xenforo eklentileri manuel sql injection hacker blog Sunucu Optimizasyon bilgisayar servis izmir bilgisayar servisi izmir asus servis izmir asus notebook servis izmir hp servisi izmir acer servisi izmir izmir boşanma avukatı
הון ושלטון – המפלגה הקומוניסטית הישראלית https://maki.org.il Sun, 17 Aug 2008 19:43:49 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.1.6 לבני, בר-און, ועוד תקציב ניאו-ליברלי https://maki.org.il/%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91-%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99/ Sun, 17 Aug 2008 19:43:49 +0000 http://maki.org.il/he/?p=726  

"הקשר בין הון ושלטון הוא בריא ונכון".
שרת החוץ ציפי לבני הכריזה בשבוע שעבר על מועמדותה לראשות מפלגת קדימה. אם לשפוט לפי הסקרים, ללבני סיכויים טובים להיבחר לראשות המפלגה ובהמשך – לראשות הממשלה.
אחד מתומכיה העיקריים של לבני הוא שר האוצר, רוני בר-און. בראיון נדיר, שהעניקה שרת החוץ לעיתון הכלכלי "כלכליסט" (10.8), הכריזה לבני: "יש לנו שר אוצר מצוין. שר האוצר יהיה האדם המתאים והראוי ביותר להוביל מנהיגות כלכלית למדינת ישראל". ייתכן שבר-און הוא הראוי ביותר להוביל את קבוצת התומכים של הגברת לבני, אבל 'להוביל את מדינת ישראל'? לפי הצעת התקציב לשנת 2009, שאותה הציג בר-און בשבוע שעבר, הוא מוביל את מדינת ישראל לעבר מחוזות הקפיטליזם הפראי. בר-און דוגל במדיניות כלכלית וחברתית קיצונית אפילו יותר מזו שבזמנו קידם יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו.
 
כיבוש או רווחה
במסיבת עיתונאים מיוחדת, שהתקיימה בשבוע שעבר במשרד האוצר, הציג בר-און את העקרונות שהנחו את האוצר בקביעת המדיניות הכלכלית: המשך הקיצוץ בתקציבי הממשלה ("ריסון פיסקאלי", בלשון הכלכלנים); הפרטות פירוק מנגנוני רווחה והגנה על העובדים; והעדפת ההון ובעלי ההון על פני צרכי החברה.
חידוש שהציג שר האוצר הוא, שהממשלה תצטרך להכריע בין שתי חלופות תקציביות: האחת, מרכזת את הקיצוצים בתקציב הצבאי, והשנייה – בתקציבים החברתיים. ניתן לומר, כי זו הפעם הראשונה שמהקריה בירושלים יוצא מסר חד-משמעי: כל החפצים בהמשך הכיבוש ובשירות לאינטרסים האימפריאליסטיים של ארה"ב במזרח-התיכון חייבים לדעת, כי מדיניות זו תבוצע על חשבון צרכיה של החברה הישראלית. לחילופין: כל הרוצה לחזק את החברה, חייב להיאבק בכיבוש ובהפיכת ישראל ל"נושאת המטוסים האמריקאית היחידה בעולם שלא ניתן להטביעה", כפי שאמר פעם מייסד קדימה, אריאל שרון.
לפי בר-און, האוצר צופה האטה כלכלית במשק הישראלי: "המשק הישראלי נתון בתקופה לא פשוטה. יש כאן שילוב בעייתי של משבר גלובלי בכלכלה בצירוף חוסר יציבות פוליטית. האינדיקטורים שבידינו מעידים על כך, שהמצב בשוקי העולם המערבי והתנודתיות של שער החליפין, יש בהם כדי לגרום להאטת קצב הצמיחה במשק". לדברי בר-און, ניתן לגלות סימני האטה בכמה ענפים וכן בשוק העבודה ובירידה מהכנסות ממסים.
והנה כך יש לתרגם את דברי בר-און לשפת היום-יום: המשק הקפיטליסטי העולמי, שאנו חלק ממנו, מצוי במשבר. על מנת לשמור על שיעור הרווח בעסקים של בעלי ההון, על הממשלה לשרתם בשתי דרכים: האחת, באמצעות קיצוץ בהוצאותיה (בעיקר החברתיות), אשר יאפשר קיצוץ נוסף במסים שמשלמים בעלי ההכנסות הגבוהות; השנייה – צמצום בתחומי פעילות הממשלה, כדי שה"שוק החופשי" (קרי: בעלי ההון) יתפוס את מקומה. להבהרת העניין, שתי דוגמאות מתוך "חוק ההסדרים" המוצע לשנת 2009.
 
