פעילי מגמה ירוקה הציבו במקום כרזת ענק עליה נכתב "כן, אתם יכולים". הכרזה פונה לרוברט ראובן, העומד בראש מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה. בהודעה שמסר ראובן לקראת שימוע למנהלים של שתי החברות נכתב: "הריני מוסר בזאת לכם ולחברה שבניהולכם התרעה בגין גרימת זיהום אוויר בלתי סביר והפרה של ההוראות למניעת מפגעי זיהום אוויר".
לדברי של ראובן, החברות לא פועלות בהתאם לסיכומים שנעשו איתם לצמצום פליטת זיהום האוויר מהמפעלים. "הממצאים העולים מסיכום הפעילות שלנו מול המפעל לשנת 2008 ולתחילת 2009, מצביעים על רמת יישום ההוראות הרחוקה מלהיות מיטבית. ההנחיות המפורטות שנמסרו לא מולאו או שמולאו באופן חלקי ותוך שמורגש החוסר בעבודה יסודית" נאמר עוד בהודעה שנשלחה אל מנהלי החברות.
]]>
עו"ד נעמה אלעד מאדם טבע ודין אומרת כי זיהום מי המעיינות של חברות המים המינרלים בישראל, מחדד את הדרישה לפעול להבטחת איכות ראויה של מי שתייה. "הזיהום בשני המעיינות המספקים מים מינרליים ממקורות שונים, ממחיש שוב את אוזלת היד המתמשכת בהגנה על מקורות המים הטבעיים של מדינת ישראל מפני זיהום. יש להוביל לשינוי מיידי במצב כדי להבטיח מי שתייה לתושבי מדינת ישראל באיכות ראויה, בהתאם לתקינה המקובלת בעולם ובכדי להחזיר לתושבים את האמון במי השתייה המסופקים לבתים."
עו"ד אלעד מציינת כי בכדי לשפר את המצב הקיים היום, על משרדי הממשלה לפעול במספר תחומים מרכזיים: יש לעגן לאלתר בחקיקה תקני איכות מי שתייה בהתאם להמלצותיה של ועדת עדין. לא יתכן שמדינת ישראל ממשיכה להסתמך על תקן מיושן בן למעלה מעשור ויש לפעול למניעת זיהום מקורות המים הטבעיים. למרות שהחוק מקנה למנהל רשות המים והשר להגנת הסביבה, כלים אפקטיביים למנוע זיהום מים ולשקם מקורות מים מזוהמים, הרשויות ממעטות ליישמו הלכה למעשה.
על פי נתוני רשות המים, בין השנים 1997-2007, נסגרו 219 בארות על-ידי משרד הבריאות בגלל זיהום מים לעומת 60 צווים בלבד לתיקון המעוות לגורם המזהם לנקות את הזיהום, שהוציא מנהל רשות המים בין השנים 1999-2007. במכתב שנשלח לשרים, נדרש משרד הבריאות לקבוע תקני איכות למי שתייה ולבצע פיקוח על אספקת מי שתייה ואיכות נאותה לכל האוכלוסייה ובאופן שלא יפגע בדורות הבאים; משרד התשתיות נדרש לנקוט בצעדים לטיהור מקורות המים הטבעיים באיכות מי שתייה; המשרד להגנת הסביבה נדרש לפעול לקיומם של תנאים סביבתיים נאותים (איכות מים) לכלל התושבים.
עוד על הבג"צ שהגשנו על אי ישום המלצות ועדת עדין
]]>
ביום ג' הקרוב יימשך הדיון בעתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין נ גד עיריית שאג'ור בעקבות מצבה של מערכת הביוב של הכפר מג'ד אלכרום שאינה מתפקדת. בדיון השני שהתקיים ב-22 בינואר 2009, נבחנה התקדמות הטיפול במפגעים הן מצד העירייה והן מצד משרדי הממשלה. על פי הדיווחים, העירייה לא התקדמה במאומה, כיוון שהחלק הנותר להשלמת ההנחה של קו הביוב עובר בשטחים פרטיים וישנה מחלוקת בין בעלי הקרקעות לבין העירייה בנושא. כן דווח כי משרדי הממשלה ממשיכים לבחון את מעורבותם בנושא, אך טרם נקטו בצעדים כלשהם בשטח.
