קטעים מריאיון עם ריקרדו אלרקון, יו"ר האסיפה הלאומית הקובנית.

מה קורה למהפכה הקובנית? לאן מועדות פניה?

אנו מצויים כעת על פרשת דרכים. על בסיס 50 שנות ניסיון מהפכני, הכרחי להתאים את הכלכלה והחברה לשינויים שהתחוללו בעולם בשנים האחרונות. למהפכה הקובנית הישגים רבים, אבל גם משגים לא מעטים. העולם השתנה רבות ביובל האחרון, ועל מנת להמשיך במהפכה, ואף להעמיקה, יש להתאים את החברה לשינויים האלה. אנו לא רוצים לשוב לעבר, אלא להתקדם לעתיד טוב יותר.

הנשיא ראול קסטרו אמר לאחרונה כי יש "לשנות כמה דעות לא נכונות בסוציאליזם ולגבי הסוציאליזם". למה התכוון?

המהפכנים הם, קודם כל, בני אדם, והסוציאליזם הוא הפלגה לעבר הלא-נודע. המשטר הקפיטליסטי קיים מזה מאות שנים. תולדות הקפיטליזם ארוכות הרבה יותר מהניסיון הסוציאליסטי. כולנו מכירים היטב את המחיר הקשה, שמשלמים מאות מיליוני בני אדם ברחבי תבל, בגלל כשלון השיטה הקפיטליסטית. אבל הסוציאליזם הוא צעיר בהרבה וטרם הגיע לבשלות. בכל הנוגע לסוציאליזם הקובני, ניסינו לחולל שינויים חברתיים לעומק בתנאים של עוינות גדולה. קובה היא המדינה היחידה בעולם, נגדה מתנהלת מלחמה כלכלית זה יותר מ-50 שנה. בתנאים קשים אלה אנו צריכים לשמור על הישגי המהפכה ולהתאים את החברה ואת הכלכלה לתנאים המשתנים.

מותחים ביקורת על ההנהגה הקובנית, משום שהמהפכה הבטיחה לאזרחי קובה צדק חברתי ואילו כמה מהצעדים שננקטו לאחרונה מנוגדים לעקרונותיו. מה דעתך?

אנו חייבים לפעול, תוך יצירת קונצנזוס חברתי נרחב, כדי לבטל כמה הטבות, שלהבנתנו אין ביכולתה של המדינה לקיימן. במהלך חצי מאה התרגלנו לקבל שורה ארוכה של שירותים ומוצרים ללא תמורה. אך כעת, כדי להציל ולשפר את היסודות של משטר חברתי, המבוסס על עקרונות הצדק החברתי, הכרחי לבדוק האם ניתן להבטיח הכל, כל הזמן וללא כל תמורה. שלא יהיו אי הבנות, איש אינו מתכוון להפריט את החינוך או את הבריאות, איש אינו סבור שיש להרוס את הביטחון הסוציאלי, ממנו נהנים כלל הקובנים. אבל כעת על קובה לחסוך במשאבים, לנהל טוב יותר את רכוש הכלל ולייעל את הכלכלה, כדי להבטיח את ביטחונם הסוציאלי של האזרחים. זהו ביטחון בחיי היום-יום, שרבים מעבר לגבולות קובה רק חולמים להשיגו.

דבריו של ראול קסטרו שנאמרו לאחרונה באסיפה הלאומית הוגדרו כ"סוף דרכה של המהפכה" על ידי מתנגדיה, או כ"התחלה חדשה" על ידי תומכיה…

היה זה נאום חשוב, חיוני, שגרם לפרץ של הזדהות ושל תמיכה, שלא חשנו זה שנים רבות. קיבלתי שיחות מידידים רבים, ששנים לא שוחחתי עמם, שאמרו לי: "הגיעה העת לשים את הדברים על השולחן". היה זה נאום מאוד ביקורתי. הקובנים גאים מאוד במהפכה ובהישגיה, אבל יש להתגבר על שורה של טעויות ומשגים הנמשכים שנים רבות מדי. צריך להפסיק לדקלם, ולבחון מחדש את הישגי המהפכה. הגיעה העת להתרכז בטעויות. אבל כדי להבחין בטעויות ולאפיינן, אנו זקוקים לעזרתם של הקובניות ושל הקובנים. גם התגברות על הטעויות יש לחולל מלמטה.

הוויכוח על דרכה הכלכלית והחברתית של המהפכה הקובנית החל במקומות העבודה, באוניברסיטאות, בכפרים ובערים. מה עולה מהוויכוח הזה?

זה לא סתם ויכוח, זה פולמוס של ממש, בו האזרחים משתתפים בצורה פתוחה וישירה. במפגשים האלה עולים דאגות רבות, מכשולים וחסמים, הקיימים בשיטה החברתית הנהוגה בקובה. האזרחים דנים בשאלות כמו היעדר פריון עבודה במקום העבודה וגם בשאלות הרות גורל, כגון המשבר הקפיטליסטי העולמי והשלכותיו על קובה.

פורסם שלאחר ועידת המפלגה הקומוניסטית, שתתקיים במרוצת השנה, תתקיים מועצת המפלגה. מדוע הפיצול?

החלטנו להפריד בין הוועידה למועצה, כדי להתרכז בכל אחת מהן בנושא אחד, ולנסות למצות את הדיונים עד תום. הוועידה צריכה לעסוק בבעיותיהן המרכזיות של הכלכלה והחברה. המועצה, שתתקיים לאחר מכן, תתרכז בפעילות המפלגה ובתפקידה של המפלגה בחברה הקובנית לאחר יותר מחמישים שנות מהפכה. יש לשנות את סגנון העבודה, את שיטות העבודה, ואף לחולל שינויים ארגוניים רבים במסגרת המפלגה. במילים אחרות, השאלה שתעמוד במרכז המועצה היא: איך המפלגה צריכה לפעול ובצורה יעילה בשטחים הפוליטי והאידיאולוגי. המועצה אמורה גם לשנות כמה מהשגרות, שאמצנו בעבודה הפוליטית, ואף לבטל גישות לא נכונות, שאנו מקיימים מזה שנים.

ועידת המפלגה הקרובה, השישית, תהיה האחרונה בה ישתתפו ותיקי המהפכה. מהו האתגר הגדול של המהפכה הקובנית בשנת 2011?

האתגר הגדול כעת הוא לנצח במערכה הכלכלית. אנו צריכים להגיע להבנות, איך לבנות חברה שוויונית ובת-קיימא בתנאים של מצור, הנמשך עשרות שנים, ושלא עומד להסתיים בקרוב. בוועידה צפוי שינוי דורי בשורות ההנהגה. אלה החיים, ויש לחתור לשינוי בשורות ההנהגה. נכון שהדור שנלחם ברודן בטיסטה וחולל את המהפכה הולך ונעלם. אבל אין לשכוח שלאחר דור זה, בא דור חדש, שנלחם באנגולה, במפרץ החזירים, הדור של הצעירים, שכעת ממלאים תפקידים אינטרנציונליסטיים של סולידריות עם עמי אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, ובכל מקום בעולם, בו נדרשת מיומנותם. הרוח המהפכנית נשמרת, אבל ישנם חילופי דורות. לא ייתכן, שהילדים או הנכדים יחשבו בדיוק כפי שחשבו הוריהם או סביהם. אנו תקווה, שהדורות החדשים ימשיכו לפעול לפי העקרונות המהפכניים ברוח התקופה, שזו תקופתם.

הריאיון שודר בתחנת הטלוויזיה "טלסור".