הפרטת ההכשרה המקצועית
בפרק "תעסוקה" ב"חוק ההסדרים" מוצע להפריט את מערך ההכשרה המקצועית. ב"חוק ההסדרים" נכתב, כי "מערך ההכשרה המקצועית הינו כלי סיוע לשילובם בעבודה של דורשי עבודה, מקבלי קצבאות ומובטלים, וכן של פרטים אשר אינם משתתפים בשוק העבודה. כמו כן, מהווה מערך ההכשרה המקצועית כלי לקידום של פרטים בשוק העבודה, תוך מתן אפשרות להתמחות, במטרה להעלות את פריון העבודה ואת שכרו של המשתלם בהכשרה מקצועית". עד כאן דברי משרד האוצר. הנמקה זו לא הפריעה לקיצוצים הגדולים, שנעשו בתקציב ההכשרה המקצועית בעשור האחרון. בשנת 2000, עמד תקציב ההכשרה המקצועית על יותר מ-230 מיליון שקל. ב-2006 הוא קוצץ עד 92 מיליון שקל, ואשתקד הפך תקציב סמלי, המוקדש רובו ככולו להכשרה מקצועית של מקצועות הדרושים אך ורק לציבור הדתי (סופרי סת"ם, מקוואות…).
כעת מציע משרד האוצר לשוב להכשרה מקצועית במקצועות התעשייה, אבל "בביצוע גורמי חוץ" – ככתוב בהצעת "חוק ההסדרים".
משמעות ההפרטה של ההכשרה המקצועית היא – פיטורי העובדים המועסקים במרכזי ההכשרה הממשלתיים. ובלשון האוצר: "להצעה עשויה להיות השפעה על צמצום מצבת המורים במרכזי ההכשרה". ובעידן הגלובלי, גם ההפרטה היא גלובלית: ביוני, במהלך ביקורו של נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, נקבע בהסכמים בין המדינות, כי חברות צרפתיות יקבלו לידיהן את תחום ההכשרה המקצועית. קרי: לא מדובר רק בהפרטה. זו הפרטה לטובת תאגידים גדולים זרים.
 
מודל הפרטה בנמלים
תאגידים זרים עשויים לקבל עידוד גם מסעיף אחר ב"חוק ההסדרים", שכותרתו נשמעת מסתורית: "חיזוק מודל הלאנדלורד בנמלי ישראל". ה"מודל" שבו מדובר הוא הצעד הבא ביישום ההפרטה של הנמלים בישראל משמעותו: העברת כל הפעילויות של הנמל, לרבות המקרקעין, המחסנים והרציפים שבשטח הנמל, לחברות קבלניות "המתחרות אחת בשנייה" – כפי שכתוב בהצעה. במילים אחרות: במקום מעסיק אחד והסכם קיבוצי אחד, פעילויות הנמל יופרטו ויתחלקו בין "זכיינים" רבים, שיעסיקו עובדים בחוזים אישיים ובשכר נמוך. בהצעת האוצר נכתב מפורשות, כי המודל שאומץ הוא מודל של הבנק העולמי, שהוא אחד המוסדות המרכזיים של הגלובליזציה הקפיטליסטית, הדואג בהתמדה לקידום ההפרטה, בייחוד במדינות הפריפריה כמו מדינת ישראל, לטובת התאגידים הגדולים, ובייחוד התאגידים האמריקאיים.
ומה יש לציפי לבני לומר בנושא? בריאיון הנדיר, שהעניקה לבני בשאלות חברה וכלכלה, היא הביעה שוב ושוב תמיכה במדיניותו של שר האוצר. אגב, ביום בו פורסם הריאיון עם לבני, פורסם ראיון גם עם אחד מיועציה הקרובים: עו"ד יורם ראב"ד. המשפטן הידוע נמנה בעבר עם באי ביתו והיה יועצו של אריאל שרון במיסגרת מה שכונה "פורום החווה". עו"ד ראב"ד הכריז בריאיון (המוסף הכלכלי של "הארץ", 10.8): "הקשר בין הון לשלטון הוא בריא ונכון".
]]>
שרגא פישר, עופר ברוש וסטנלי עיני https://maki.org.il/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a9-%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%a0%d7%9c%d7%99-%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99/ Tue, 15 Apr 2008 22:07:55 +0000 http://maki.org.il/he/?p=56  

מה הם עושים מול המשבר הכלכלי-חברתי המתגלגל?

