אמר בפגישה שערך לפני כמה שבועות עם המנהלים הכלליים במשרדי הממשלה, כי התקציב לשנה הבאה יוכן השנה מוקדם משהוכן בשנים קודמות, ויוגש לכנסת כתשעים יום לפני תום 2008. הקדמת הצגת התקציב ל-2009 נועדה "לעקוף" את המשבר הממשלתי ההולך ומחריף.
בפגישה קרא בלניקוב למנהלי המשרדים הממשלתיים 'להדק את החגורות', באומרו: "אנו מצויים בתקופה, שמחייבת את כלל משרדי הממשלה לנהוג באחריות ולשמור על מסגרת תקציב מאוזנת. מוטלת עלינו אחריות משותפת לגיבוש תקציב אחראי, שיגשים את יעדי הממשלה. הגדלת ההוצאות והתנהלות תקציבית לא אחראית תדרדר אותנו ותסב נזקים למשק. על הממשלה להמשיך בהפחתת החוב ולהגביל את ההוצאות. יצירת מחויבויות ממשלתיות במנותק ממגבלת ההוצאה עלולה לערום קשיים רבים בבניית התקציב ולהיות בגדר 'תפסת מרובה – לא תפסת'".
להתבטאות של בלניקוב יש משמעות חברתית ברורה: מאחורי המילים "הפחתת החוב" ו"הגבלת ההוצאות" מסתתר תקציב ניאו-ליברלי נוסף מבית מדרשו של בנימין נתניהו.
מדיניות של חיסול הדרגתי
אחד המגזרים הציבוריים, שייפגעו מהתקציב החדש, הוא המוסד לביטוח לאומי. אנשי האוצר כבר העבירו את טיוטת חוק ההסדרים 2009 לראשי המוסד, ואלה נדהמו לגלות בה גזירות, ההופכות את מדיניות הרווחה לבדיחה.
עותק מן המסמך הגיע אל חברי ועד העובדים. בשיחה עמם, הביעו חברי הוועד חשש לעצמאות המוסד, שנפגע רבות בשנים האחרונות, ואפילו לעצם קיומו.
מעיון בטיוטת חוק ההסדרים עולות חמש פגיעות מרכזיות בביטוח הלאומי ובהיקף פעילותו:
- ביטול ההטבות הניתנות לכספי הביטוח הלאומי, המופקדים בידי הממשלה, קרי: ביטול התשואה המובטחת לכספים אלה. צעד כזה עלול לגרום להפסד מצטבר של 8 מיליארד שקל;
- החמרת מבחני ההכנסה לזכאים לחוק סיעוד;
- פגיעה נוספת בדמי אבטלה ובזכאות לדמי אבטלה, שכבר כעת עומדים ברמה נמוכה מהמקובל ברוב המדינות הקפיטליסטיות;
- הטלת תשלום דמי ביטוח לאומי על עקרות בית;
- העלאת הגיל שבו זכאים קשישים להטבות שונות עד לגיל 72 לגברים ולגיל 67 לנשים.
מהתבטאות אנשי האוצר גם עולה, כי אין בכוונתם להשיב את הקצבאות הילדים לרמה שהייתה נהוגה עד לקיצוצים החמורים, שביצע שר האוצר דאז נתניהו.
"פעם, אחד מכל שני מחוסרי עבודה היה זכאי לדמי אבטלה. לאחר אישור ההנחיות החדשות בעקבות חוק ההסדרים לשנה הבאה, רק אחד מכל חמישה מובטלים יהיה זכאי לדמי אבטלה" – אמר במרירות איש הוועד.
מחאת העובדים
עובדי הביטוח הלאומי אינם מוכנים להשלים עם הכירסום ההרסני מבחינה חברתית, שחל בפעילות המוסד בשנים האחרונות. לפני כמה שבועות, הם סגרו את הסניפים לקבלת קהל ובסניפים לא ניתן מענה טלפוני, וזאת במסגרת עיצומים שנקטו. העובדים בביטוח הלאומי מוחים על המחסור ב-400 עובדים ועל הפגיעה בתיפקוד המוסד. ועד העובדים מתכנן לערוך אסיפות הסברה בסניפים, שבהן ידונו במשמעות החוסר בכוח אדם.
עיצומים אלה הם הראשונים, המוכרזים בתקופת כהונתה של מנכ"לית הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני, שנכנסה לתפקיד לפני כחמישה חודשים. העובדים מפנים אצבע מאשימה גם כלפי משרד האוצר, הפועל בשיטתיות, כדי להחליש את הביטוח הלאומי.
בוועד העובדים אומרים, כי מ-2004 ועד היום פרשו מהמוסד לביטוח לאומי 400 עובדים. בחודשים האחרונים פרשו בהתראה קצרה כ-58 עובדים מוסמכים נוספים. לטענת הוועד, הואיל והפורשים לא הוחלפו בעובדים אחרים, גדל מאוד עומס העבודה במוסד.
"עם מינויה של דומיניסיני, שבנו והתרענו כי אין אפשרות לתת שירות הולם לציבור המבוטחים" – מסר בתחילת העיצומים יו"ר הוועד, ירון צרפתי, והוסיף: "לאחר חמישה חודשים של דיונים עקרים, אנחנו מבינים שלהנהלה החדשה של המוסד, כמו גם לפקידי האוצר, פשוט לא איכפת מרמת השירות הניתנת לאזרחים".
עוד הדגיש צרפתי: "הבהרנו לדומיניסיני, כי נתמוך בפעילות לשיפור השירות לקהל ולשדרוג תנאי העבודה של העובדים, המשרתים את האוכלוסיות הנזקקות ביותר במדינה. צר לי על הפגיעה הצפויה בציבור הנזקקים, אך אנחנו לא מוכנים לחכות למצב, שבו הזעם והתסכול של הציבור, לנוכח חוסר היכולת שלנו להעניק שירות כמתבקש, יתפרץ כלפי העובדים".
]]>