פרקליטתו של אבו-מריה, עו"ד גבי לסקי, מסרה כי העתירה לבג"ץ הופנתה נגד המשטרה והשב"כ, שלטענתה לא חקרו את החשדות נגד אבו-מריה באופן רציני, כדי שיהיה ניתן להחזיק אותו במעצר מנהלי. לדבריה, "החקירה הייתה רק כדי לצאת ידי חובה. כשאין מספיק חומר חקירה כדי להגיש כתב אישום חותמים על צו מעצר מנהלי". לטענתה, למרות שמעצר מנהלי אמור להתרחש רק במקרים קיצוניים וחריגים במיוחד, כ-8 אחוזים מהאסירים הפלסטינים הכלואים בישראל הם עצירים מנהלים.
עו"ד לסקי ביקשה להדגיש את האבסורד שבמצבו של אבו-מריה. לדבריה, לא רק שמוסא אינו רואה את חומרי החקירה נגדו, אלא שבמקרה הנוכחי אף מסרבים לחקור אותו, בטענה שחקירתו תפגע בחומרי החקירה הרגישים.
היא ציינה כי אבו-מריה אמנם הורשע בעבר בחברות בג'יהאד, אך מאז שהשתחרר מהכלא ב-2003 הוא מקדיש את זמנו להתנגדות בלתי אלימה. "מוסא הוא פעיל שלום המוכר להמון פעילים ישראליים", אמרה, "הקשר ההדוק שהוא מקיים עם ישראלים מנוגד לעקרונות הג'יהאד האיסלמי. יש יותר מ-1,000 אסירי ג'יהאד בישראל. למה לא חוקרים אף אחד מהם כדי לבדוק האם מוסא משתייך לג'יהאד? מדוע לא מוכנים להתעמת עם טענותיו של מוסא?".
מתוך 8,472 אסירים פלסטינים הכלואים בישראל, 692 הינם עצירים מנהלים, שלא נשפטו מעולם ולא הוגש נגדם כתב אישום. תוקף המעצר המנהלי הוא לחצי שנה, אולם הוא ניתן להארכות. פעמים רבות תקופת המעצר המנהלי מגיעה לשנים.