כאשר לבנייה בהתנחלויות קוראים "הפסקה"

מאת תמר גוז'נסקי

ברק אובאמה, נשיא ארצות-הברית, התחיל את כהונתו בהכרזה על מדיניות נחושה במזרח-התיכון, המבוססת על העקרון – שתי מדינות לשני העמים. כדי להוכיח את רצינות כוונתו להשיג את הפתרון המדיני הזה, תבע אובאמה מממשלת נתניהו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, בהתאם למחויבותה לפי "מפת הדרכים".

נתניהו מצידו, אשר ככפוי שד הוציא מפיו ביטוי של תמיכה ברעיון של שתי מדינות, הכריז בפומבי, כי הבנייה בהתנחלויות לא תיפסק. הוא הוסיף לכך את הפרובוקציה האחרונה של ההתנחלות בשכונה המזרח-ירושלמית שייח ג'ראח.

בינתיים נערכו מפגשים בין שרים בממשלה, וביניהם, שר הביטחון ברק, לבין פקידים בכירים בממשל אובאמה, וההכרזה התקיפה של אובאמה בנושא ההתנחלויות, כך מסתבר, מתחילה להתמוסס.

לקראת ביקורו השבוע של השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל, פורסם בתקשורת, כי ישראל וארה"ב קרובות להבנה, לפיה תושלם בנייתם של פרוייקטים בהתנחלויות, הכוללים 2,500 יחידות דיור. בתמורה יתחייב נתניהו לא להתחיל בפרויקטים חדשים של בנייה בהתנחלויות.

אם אכן זה מתווה ההסכם בין ממשל אובאמה לנתניהו, כי אז אפשר לומר, שההיסטוריה חוזרת, וכי מה שהיה הוא מה שיהיה. המדיניות הרשמית של ארה"ב, במשך עשרות השנים שחלפו מאז מלחמת יוני 1967, הייתה, שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי, ולכן על ישראל לפנותן. אך בפועל, הממשלים השונים בארה"ב רשמו לפניהם את המידע לגבי הבנייה בהתנחלויות, אך לא עשו דבר, כדי להפסיקה. התוצאה הידועה – כ-300 אלף מתנחלים חיים ברחבי הגדה, ועוד כ-200 אלף מתנחלים מתגוררים בתחומי ירושלים המזרחית, שסופחה לישראל (סיפוח שגם הוא מעולם לא הוכר בידי ממשל ארה"ב).

והנה אנו עדים לשידור חוזר של הפרקטיקה ההתנחלותית: ראשי הממסד הישראלי מגיעים עם ראשי הממשל האמריקאי להסכם, לפיו יבנו בהתנחלויות "רק" מספר מסוים של יחידות דיור. על בסיס אישור זה ממשיכים בבנייה של אלפי יחידות דיור. לאחר זמן מסוים, מגלה הממשל האמריקאי, כי בונים מעבר למה שהוסכם, ואז מתחיל מו"מ נוסף שבסיומו, שוב מסכים הממשל ל"השלמת הבנייה", וחוזר חלילה.