בימים 5-6 באפריל תתכנס הוועידה ה-19 של ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י), אשר תסכם את פעילות התנועה בארבע וחצי השנים האחרונות, ותבחר הנהגה חדשה. להלן חלקים מדו"ח הוועד המרכזי, העוסקים בפעילות בקרב נוער עובד:
מארקס ואנגלס קובעים במניפסט הקומוניסטי כי "מכל המעמדות הניצבים כיום מול הבורגנות, הפרולטריון לבדו הוא מעמד מהפכני באמת". בהיותה תנועת נוער מרקסיסטית-לניניסטית, בנק"י מודעת היטב לתפקידו המהפכני של מעמד העובדים, ורואה חשיבות עליונה בפעילות בקרב בני הנוער והצעירים העובדים.

פעילי בנק"י ליד שוק הכרמל בתל–אביב בעת המערכה למען שכר שווה לנוער (צילום: בנק"י)
עובדים צעירים בעידן הגלובליזציה
בתוך ציבור העובדים, העובדים הצעירים הם מנפגעיה הקשים ביותר של הגלובליזציה הקפיטליסטית. שוק העבודה בעשורים האחרונים הוא זירה קשה עבור צעירים ברחבי העולם: צעירים רבים מוכנים לעבוד בשכר ובתנאים הנקבעים באופן בלעדי בידי המעסיק, ואף לעבוד "בשחור", במשרות בהן הם מסכימים לשכר הפחוּת משכר המינימום; צעירים מופלים בקבלה לעבודה על רקע גילם, ונתפשים בעיני מעסיקים רבים כבלתי-ראויים לאמון, ולכן מנותבים למשרות בשכר נמוך יחסית; כמו כן, צעירים סובלים מחוסר ביטחון תעסוקתי, ומועסקים לתקופות קצרות במשרות בעלות יוקרה תעסוקתית נמוכה, כאשר בין תקופות ההעסקה הם סובלים מאבטלה; ואם אין די בכך, בענפים בהם מועסקים בעיקר צעירים – כמו תעשיית המזון המהיר, או הבנייה – עובדים חשופים יותר לפגיעה בבריאותם ולתאונות עבודה, ובמקרים קיצוניים גם לאלימות בעבודה ולפגיעה נפשית. על רקע מציאות זו, אין זה מפליא כי הצעירים התקוממו על היותם הנפגעים העיקריים של המשבר העולמי של הכלכלה הקפיטליסטית, דבר שהוביל לגל מחאה עולמי וליציאתם לרחובות של מיליוני צעירים. תפקידם של הצעירים במחאה החברתית הורגש במיוחד בישראל.
בני נוער וצעירים עובדים בישראל
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2010 עבדו 21,300 בני נוער (עד גיל 17), כאשר בקיץ עמד מספרם על 27,500. התפלגות בני הנוער העובדים לפי ענפים: 35% מבני הנוער העובדים הועסקו בענף שירותי האירוח והאוכל, 16% בענף המסחר, 14% בשירותים קהילתיים וחברתיים, 11% בתעשייה, 10% במשק בית, 8% בחינוך ו- 7% בענף הבינוי. אין בנמצא נתונים מקיפים העוסקים בעובדים צעירים, ויש חוסר במחקר אודות תנאי עבודתם של עובדים צעירים ובני נוער בישראל. עם זאת, מהנתונים הקיימים עולה תמונה דומה לזו העולה מהמחקר העולמי. לדוגמא, נחשף כי עובדים צעירים בישראל עובדים בתנאי בטיחות לקויים יותר מאשר כלל העובדים, והסכנה שעובד צעיר ייפגע גדול בתאונת עבודה גדול ב-50% לעומת עובד מבוגר.
ההיכרות היומיומית של חברי בנק"י עם בני נוער וצעירים עובדים מלמדת, כי מציאות חייהם בשוק העבודה היא מציאות של העסקה פוגענית והפרת זכויות. רבים מועסקים בשכר מינימום (ולעיתים אף למטה ממנו), ללא תשלום שעות נוספות וזכויות סוציאליות. לדאבון הלב, רבים מבני הנוער והצעירים אינם מודעים כלל לזכויותיהם, ולאופן הפגיעה בהן על ידי המעסיק, ואינם נאבקים למענן. כמו כן, בציבור הערבי, קיימת תופעה של העסקת בני נוער וצעירים על ידי קרובי משפחה, מה שהופך את המאבק על זכויות העובד לקשה עוד יותר. לפי נתוני האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת, 476 הפרות בלבד של חוק עבודת נוער טופלו ב-2010. מתוכן, רק ב-233 מקרים הוטלו קנסות על המעסיקים, ורק ב-47 מקרים הוגשו כתבי אישום. לאור העובדה שעשרות אלפי בני נוער עובדים מדי שנה, ולאור ההבנה שהפרת זכויותיהם היא עניין יומיומי ונרחב, ברור כי טיפול במספר קטן כל כך של תיקים בידי התמ"ת מהווה בפועל – אי-אכיפה של חוקי העבודה.
ההסתדרות והצעירים
ההסתדרות היא ארגון העובדים הגדול והחזק במשק, אולם מספר החברים בו פחת במהלך השנים. אחת הסיבות לכך, היא העלייה המתמדת בגילם של חברי ההסתדרות, והעובדה שהיא אינה פונה לעובדים צעירים ומנסה לארגנם בשורותיה. גילם הממוצע של חברי ההסתדרות עומד על 53, והוא גבוה בהרבה מהגיל הממוצע בחברה הישראלית. במערכת הבחירות האחרונה בהסתדרות, שהתקיימה במאי 2012, השתתפו רבים מחברי בנק"י כפעילי שטח, אך לא היו בעלי זכות הצבעה משום שאינם עובדים במקום עבודה מאורגן. מצב זה אינו אמור להפתיע, שכן מרבית מקומות העבודה המאורגנים בהסתדרות הם במגזר הציבורי ובתעשייה, בעוד שרוב הצעירים עובדים בענפים כגון הסעדה, בנייה, מענה קולי ומסחר, אשר ברובם אינם מאוגדים. לכאורה, בפני עובדים צעירים, וכן בפני בני נוער, פתוחה הדרך להקמת ועד עובדים במסגרת ההסתדרות. אך במצב שבו רבים אינם מודעים לזכויותיהם, וההסתדרות אינה עושה כל מאמץ אקטיבי לשכנע צעירים להתארגן במסגרתה, מעטים בלבד בוחרים באפשרות זו.
במסגרת ההסתדרות, פועל האיגוד המקצועי לנוער – החטיבה המקצועית של הנוער העובד. האיגוד מהווה את ארגון העובדים היציג של בני הנוער, ומעניק ייעוץ משפטי חינם לעובדים מתחת גיל 25. כמו כן, יש לזקוף לזכותו של האיגוד את הקמתם של ועדי עובדים במספר מקומות עבודה של צעירים, ולאחרונה אף את איגודם של עובדי רשת המזון המהיר "בורגר ראנץ'" במסגרת ועד עובדים. הבעיה העיקרית בפעילותו של האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים היא היעדרה המוחלט של דמוקרטיה פנימית בתוכו. באיגוד לא מתקיימות בחירות פנימיות, והוא נשלט באופן בלעדי על ידי תנועת הנוער העובד והלומד, ועל ידי תנועת הבוגרים שלה, "דרור ישראל".
המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך":
http://maki.org.il/he/http://maki.org.il/images/stories/zo/2011/zoohaderech.pdf


