חווית הבחירות לכנסת, בתור מועמדת ברשימת חד"ש המגיעה מהנגב, הייתה חוויה לא פשוטה. הייתי גאה להיות המועמדת השמינית ברשימה לכנסת, והשקעתי מאמצים בהגדלת כוחה של חד"ש בנגב ובדרום.

בנגב מתחולל כיום המאבק החשוב והקשה ביותר של האוכלוסייה הערבית בישראל. מחצית מתושבי הנגב הערבים, המונים כ-200,00 איש (שהם 20% מכלל הערבים בישראל) חיים כשמעליהם מרחף האיום בהריסת ביתם, הפקעת אדמותיהם, ועקירתם הכפויה לישוב עירוני עני.

רבים מהערבים-הבדואים בנגב עדיין חיים ללא מים זורמים, ללא חשמל, וללא שירותי בריאות וחינוך ראויים. נוסף על כך, העיירות הערביות בנגב עניות יותר משאר היישובים הערבים בישראל, וסובלות מבעיות קשות של אפליה והזנחה ממשלתית. לכן, תנועה כגון חד"ש, שחרטה על דגלה את עקרון השוויון והחיים בכבוד, נדרשת לפעול בנחרצות לחיזוק הנגב ולשינוי המציאות העגומה שם.

ד"ר יעלה רענן במהלך מערכת הבחירות (צילום: חד"ש)

הדרך המוצלחת ביותר להגשים זאת, היא לבחור לכנסת אדם מתוך האוכלוסייה הערבית בנגב, שיוכל לפעול בכל כוחו כדי להעלות את בעיית ערביי הנגב מעל במת הכנסת, ולבלום את התוכניות ההרסניות של הממשלה.

לפני כשבועיים, דנה הממשלה בתיקונים לתכנית פרוור, אשר מובילה לנישול ערביי הנגב מאדמותיהם. אך מי בהנהגת חד"ש נמצא בקשר יומיומי עם המנהיגות בנגב, ומנסה להתמודד עם אתגר קשה זה? אין כאדם מקומי שיהיה בעל מחויבות לנושא, ובעל היכולת לפעול ישירות עם האוכלוסייה עצמה. אין כאדם מקומי שיוכל להתייצב בשטח, מתי שיידרש, מול הדחפורים ההורסים בתים, והשולחים משפחות לחיות ללא קורת גג, בגשם או בשמש.

דרך נוספת להתמודד עם המצוקה בנגב, היא בכך שחד"ש תציב את הסוגיה במקום מרכזי על סדר יומה, ושסיעתה בכנסת תחזק את האוכלוסייה הערבית בנגב, המתמודדת עם האלימות הקשה של המשטרה ועם איומי הממשלה.

חד"ש בחרה שלא להעמיד אף אחד מתושבי הנגב הערבים במקום ריאלי ברשימתה לכנסת. אך גרוע מכך, האופן בו נוהלה מערכת הבחירות לכנסת המחיש לפעילים בנגב, כי הסוגיה הזו אינה מקבלת את החשיבות הראויה לה.

החולשות היו רבות: לא נתלו כרזות של חד"ש בערים הערביות בנגב; באף אחד מהמקומונים בשפה הערבית המתפרסם בנגב לא הופיעו מודעות של חד"ש; אפילו עלון הבחירות "קול חד"ש", שיצא בשפה הערבית, לא הופץ.

בקשותינו לקבל משאבים לקיום מערכת הבחירות לא קיבלו מענה מספיק. כרזות ודגלים – הגיעו מעט ומאוחר. חולצות – לא הגיעו כלל. תקציב למטה – ניתן רק סמוך למועד הבחירות.

התוצאות מדברות בעד עצמן – חד"ש זכתה למעט יותר מאלף קולות בנגב. אך בל נטעה: אותם קולות הן תוצאה של עבודה מאומצת של פעילים, שהשקיעו זמן ומאמצים רבים, חרף היעדר המשאבים המינימאליים לקיום תעמולת בחירות.

הגיע הזמן שחד"ש תחליט: האם הנגב הוא חלק מישראל? ומי יודע, אולי כאשר ההכרח לפעול בקרב ערביי הנגב יקבל את המקום המגיע לו בחד"ש, התוצאות בקלפיות יראו כי חד"ש מקבלת את המקום המגיע לה בנגב.

יעלה רענן

המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך":

http://maki.org.il/he/http://maki.org.il/images/stories/zo/2011/zoohaderech.pdf