מערכת הביוב של הכפר מג'ד אלכרום אינה מתפקדת כראוי מזה זמן רב, דבר המביא לגלישת שפכים גולמיים באין מפריע כמעט מדי יום ברחובות הכפר, תוך סיכון בריאות התושבים ופגיעה קשה באיכות חייהם, וכן תוך פגיעה ממשית בסביבה – זיהום קרקע, זיהום הנחלים שבסביבה וסכנה לזיהום מי תהום. למרות הבטחות חוזרות ונשנות של העירייה לתושבי הכפר מג'ד אלכרום לטיפול במפגע באמצעות שדרוג מערכת הביוב, לא חל שיפור במצב בשטח.
בינואר 2008 הגישה אדם טבע ודין עתירה מינהלית נגד עיריית שאג'ור והעומד בראשה בשמה ובשם נציגי התושבים בדרישה לסילוק מיידי של מפגעי הביוב הקשים בכפר וכן להסדרה תשתיתית של מערכת הביוב, במטרה למנוע הישנות המפגעים התברואתיים-בריאותיים-סביבתיים המתמשכים. עם הגשת העתירה החל תהליך של משא ומתן בין אדם טבע ודין ונציגי התושבים לבין העירייה באשר להסדרת נושא הביוב. במסגרת זו נערך סיור משותף בשטח ופגישה בין הצדדים. הושג הסדר דיוני לפיו התחייבה העירייה לבצע מספר פעולות לרבות הנחת קו ביוב חדש, תחזוקת המשאבות הקיימות תוך חיבור לרשת החשמל והתקנת משאבות חדשות.
במשך הזמן נראתה התקדמות ועמידה חלקית בהתחייבויות העירייה, אך לא הושג פתרון שלם לבעיה. משאבות הסניקה אמנם חוברו לרשת החשמל וכן הונחו כ-80% מקו הביוב החדש, אך היות שקו הביוב לא הושלם, הביוב ממשיך לזרום ברחובות והמפגעים בעינם עומדים. נערך סיור נוסף של נציגי אדם טבע ודין עם התושבים ובו נראה היה בבירור כי הבעיה עודנה קיימת וכי נדרש פתרון מיידי.
לאור סבלם המתמשך של התושבים ואי-עמידה בהסכם מצד העירייה, נאלצו הצדדים להמשיך את הדיון בעתירה בבית המשפט. דיון ראשון נערך בחודש נובמבר 2008, בו נקבע כי על אף מצבה הכלכלי הקשה של העירייה, עליה לפעול לתחזוקה תקינה של מערכת הביוב הקיימת וכן לנסות לקדם את התקנתה של מערכת הביוב החדשה. לאור מינויה המתקרב של ועדה קרואה, הוחלט לקבוע דיון נוסף רק כעבור חודשיים, על מנת לאפשר לוועדה הקרואה לפעול לשיפור המצב. היות שגם משרדי הממשלה הרלבנטיים הינם צד פורמאלי להליך המשפטי, צוין כי בנסיבות חריגות בהן השלטון המקומי אינו מתפקד, השלטון המרכזי צריך לסייע במתן המענה לתושבים.
]]>
דו"ח של החברה להגנת הטבע שעניינו האיומים על השטחים הפתוחים בשנת 2009 ושפורסם היום חושף 81 איומים מרכזיים על השטחים הפתוחים בישראל אשר יעמדו על סדר היום הסביבתי בשנה הקרובה, מהם 21 באזור השרון.
לאיומים אלה השלכות קשות על איכות, כמות והיקף השטחים הפתוחים, על ההיבט הסביבתי, הכולל את שימור המגוון הביולוגי והנופים הפתוחים, המהווים נכס תרבותי והיסטורי, על ההיבט החברתי ועל ההיבט הכלכלי.
האיומים העיקריים באזור השרון הם: הקמת היישוב החדש מצפה עירון והקמת עיר חרדית חדשה בחריש, כביש 9 שייסלל על פארק השרון בנתניה וכביש 20 על נחל אלכסנדר, כביש רוחב 551 שייסלל על פארק פולג, כביש 554 שייסלל באזור השרון, כביש 561 שייסלל באזור נחל אילנות והמסדרון הירוק של צפון קדימה שצפוי גם הוא להיפגע. האיומים על השטחים הפתוחים מתחלקים בין שני גורמים אחראיים עיקריים – הממשלה על מוסדותיה השונים והמגזר הפרטי. מהדוח עולה כי הממשלה אחראית על חלק עיקרי מהאיומים, אך גם המגזר הפרטי מייצר לא מעט מהיוזמות המאיימות על השטחים הפתוחים.
