בשבוע שעבר, הציגה הממשלה בפני הכנסת שני חוקים, שנועדו "להגביר את התחרות בשוק המזון", וכך, כביכול, להביא להפחתת מחירים. החוקים מגבילים את האפשרות של אותה רשת שיווק לפתוח מספר סניפים באותה שכונה, ובכך "לייצר תחרות אזורית בין רשתות קמעונאיות", כפי שהסביר שר הכלכלה, נפתלי בנט, שהציג את החוק.
יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, התנגד לחוק מן הבחינה העקרונית: "הממשלה מציגה את שני החוקים, כאילו שהיא רק משקיפה על השוק החופשי, אך נעדרת כלים להשפיע עליו. האידיאולוגיה הזו – הגורסת שקביעת המחירים, ובפרט מחירי המזון, צריכה להיות מופקרת לידי התחרות והתנודות בשוק – אינה מקובלת עלינו".
לדברי ח"כ ברכה, יש מקום למעורבות הממשלה בקביעת מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, כדי להבטיח את זכויותיהם החברתיות של כלל האזרחים, ובמיוחד – של אלה המשתייכים לשכבות המוחלשות. "כדי לא להפקיר אותם כטרף לידי רשתות המזון הגדולות, או לידי טוב ליבה של 'התחרותיות', דרושה מעורבות של הממשלה בקביעת מחירי מוצרי היסוד", אמר.
ברכה ציין, כי אומנם הממשלה טוענת שבכוונתה להוזיל את מחירי מוצרי המזון, אך היא נמנעת מיישום מע"מ דיפרנציאלי – שיכול להיות מוטל בשיעור נמוך על מוצרי יסוד, ובשיעור גבוה על מוצרי יוקרה.
באותו דיון השתתף גם ח"כ דב חנין (חד"ש), שהסביר כי "אנחנו לא נגד תחרותיות בענף המזון, ואנחנו אכן נגד מונופולים בענף המזון. אבל לחשוב שהקפיטליזם, שהשוק החופשי, יכול להתנהל בלי מונופולים – זו חשיבה מוטעית. זה לא קרה ולא יקרה. בכל מקום בו יש מערכת קפיטליסטית – נוצר ריכוז של העושר, ונוצרים מונופולים המנצלים את כוחם ואת קשריהם בשלטון, כדי לקדם את ענייניהם על חשבון הציבור, וגם על חשבון עסקים קטנים".
ח"כ חנין הוסיף, כי המחלוקת של סיעת חד"ש עם הצעת החוק של הממשלה היא מחלוקת רעיונית: "הממשלה שבויה בהשקפת עולם מנותקת מהמציאות, המתייחסת למה שקורה בתחום המזון כאילו מדובר בתקלה מקרית. אך למעשה, מדובר בשיטה, בה הגדולים טורפים את הקטנים, הענקים טורפים את הגדולים, ובסופו של דבר – נוצר משק מונופוליסטי של קומץ בעלי-הון, המקדמים בלי מעצורים את האינטרסים שלהם. לזה קוראים קפיטליזם והוא דורסני".