    עם המשבר הכלכלי, הפוקד את ארצות-הברית ומתפשט בעולם, אפשר להתמודד באחת משתי דרכים: דרך אחת היא לתמוך בתאגידים האמריקאיים ובבעלי ההון (המקומיים והזרים), כדי להבטיח שגם בעת משבר לא ייגרמו להם נזקים, קרי: שהם לא יפסידו כסף. המשמעות היא, להעביר את נטל המשבר לכתפיהם של העובדים, הגמלאים והמובטלים. הדרך השנייה היא – לחזק את מנגנוני הרווחה ולהעניק תוספות שכר של העובדים, כדי לאושש את כוח הקניה של רוב האזרחים.

    הבחירה של קובעי המדיניות הכלכלית בארץ כבר נפלה: סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, רוכש מדי יום עשרות מיליוני דולרים, כדי לתמוך בכלכלה האמריקאית המידרדרת.  עזרה זו, יש לומר, אין בכוחה לחלץ את כלכלת ארה"ב ממיתון.

    אך פישר אינו לבד. בשבוע שעבר הודיעה קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שפישר נמנה בעבר עם בכיריה, שהיא מתכננת למכור 12% ממטילי הזהב שבמרתפיה, במטרה לגייס לפחות 6 מיליארדי דולרים. מכירת הזהב תלויה כעת באישור בעלי הבית האמיתיים של הקרן – הקונגרס האמריקאי. בדומה לפישר, שאמר שמכירת הדולרים תחזק את מלאי המט"ח, כך טוען יו"ר הקרן, הסוציאליסט הצרפתי דומיניק סטרוס-קאהן, כי המכירה תסייע להפוך את הקרן למודרנית יותר ולייצב את הבסיס הפיננסי שלה. ולאן ילכו המיליארדים? הם ישמשו לרכישת אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ושל חברות רב-לאומיות. הנה, עוד תרומה צנועה לחיזוק המשק האמריקאי והתאגידים השולטים בו ובעולם.

    פישר אינו לבד גם בממסד הישראלי. צמרת האוצר כבר הודיעה, כי היא תקדים ליולי השנה הפחתה של מס ההכנסה, המוטל על בעלי השכר הגבוה, ושל מס חברות, שמשלמים התאגידים. מס ההכנסה השולי, שהיה ב-2005 בשיעור של 49%, יופחת ל-46%; ומס החברות, שהיה 34%, יופחת ל-26%. הפחתת מסים נוספת זו תשוב ו"תייבש" את תקציב המדינה, הניזון ממסים אלה. בסופו של עניין, האוצר יודיע, כי הוא "נאלץ" לקצץ בהוצאות החינוך, הבריאות והרווחה (את ההוצאות הצבאיות בכוונת האוצר להגדיל).

    העובדה, שפישר דואג לקפיטליזם האמריקאי, והאוצר –  לקפיטליסטים המקומיים, אינה צריכה להפתיע איש. החידוש הוא, שמובילי מדיניות זו בשירות ההון מצאו להם שותפים בדמות הצמד-חמד של נשיא התעשיינים ויו"ר ההסתדרות.

    בריאיון שהעניק בסוף השבוע שעבר, אמר נשיא התאחדות התעשיינים, עופר ברוש (או אולי היה זה שרגא עיני?), כי התעשיינים (ארגון המעסיקים הגדול בישראל) וההסתדרות מעצבים תוכנית כלכלית משותפת, שמטרתה –  להאיץ את הצמיחה. במיסגרת תוכנית זו הם מציעים  לרווח את מדרגות מס ההכנסה, להפחית את שיעור המע"מ, לזרז מפעלי תשתיות ועוד. "סמוך עלינו, לא נתפרע" – הבטיח.

    בריאיון אחר, שהעניק שבוע לפני-כן, הדגיש יו"ר ההסתדרות, שרגא עיני (או שמא היה זה עופר ברוש?), כי "על האוצר להפחית מייד את שיעורי המסים, את מע"מ ואת מס חברות". אין רגליים לטענה, שבעלי הון ותאגידים בישראל משלמים מס גבוה במיוחד. אך בכל מקרה, הצעת יו"ר ההסתדרות זהה לאסטרטגיה של האוצר והתעשיינים.

    נשאלת השאלה: אם זו המדיניות של ההסתדרות בעת משבר קפיטליסטי, מי אמור להגן על העובדים?

 

]]>