"ישראל נהנית מעושר מינים רב ביותר, ברמה העולמית הגבוהה ביותר, בשל גיוון יוצא דופן של בתי גידול ביחס לשטחה הגיאוגרפי", אומר ראש אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי, "מאידך, לחצי הפיתוח בישראל הינם קיצוניים בכל קנה מידה. מדינת ישראל היא בין המדינות הצפופות בעולם כבר כיום, ועתידה להיות המדינה המערבית הצפופה ביותר לאור קצב גידול האוכלוסייה.
"לצערנו, מהדו"ח עולה שעל אף המודעות הגוברת לנושא, הלחץ על השטחים הפתוחים נמשך במלוא עוזו". המתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע ועורך הדו"ח, איתמר בן דוד, הוסיף כי "לצערנו, מהדוח עולה תמונה קשה של מדיניות ציבורית המקדמת תהליכי תכנון ופיתוח המעדיפים אינטרסים יזמיים צרים על פני אינטרסים ציבוריים רחבים".
]]>
את עמדתם המדינית של רבים מהארגונים והמפלגות הפועלים למען איכות הסביבה אפשר לסכם במילות שירה הידוע של נעמי שמר: "רק עלי אין החוק משגיח / רק עלי איש אינו שומר / לו היו לי עלי גביע / אז היה מצבי אחר".
רובם בוחרים לא לנקוט עמדה בנושא הכיבוש והדיכוי המתמשך של מיליון וחצי בני אדם. מבחינת רבים מהם, נראה שאין קשר בין הפעילות האקולוגית שלהם לבין זכויות אדם. גישה כזאת הרסנית גם לסביבה, גם לחברה וגם לתנועה לאיכות הסביבה. אנשי סביבה שרוצים לשמור על עקביות חייבים להתנגד בכל הזדמנות לפתרונות של אלימות, הרג והרס – גם בתחום הטבע והנוף וגם בתחום האנושי.
מדוע מתנערים רוב פעילי הסביבה מאחריות, או מסתתרים מאחורי אמירות כוללניות בנוגע לכיבוש? הטרנד הירוק שפקד את העולם הפך גם את הפעילים הסביבתיים ל"ידידותיים לסביבה" ולא שנויים במחלוקת. אנשים רבים חושבים על פעילי הסביבה כעל "מחבקי עצים" – אנשים נחמדים שאוהבים פרחים או חיות יותר משהם אוהבים אחרים, כמו שאוהדי כדורגל או אספני בולים אוהבים את התחביבים שלהם. הדימוי הזה מוטעה ובעייתי. שמירה על איכות הסביבה היא תפיסת עולם: תפיסה של קיימות, הגורסת שעל בני האדם ללמוד לחיות בשלום ושיתוף פעולה עם סביבתם, בשיתוף פעולה פורה המועיל לכל השותפים במערכת. התפיסה שמתאימה לשמירה על יערות הגשם רלוונטית גם לשמירה על חיי אדם.
קחו למשל טענה שכל פעילי הסביבה יסכימו איתה: יחס תועלתני לסביבה – פוגע בה. התפיסה הסביבתית טוענת שבעולם שלנו אין מקום לגישה של "נצל כרצונך והשמד כשנמאס לך". אבל בישראל, כשמדובר בבני אדם מקובל יותר יחס של איפה ואיפה: ישנם בני אדם שראויים ליחס של כבוד וכאלה שלא. יש אנשים שלא נורא (ואולי אפילו רצוי) להרוג; ויש כאלה שאסור בשום אופן שייפגעו. גישה סביבתית אמיתית אינה יכולה לסבול אפליה כזאת. פעיל סביבתי אינו יכול להתעלם מכך שלבני אדם יש זכויות מעצם היותם בני אדם. פעיל סביבתי אינו יכול לטעון בהיגיון ובעקביות שלפעמים עדיף פשוט לחסל את מה (ומי) שלא נוח לנו בטווח הקצר. טענה כזו שומטת את הקרקע מתחת לרגליה של התפיסה הסביבתית.
כאשר ציפורים גרמו נזקים לשמורת החולה, נדחתה עמדת החקלאים שהציעו לחסל אותן. התפיסה הסביבתית גרסה שיש לשמור על מגוון ועל האינטרסים של כל הצדדים, גם אם הם פוגעים בכלכלה או ברווחה של בני האדם. לעומת זאת, מול פלסטינים שפוגעים בישראל (והרבבות שאינם פוגעים) נעשה שימוש בכוח פרוע וחסר היגיון, שלא יכול להוביל לפתרון בר קיימא.
