"המאגר הביומטרי עובר ביקורות אבטחת מידע הן חיצונית, על ידי השב"כ, והן פנימית", כך אמר גון קמיני, ראש הרשות לניהול מאגר ביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה. קמיני דיבר בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתכנסה ביום שני האחרון לדיון בנושא. ח"כ דב חנין (חד"ש) כינה במהלך הישיבה את המאגר "פסול ומסוכן". "אנחנו לא רוצים לחיות בחברה של אח גדול, ולא רוצים לתת לשלטון לשלוט בנו ובגוף שלנו בצורה קיצונית כל כך", הוא הוסיף. "לכך מתלווה טענה מעשית. כל מאגר מאובטח ושמור, דינו להיפרץ. המאגר יהיה לא רק בידי הממשל אלא בידי גורמים נוספים, וגניבה כזו עלולה ליצור נזקים בהיקף פנטסטי. היכולת לזהות אותו במקומות שלא ארצה בכך תהיה כמעט מוחלטת. מאגר ביומטרי יכול להסב נזקים לציבור וגם למדינה. חבל שישראל לוקחת לעצמה תפקיד קדמי ביצירת מאגר".
במהלך הדיון דיברה גם פרופ' קרין נהון מבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון והאוניברסיטה העברית, העותרת הראשית לבג"ץ נגד המאגר ומהמתנגדות הבולטות להקמתו. לדבריה, "הקמת המאגר היא פגיעה קשה בפרטיות של אזרחי ישראל, ועושים את זה בלי להבין מהי הנחיצות של המאגר. בעולם המערבי לא הולכים לכיוון הזה. זאת ועוד, השאלה האמיתית כאן היא מי ישלם את המחיר כאשר המאגר ידלוף, והתשובה ברורה: אנחנו". "לקבוע, כי הקמת המאגר הביומטרי תפתור את הבעיות בתחום זה כמו לומר שיש להרוג חיפושית עם תותח", היא הדגישה.
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, ציין ש"לפחות אדם אחד כבר פרץ את המאגר הביומטרי של רשות התעסוקה והורשע בכך, על פי הודאתו. עם זאת, הצרה היא לא רק שליפה של מידע, כפי שכבר ראינו שקרתה, אלא יש כאן אפשרות להכנסת נתונים אל תוך המאגר. מהו הפיקוח שיש למשרד הפנים על האפשרות להכניס אדם למאגר בזהות בדויה? לא ברור. המאגר הזה לא נחוץ ואין שום צורך להקים אותו".
