מאת: אורי שניבאום, פורסם ב"עבודה שחורה".

בשנת 2010 בצעד יוצא דופן החליטה ממשלת ישראל על הקמת ועדה שתחקור ותמליץ לממשלה על צעדי המדיניות הנדרשים, לרבות תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים, להתמודדות עם שאלת מבנה האחזקות במשק. לחצים אלו הביאו את בעלי ההון ליצירת מסמך פרטי אשר חוקר את התופעה אף הוא. המסמך שאצטט מתוכו  הוא פרי עבודתו הרצינית ונטולת הפניות של פורום ראשי המשק ,פורום המאגד כ-200 מהבעלים, היו"רים והמנכ"לים של החברות הגדולות במשק.

המסמך נפתח בהצהרה מרגשת :

לאחר שעיין בכל החומרים שהוצגו בפניו, החליט הפורום לאמץ את דו"ח שיינין כי אין ריכוזיות עודפת במשק הישראלי, ועל כן, טוען הפורום כי אין צורך לקבוע מדיניות כלשהי לטפל בסוגיה זו.

נכון, אין ריכוזיות במשק. הטענות הקשות בדבר הריכוזיות אינן מעוגנות במציאות. פערי השכר, חלוקת העושר הקוטבית והשתלטותן של משפחות ההון על מרב החברות הציבוריות והפרטיות הוא חלום בלהות דמיוני שה"סוציאליסטים" מפחידים בעזרתו ילדים ליברלים תמימים.

ניראה כי ההסתמכות הבלעדית של אותו פורום על דו"ח שיינין, דו"ח שהוזמן ע"י חברת האחזקות IDB שבבעלותו של נוחי דנקנר , הוא לא מקרי ומשקף את אופיו החד צדדי והמסולף של מסמך זה.

לאחר אימוץ האקסיומה בדבר חוסר ריכוזיות עודפת במשק הישראלי ממשיך המסמך ופורש את משנתו.

בחלק הבא נכתב במסמך כי הפורום מצא לנכון להביע את עמדתו ולהציע את המלצותיו בסוגיות השונות הנוגעות לעניין. אבחר שלא להתעמק בהמלצות הנוגעות לנושאים כלכליים "טהורים" בשל חוסר ידע וחוסר עניין. בחרתי להתעמק בהמלצות שמשקפות יותר מכול את צביעותם וכוונתם המלאה של אותם ראשי משק ליצור בלבול מושגי ולנתב את הדיון הציבורי למקום כוזב. להלן ההמלצות המרכזיות:

א. המלצתו הראשונה של פורום ראשי המשק היא להקמתה של ועדה במשרד ראש הממשלה, שתבחן את הסוגיה של אי השוויון בישראל ותמליץ על מדיניות להקטנתו. אי השוויון בישראל – קריטי ומחייב טיפול.

ה. עוד קורא הפורום לרגולטורים והמחוקקים להקטין את העומס הרגולטורי המוטל על החברות ולהגדיל את טווחי הזמן ליישום. המצב הקיים גורם להשקעת משאבים כספיים וניהוליים עודפים לניהול מתגונן, דבר הפוגע בהתפתחותן של החברות ובערך שהן משיאות למשקיעים.

ז. פורום ראשי המשק איננו מאמין כי נכון למדינה להחליט מראש על תנאים קשיחים לכל מצב של מכירת נכסים ממשלתיים או הנפקת רישיונות וזיכיונות. יש להשאיר למדינה את הגמישות הנדרשת מהשאת הערך למדינה בכל מקרה.

ח. הפורום קורא לממשלה ליצור תמריצים ואפליה מתקנת לעסקים קטנים ובינוניים, כמובן תוך שמירה על עקרון שוויון ההזדמנויות במשק.

ט. פורום ראשי המשק קורא להגדלת הענישה על כל הפרות חוק הנוגעות לשחיתות שלטונית תוך יצירת אווירה חדשה של קשר יעיל בין הון ושלטון בין המשק והממשל, למינוף ההשקעות הזרות והישראליות בישראל, להגדלת התעסוקה ולשגשוג המדינה, תוך הקטנת הפערים הכלכליים בין שכבות האוכלוסייה השונות.

