לאחרונה פרסמה תנועת "אם תרצו" מחקר התוקף את מעורבות הקרן החדשה לישראל וארגוניה בדו"ח ועדת גולדסטון, שמונתה על ידי האו"ם לבדיקת אירועי עופרת יצוקה. מחקר זה זכה להד תקשורתי נרחב וכתבות אודותיו, או ראיונות עם מחבריו, פורסמו בעיתון "מעריב", בערוץ 2, בערוץ 1, בגלי צה"ל וברשת ב' של קול ישראל. בהתבסס על מחקר זה פתחה תנועת "אם תרצו", המגדירה את עצמה "תנועת מרכז חוץ פרלמנטארית לחיזוק ערכיי הציונות בישראל", בקמפיין ציבורי נרחב כנגד הקרן החדשה, ופעיליה הפגינו, עטויי כאפיות לראשם, מול ביתה של חה"כ לשעבר, נעמי חזן, נשיאת הקרן. בדו"ח עצמו ובראיונות בעיתונות טענו ראשי התנועה כי ארגוני הקרן החדשה הם כגייס חמישי אשר פוגע בביטחון המדינה.

בחינה מדוקדקת של מחקר "אם תרצו" שנערכה על ידי עמותת "קשב – המרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל" מראה כי הוא מגמתי, מוטה ורצוף כשלים ועיוותים. המחקר ניתח את מקורות המידע של דו"ח גולדסטון בהתבסס על ההפניות המופיעות בו – תוך התעלמות ממקורות רבים נוספים עליהם התבסס: שרים, אלופים, מוסדות שלטון וכלי תקשורת מרכזיים בישראל. לפי רציונל מחקר זה, יש להאשים גם את אלו כמי ש"גרמו נזק מדיני חמור לישראל ופגיעה ביכולתה הצבאית של המדינה להגן על עצמה בעת מלחמה", וגם הם ראויים להיחשב, כמו ארגוני הקרן החדשה, ל"אנשי שמאל קיצוניים, אנטי ציוניים" (לשון הדו"ח).

מקורות אלו הועלמו מהמחקר של תנועת "אם תרצו". אילו היו מוצגים היה הדבר מקשה על מחברי המחקר להעלות טענות כנגד הקרן החדשה לישראל. אם מחברי מחקר "אם תרצו" היו מתייחסים אליהם, היה מתבהר שהמידע של ארגוני החברה האזרחית שנתמכים ע"י הקרן החדשה פשוט מאושש את מה שנאמר על ידי שרים בממשלה וקצינים בצה"ל.

האמינות המפוקפקת של דו"ח תנועת "אם תרצו" ממחיש תופעה רחבה ומסוכנת המתרחשת בעת האחרונה בחברה הישראלית – התקפה שאינה בוחלת באמצעים כנגד ארגוני החברה האזרחית וכנגד משמיעי ביקורת, בכלל. במקרה הספציפי שנידון כאן, זכה הקמפיין של "אם תרצו" לכיסוי רחב ונטול ביקורת בכלי תקשורת מרכזיים בישראל, אשר אף העלימו את זהותה הפוליטית של התנועה ושל ראשיה ואת מניעיהם.

למחקר המלא של "קשב" (6 עמודים):

http://www.keshev.org.il/FileUpload/Keshev-Feb-2010.pdf