בהגנה על הסביבה ובהגנה על המדינה יש להשתמש באותם אמצעים ובאותה צורת חשיבה. בישראל, "צרכי הביטחון" מצליחים בדרך כלל להשתיק כל מאבק סביבתי. ביטוי מוחשי לכך הוא המצב שבו 50% משטחי הקרקע במדינה מצויים למעשה בשליטת צה"ל. הסגידה לצבא ולביטחון מונעת לעתים מאנשי הסביבה לעמוד אפילו במשימה המסורתית של הגנה על מרחבי הטבע. מה הפלא שרוב אנשי הסביבה אינם מעזים להביע עמדה בעניינים מדיניים?
התעלמות מן היחס הלא אנושי של ישראל לפלסטינים היא טקטיקה שנועדה למשוך מספר רב של קולות או תומכים לארגון או למפלגה, אבל בטווח הארוך היא גורמת נזק לסביבה, משום שהיא מאפשרת לציבור להאמין שאין קשר בין היחס לסביבה לבין היחס לאדם באשר הוא אדם.
במפה הפוליטית היום, חד"ש היא המפלגה היחידה שמציעה עמדה עקבית של קיימות וסובלנות הן בתחום הסביבה והן בתחום החברתי והמדיני, ורואה את הקשר בין התחומים. לכן, לדעתי, הבחירה הסביבתית ביותר היום היא חד"ש.
]]>
כך קיבלה השופטת את עתירתן של עמותת "אדם טבע ודין" ועמותת "אחלה – איכות חיים לתושבי השרון" נגד עיריית הרצליה, המועצה האזורית דרום השרון ועיריות רמת השרון והוד השרון. העיריות פועלות מזה תקופה ארוכה כדי לנצל את שטחי הנדל"ן שגובלים בשטחן, ולהפוך אותם למתחם מגורים יוקרתי שיכלול כ-23 אלף יחידות דיור.
לפני למעלה מעשור החליטה המדינה לפנות את מתחם תעש ברמת השרון, ולטהר את השטח בו פעלו מפעלים שהשתמשו, בין היתר, במתכות כבדות, חומרי נפץ, רעלים ודלקים. התכנון היה לממן את הפעולות היקרות של טיהור הקרקע באמצעות שיווקה במחיר גבוה בשל מיקומה המבוקש. אלא שלא בוצע סקר שבדק את היקפי הזיהום, אופיו ומיקומו. בוצע, בין היתר סקר זיהום מים אך ממצאיו טרם גובשו. למרות הנתונים הלוקים בחסר, הוועדה המחוזית שאחראית על הפרויקט המשיכה בקידומו והורתה על הפקדת תוכנית הבניה.
העמותות טענו בבית המשפט כי הוועדה המחוזית החליטה על קידום התוכנית מבלי שיהיו בפניה נתוני אמת עדכניים ומלאים אודות מיקום זיהומי הקרקע וזיהומי מי התהום במקום, סוג החומרים המסוכנים, כמותם וריכוזם, ומבלי שנקבע דרכי הטיהור, אמצעי הטיהור ומקורות המימון לכך. עוד טענו העמותות כי מדובר בתוכנית רשלנית אשר בידי מתכנניה לא היה קיים מידע מוסמך ומלא על הסיכונים שבמקום.
השופטת קיבלה את עמדתן וקבעה כי ההחלטה להפקיד את התוכנית בעניין הבנייה במקום לוקה בחוסר סבירות נוכח היעדרה של תשתית עובדתית מהימנה, ראויה ומספקת בנושא זיהום המים והקרקע – ולכן דינה להתבטל. היא קבעה עוד כי סקרי הקרקע שנעשו עד כה הינם היסטוריים ובלתי מספקים, ופסקה תשלום הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקלים על הנתבעות.
ב"אדם טבע ודין" ברכו על ההחלטה. "בית המשפט קבע כי הדאגה לבריאות הציבור והטיפול בזיהום קרקע ומים הם תנאי בסיסי לקידום תוכניות בניה… ההחלטה שמה קץ לתפיסת עולם מעוותת, לפיה המדינה יכולה לקדם תכניות בנייה על קרקעות שזיהמה במשך עשרות שנים, תוך פגיעה בבריאות הציבור, לפני שהכירה בחובתה לטפל בהן". בעמותה ציינו כי בישראל ישנם כיום רבבות דונמים של קרקעות שאינן מנוצלות כתוצאה מזיהום לאורך שנים, ולטענתם המדינה מתנערת מאחריותה לדאוג לשיקומן.