לאחר מכן ממשיך המסמך כך :

אי השוויון בחלוקת ההכנסות

"דומה שאין נושא קריטי למשק הישראלי כמו גם למדינת ישראל מאשר הקטנת אי השוויון בחלוקת ההכנסות. אי השוויון בישראל גבוה מהמצב הרצוי, הן מהבחינה הערכית והן מהבחינה התפקודית של המשק ושל המדינה. יתכן שהמטרה של ישראל לא צריכה להיות דווקא שוודיה ונורבגיה ואפילו לא הממוצע האירופאי"

כבר מתחילתו של הקטע ניכרת "הדאגה" של משפחות ההון לאי הצדק בחלוקת ההכנסות. כמובן שאין שום עדות לחלקם במציאות זו. ייתר על כן הם מנסים לרדד את התביעה לחלוקה צודקת יותר ומציעים לנו לוותר על "אבן הבוחן השוודית" ולבחור ב… ובכן הם מציעים לנו לוותר על המודל השוודי או הנורווגי ואפילו הממוצע האירופי, אך מה הם כן מציעים לנו? ראשית כל הם מציעים לנו סדרה של הצדקות לאותו חוסר שוויון : "ישראל יש נסיבות מקלות לרמתו הגבוהה של אי השוויון, ובכלל זה היותה מדינת הגירה, קיומן של תרבויות בדלניות (חרדים וערבים) בהן גם שיעורי ילודה גבוהים, עובדים זרים וכו' " פעם נוספת אין כל אזכור לחלקן של משפחות ההון ולמדיניות הממשלה שמפריטה את עצמה לדעת ומוכרת את נכסיה וחברותיה במחירי הפסד עצומים לאותן משפחות מצומצמות.

המסמך חושף אותנו לסיבה האמיתית לחוסר הדיון וההתעסקות בנושאים החברתיים : "העיסוק הפופוליסטי בריכוזיות במשק, הון ושלטון, שכר בכירים וכו' מסתיר את הסוגיות האמיתיות המצריכות חשיבה לטווח ארוך, תכנון, חשיבה וביצוע של פעולות לא פשוטות." ואף מוסיף המלצה ידידותית : "המלצתו הראשונה של פורום ראשי המשק היא להקמתה של ועדה במשרד ראש הממשלה, שתבחן את הסוגיה של אי השוויון בישראל ותמליץ על מדיניות להקטנתו." – כמובן שאותה ועדה שתקום לא צריכה להתעסק בענייני הון-שלטון וריכוזיות יתר הם אינם קיימים.

אסיים בסעיף המטריד ביותר בעייני :

"מדינת ישראל בכלל והמשק הישראלי בפרט סובלים בשנים האחרונות מנתק גובר והולך בין ההון והשלטון, בין תל אביב וירושלים. נתק זה, המבוסס על חשש מתמיד משחיתות, העלולה לנגוע בהון ובשלטון, גורם נזק רב לכלכלת ישראל…  …הנתק בין הרגולטורים, הממשל והכנסת ובין החברות, לא מאפשר חקיקה ו/או התנהלות שלטונית אפקטיבית. "

וממליץ : "פורום ראשי המשק קורא להגדלת הענישה על כל הפרות חוק הנוגעות לשחיתות שלטונית תוך יצירת אוירה חדשה של קשר יעיל בין הון ושלטון בין המשק והממשל למנוף ההשקעות הזרות והישראליות בישראל, להגדלת התעסוקה ולשגשוג המדינה תוך הקטנת הפערים הכלכליים בין שכבות האוכלוסייה השונות"

סעיף זה משקף את הסכנה החמורה ביותר שנשקפת לנו מפורום זה, לא בכדי מוען המכתב לפקידי מפתח בממשל הישראלי. האג'נדה של המסמך ברורה :המשך ביסוס ההון כמכתיב המדיניות הכלכלית-חברתית במדינת ישראל.

המסמך בוחר להתעלם מהמחקרים האחרונים של ה-OECD שממקמים את מדינת ישראל במקום ה-22, והלא מחמיא, מתוך 33 במדד השחיתות ולטשטש את חלקו של ההון בביסוס הפערים הכלכליים-חברתיים; אותם בעלי הון השולטים על חלקים נרחבים במשק, מקדמים את חברות הקבלן האכזריות ומתנגדים התנגדות נחרצת לכול פיקוח או רגולציה של ההון מעיזים לעוות ולמסמס את הגורמים לפערים הכלכליים במדינת ישראל?

בחירתם של בעלי ההון להקים ועדה פרטית אשר תוצאותיה יוטו לטובתם אינה מקרית. זהו ניסיון ליצירת דה-לגיטימציה לכנסת ישראל ולהצעות החוק אשר מקדמות כלכלה שוויונית יותר.

זהו מסמך הזוי ומסוכן שמשקף את כוונתם של בעלי ההון להנציח את שליטתם במשק ובמדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. רק מלחמה עיקשת ואמיתית על התודעה הציבורית ומאבקים  חברתיים כדוגמת המאבק על חלוקת רווחי הגז יצלחו ליצור מציאות בה ההון ירוסן ואנחנו, האזרחים הקטנים, נזכה למידה של שוויון.

עוד בנושא:

http://www.maki.org.il/he/component/content/article/96/11009-2011-04-21-19-01-12