מאת תמר גוז'נסקי
תקציב המדינה לשנים 2010-2009 מובא השבוע לאישור הכנסת, וזאת לאחר שעלה בידי הממשלה ליצור מראית עין של "שינויים יסודיים". כמו בכל שנה, גם הצעת התקציב הנוכחית כללה כמה וכמה "עיזים" – הצעות, שהאוצר מכניס, כדי אחר-כך לסגת מהן, ובדרך זו ליצור את הרושם, שהתקציב שופר פלאים. בתקציב הנוכחי, את תפקיד ה"עיזים" מילאו ההצעות להטיל מע"מ על פירות וירקות; לבטל את נקודת הזיכוי לאישה עובדת; לגבות מס בריאות מינימלי של 90 שקלים, ועוד כמה.
וכמו בשנים קודמות, שעה שהתקשורת עסוקה ב"עיזים", אושרו הצעת התקציב בכללותה והצעות החוק הגרועות, הכלולות ב"חוק ההסדרים", ואשר במרכזן – הפרטות של חברת החשמל ורשות הדואר, "הטל הבצורת", הפחתת שכר כללית לצורך "סיוע למפעלים במצוקה", הרעת תנאיי הפנסיה של עובדי המדינה (הצמדת הפנסיה לעליית המדד במקום להעלאת השכר של עובדי המדינה), עוד הפחתות מס לעשירים בצד העלאת מע"מ ב-1%.
גם תקציב 2010-2009 הוא תקציב מלחמתי ביסודו, שבו מחצית התקציב מופנית להוצאות צבאיות ולהחזר חובות. בתקציב החדש שוב קיצצו בסעיפים האזרחיים, אך שמרו על גודלו המנופח של התקציב הצבאי.
למרות שהתקציב החדש נידון בתקופת משבר כלכלי, אין בו שום התייחסות ממשית לנושא המאבק באבטלה. לעומת זאת נקבע, כי מימון דמי האבטלה ייעשה גם הלאה על חשבון העברה מענף קצבות ילדים, במקום שייעשה על חשבון תקציב המדינה, כפי שקובע חוק הביטוח הלאומי.
התקציב והנשים
מנהלת מרכז אדוה, ברברה סבירסקי, פרסמה בשבוע שעבר ניתוח של הצעת התקציב וחוק ההסדרים מנקודת ראות מגדרית. המסמך נכתב ביוזמת פורום נשים לתקציב הוגן ונשלח לחברי כנסת ולשרים.
סבירסקי מציינת, כי אחת התוצאות של הרכבת הקואליציה החדשה הייתה ביטול הקיצוץ המתוכנן בתקציב משרד הביטחון; במקומו, הוחלט על קיצוץ רוחבי גדול יותר בבסיס התקציב של כל משרדי הממשלה, פרט למשרד הביטחון.
מאחר ששני שלישים מעובדי המדינה הן נשים. ומאחר ששכר הינו מרכיב חשוב בתקציב של כל משרדי הממשלה, כמעט כל פגיעה בתקציבי משרדי הממשלה משפיעה לרעה על נשים – כעובדות מדינה.
בנייר העמדה התייחסות מעמיקה בסוגיות של הכנסות והוצאות התקציב, השינויים במיסוי ולסעיפים תקציביים נבחרים במשרדי הבריאות, החינוך, התמ"ת והרווחה שהם רלוונטיים במיוחד לנשים. סבירסקי מצביעה על המשמעות השלילית של הקיצוץ בהקצבות למקלטים לנשים מוכות ולמרכזים לסיוע לקורבנות של תקיפה מינית; התשלום הגבוה שנותר עבור החזקת ילד במעון יום – תשלום מינימלי של 443 שקלים למשפחה במצב סוציאלי קשה ועד ל-1,800 שקלים, שזה התעריף שנגבה מרוב ההורים.
המערכות בכנסת טרם תמו
אחת הרפורמות ההרסניות, שגיבשה ממשלת נתניהו היא ההפרטה של אדמות המדינה, כלומר הפיכת הקרקע לנדל"ן. נתניהו, בדרכו השקרית, תיאר רפורמה זו כתשובה לבעיה של השגת אישור לסגירת מרפסת. בפועל, רפורמה זו נועדה להעשיר את ההון הגדול, ספסרי הנדל"ן והקבלנים ותוביל להתייקרות חריפה בדיור בישראל.
הצעת החוק בדבר הפרטת הקרקעות של המדינה פוצלה אמנם מחוק ההסדרים, אך ישנה סכנה שהיא תובא להצבעה במליאה השבוע, יחד עם התקציב.
במסגרת הדיונים בתקציב, עלה בידי ח"כ דב חנין (חד"ש) לגרום לפיצול ארבעה סעיפים חשובים מחוק ההסדרים. ביוזמתו של חנין, תדון הכנסת בנפרד בהצעת הממשלה להטיל את האחריות למאבק בעבריינות אלימה על הרשויות המקומיות באמצעות הקמתן של משטרות עירוניות. חנין ציין, כי חקיקה כזאת היא צעד נוסף במהלך התנערות המדינה מאחריותה והפרטת שירותיה.
סעיף שני שפוצל מחוק ההסדרים ביוזמת חנין עוסק בהקמת איגודי ערים תעשייתיים. מעיון בהצעת חוק זו התברר, שהמטרה איננה הגברת התיאום בין היישובים בנושאים סביבתיים וחברתיים. זה ניסיון להפוך את המודל של המועצות התעשייתיות בתפן וברמת חובב, למודל ארצי. כידוע, שתי המועצות האלה מנוהלות בידי ועדות, הממונות בידי הממשלה, ואין בינן לבין היישובים הסובבים אותן שום קשר. מטרתם היחידה של איגודי הערים התעשייתיים היא פיתוח התעשייה לטובת משפחות ההון על חשבון האזרחים.
הסעיף השלישי שפוצל ביוזמת חנין הוא הצעת הממשלה להחליף את היטל הפיתוח, המוטל כעת על הקבלנים, והמשמש למימון הכנת תשתיות, בהיטל שיוטל על האזרחים, כדי שהם יאולצו לממן את הנחת התשתיות.
הסעיף הרביעי שפוצל מחוק ההסדרים ביזומת חנין עוסק בהצעת הממשלה להגביל את סמכויותיה של הרשות המקומית בכל הנוגע ברישוי עסקים, צעד שיפתח מסלול ירוק בפני עשירים.
כמה מסקנות
תקציב המדינה לשנים 2010-2009 יגבה מהציבור בכל שנה כ-8 מיליארדי שקלים, שרובם מסים רגרסיביים על הוצאה: מע"מ, היטל על מים, מסים על דלק וסיגריות. באותו זמן, לפי חישובי האוצר עצמו, הטבות המס, שמהן ייהנו בעיקר בעלי ההכנסות הגבוהות, ייסתכמו בחמש השנים הקרובות ב-45 מיליארד שקלים, או ב-9 מיליארד שקלים לשנה.
בחסות מה שמכונה "עיסקת החבילה" עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שילב ידיים עם האוצר במדיניות של הפחתת שכר (דמי הבראה) ושל הפרטת חברות ממשלתיות, שפירושה – פיטורים והחלפת עובדים קבועים בעובדי קבלן; במדיניות של העלאת מסים עקיפים והורדת מס הכנסה לעשירים, ונתן תמיכה פוליטית לממשלה ניאו-ליברלית.