]]>
מאת ערן שפירא, קיבוץ אליפז
בצפונה של בקעת תמנע, בין הרי אבן החול היחידים בישראל, נמצא עמק ססגון המרהיב.
לפני כ-15 שנה, בשל טעות חמורה בשיקול דעתם של מתכננים וקובעי מדיניות, הוקצה השטח הייחודי הזה להקמתו של מלון. בחלוף השנים נכנסו לתמונה יזם וראש מועצה אמביציוזי ותוכנן במקום מתחם הנופש הגדול ואולי אף הראוותני בישראל: ארבעה בתי מלון, מרכז כנסים, פארק אתגרים, אי טרופי, נחל מלאכותי באורך של 2.5 ק"מ ובו סירות משייטות ועוד ועוד.
לכל הפרויקט הזה, המוקף מכל עבריו שמורת טבע, השכילו לקרוא, מטעמים שיווקיים, "מלון אקולוגי". אין כמו הטרנד הסביבתי!
דיני התכנון בישראל מחייבים ליידע את הציבור ולתת לו הזדמנות נאותה להביע התנגדות. אולם ליזמים ולראשי הרשויות דרכים משלהם לבצע את הוראות החוק בצורה המינימלית. ה"סיסטם" משרת את קשרי ההון והשלטון, בעוד האזרחים בדרך כלל "מתעוררים מאוחר", כאשר הכל כבר סוכם ואושר ומועד ההתנגדויות חלף לבלי שוב.
כך גם קרה בסיפור של עמק ססגון. אך למרות שליזם היו כל האישורים ממוסדות התכנון כדי להעלות את הדחפורים לשטח, החלטנו לצאת למאבק ציבורי. אלפי חתימות נוספו לעצומה ואף התקשורת החלה לגלות עניין.
במקביל פנינו לכל חברי הכנסת, השרים ומקבלי החלטות בתקווה שנקבל עזרה. הראשון ששינס מותניו והרחיק מאות ק"מ לראות במו עיניו את המקום המדובר ולשמוע את התושבים היה חבר הכנסת דב חנין. ללא פמליית עוזרים וכתבי חצר, הגיע יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת לשמוע את טענותינו ולהתרשם מהחלופות שאנו מציעים.
כשעצרנו לשתות תה באחת מפינות החמד בעמק, פנה אלינו דב חנין ואמר לנו: "חבר'ה, עד עכשיו פעלתם ללא דופי וההישג שלכם בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי הוא נהדר. עכשיו עליכם להחליט אם אתם רוצים להמשיך וליהנות – או לנצח". קיבלנו את עצתו (ובהמשך הדרך עוד עצות מועילות מבית מדרשו) והיום אנו קרובים להצלת העמק, כפי שלא העזנו אפילו לחלום.
וזה בדיוק דב חנין. הוא לא בכנסת בשביל להינות. הוא לא רודף אחרי כיבודים, כותרות, מעמד או קרדיט. דב חנין בכנסת כדי לנצח את המזהמים, שמרעילים את האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים; לנצח את בעלי ההון, שמנכסים לעצמם את החופים, ההרים והעמקים של כולנו; ולנצח עבור תושבי הערים הגדולות, המשלמים שכר דירה אסטרונומי וזוכים לראות בניה לעשירים במקום לצעירים.
דב חנין שותף בלא פחות מ-28 הצעות חוק סביבתיות, שאת חלקן יזם, 7 שאילתות ו-11 הצעות לסדר בכנסת הנוכחית. כל זאת במקביל לפעילות השדולה הסביבתית- חברתית, וסיוע עקבי לקבוצות אזרחיות כמונו.
היום ברור לי: כדי לנצח בג'ונגל של בעלי ההון ונציגיהם בשלטון חייבים דובים חזקים, אדומים-ירוקים בכנסת. לי יש דב בכנסת, ומאוד הייתי רוצה שהוא יהיה שם לעוד ארבע שנים לפחות. יש לי על מי לסמוך. יש לי נציג שאיש לא יוכל לקנות. אני עם הדב.
]]>
ח"כ חנין: "ממשלות ישראל נכנעות שוב ושוב לאינטרסים כלכליים על חשבון בריאותנו וסביבתנו"
בעקבות דו"ח העוני הסביבתי 2008 שהוציאה עמותת "אדם טבע ודין" תקף ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת בחריפות את הממשלה ואמר: "הדו"ח מראה איך ממשלות ישראל נכנעות שוב ושוב לאינטרסים כלכליים על חשבון הבריאות והסביבה של כולנו. קשרי הון ושלטון הם המחלה החברתית, אבל גם המחלה הסביבתית החמורה ביותר. כדי להגן על הסביבה והבריאות אני קורא לציבור להתגייס למאבק נגד בעלי ההון המזהמים ונגד שותפיהם בשלטון. רק הפרדה תקיפה בין הון ושלטון תוכל להביא לשיפור המצב הסביבתי".
הדו"ח מפורסם באתר עמותת "אדם טבע ודין": http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=498&ArticleID=801
]]>
עשרות מפגינים קידמו אתמול (יום ב') את פניו של שר התחבורה, שאול מופז, בכניסה למנחת מגידו שבעמק יזרעאל, במחאה על התכנית להרחיב את המקום לפעילות של טיסות בינלאומיות. מופז הגיע למנחת לפגישה קצרה עם ראשי התושבים באזור, יום לאחר שהממשלה החליטה לקדם את עיקרי דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת תוכנית אב לשדות תעופה בישראל, העוסק בהרחבה ופיתוח שדות תעופה שונים ברחבי הארץ, אשר חלקם יהיו משניים לפעילות הבינלאומית של נתב"ג.
"מופז אל תזהם" ו"מופז אל תהרוס את העמק הירוק", היו רק חלק מהסיסמאות שנכתבו בשלטים שהונפו על ידי התושבים. אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אמר במהלך הפגישה עם מופז: "אנחנו בעד פיתוח, אך מצד שני רוצים לשמור על השטחים הירוקים". נציג מהמועצה האזורית מגידו אמר: "אם יקום כאן שדה תעופה, כל שטחי החקלאות הגובלים במנחת יהפכו לשטחי מתאר. משמעות פיתוח כזה היא ירידה באיכות החיים שלנו ופגיעה בחקלאות לדור הבא".
נציג מהמועצה האזורית הגלבוע הוסיף: "היום אנחנו מתגוררים מספר ק"מ מבסיס רמת דוד, ושומעים את המטוסים – מה יהיה כשהם ינחתו ממש מעלינו? אם יקום פה שדה בינלאומי, איכות החיים תרד ואנשים יברחו מכאן. העניין הזה יפגע בנו קשות. לבוא ללב העמק, להכניס מטוסים כבדים – אני פונה אליך בשם תושבי הגלבוע להתחשב בעובדה שאנחנו רוצים לחיות פה באזור".
]]>
ח"כ חנין: מידע סביבתי זמין הוא תנאי להתגוננות
מפני סיכונים סביבתיים
היום אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה את תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), תקנות אשר מחייבות רשויות ציבוריות לפרסם באינטרנט סוגים רבים של מידע הנוגעים לפליטות מזהמים ולסוגיות סביבתיות נוספות. התקנות החדשות מטילות את חובת גילוי המידע על הרשויות הציבוריות, במקום המצב שהיה קיים עד היום בו כדי להגיע למידע, היה צורך בהליך ביוזמת האזרח ובתשלום אגרה.
ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, אשר השתתף בדיון אמר: "אישור התקנות בכנסת הוא סיום של מאבק ממושך וקשה שניהלנו נגד הממשלה, בתביעה להשלים את מהפכת המידע הסביבתי. התקנות מאפשרות ליישם את החוק שהפך את הנטל והטיל על הרשויות את חובת הפרסום של מידע סביבתי, במקום שאזרחים יצטרכו לחפש אותו.
אישור התקנות הוא הישג דמוקרטי. הוא מבטיח מימוש של הזכות הבסיסית לדעת מה מתרחש בסביבה הקרובה לך. מעבר לכך, פרסום המידע ישנה התנהגות: מצד אחד, המזהמים יצטרכו להיזהר יותר, ומצד שני, הציבור יוכל להתארגן באופן יעיל יותר להגן על עצמו מפני המזהמים".
לנוסח התקנות, לפני דיון הועדה (בעקבות דרישתו של ח"כ חנין, צורפה במהלך הדיון גם עיריית תל אביב-יפו לרשימת הרשויות אשר חויבו בפרסום מוקדם יותר):
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/pnim2009-02-02.pdf
]]>