ח"כ דב חנין מספר 3 ברשימת חד"ש לכנסת, התארח אתמול (יום ד') במערכת "הארץ" וענה לשאלות הקוראים לקראת הבחירות ביום ג' הקרוב.
שאלה: שלום דב, אני מצביעת חד"ש ותיקה, ומאוד מעריכה אותך ואת פועלך. עם זאת, נדמה לי שבלב עצוב לא אצביע לחד"ש הפעם, וכנראה אבחר במרצ, על אף שמאוד מפריע לי להצביע למפלגה יהודית ולא יהודית–ערבית. הבנתי מחברים טובים מהמגזר הערבי, שאני סומכת עליהם, שכלפי האוכלוסייה הערבית חד"ש נוקטת קו אחר לגמרי ועמדות אחרות מאשר היא מציגה בפני המגזר היהודי. למשל, באופן גלוי וחד משמעי חד"ש מתבטאת בעד אסד. האם זה נכון? האם תוכל לפרט את עמדת חד"ש כלפי אסד והמתרחש בסוריה? והאם תוכל לומר האם וכיצד חד"ש פועלת למען שוויון זכויות בין נשים לגברים במגזר הערבי?
חד"ש ממש לא תומכת במשטר אסד. לא תמכנו במשטר אסד גם בעבר, ומהיום הראשון שהתחילה המחאה הדמוקרטית בסוריה תמכנו בדרישות העם הסורי לשינוי דמוקרטי. התבטאנו בנושא הזה גם בכנסת, גם אני וגם חבר הכנסת מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש. מק"י וחד"ש קיבלו החלטות מפורטות מאוד בעניין סוריה וההחלטות פורסמו בעברית ובערבית. הנה הלינק להחלטות: http://hadash.org.il/syria/
דב חנין במערכת "הארץ", אתמול (צילום: "הארץ")
נדמה לי שמכל המפלגות שמיוצגות בכנסת, חד"ש היא היחידה שאימצה עמדה מפורטת בנוגע למתרחש בסוריה. אנחנו נמצאים במזרח התיכון, וחשוב להתייחס למה שקורה באזור. אנחנו מתנגדים למשטר אסד. אמרנו במפורש שמשטר הטובח בבני עמו אינו יכול להתהדר בתואר משטר מתקדם או לאומי. באותו זמן, אנחנו מתנגדים גם לאנשי אל קאעידה והאחים המוסלמים שנלחמים באסד לא מכיוון שהוא דיקטטור אלא מכיוון שהוא חילוני. אנחנו יודעים שסעודיה, קטאר, תורכיה, וגם מעצמות המערב מעורבות בעימות הזה לצד האחים המוסלמים לא מתוך דאגה אמיתית לדמוקרטיה, אלא בגלל השאיפות והאינטרסים הכלכליים והאימפריאליים שלהם. התערבות צבאית כזו הובילה את עיראק לאסון לאומי. מאז הפלישה האמריקאית מאות אלפי בני אדם קיפחו שם את חייהם. עמדת חד"ש פורסמה גם בעברית וגם בערבית והיא המייצגת את מה שמוסדות חד"ש אומרים. נכון, אנחנו תנועה רחבה ופלורליסטית, ובתוכנו יש הבדלי דגשים במסגרת העמדה הזו. יש בין פעילי חד"ש השמים את הדגש על הוקעת המשטר והדיכוי. יש המדגישים את ההתנגדות להתערבות הזרה ולאחים המוסלמים.
אני שמח שאני בתנועה פלורליסטית שבה לא כולם צריכים לדבר בדיוק באותו נוסח. עם זאת, אין בחד"ש אנשים התומכים בהתערבות צבאית זרה בסוריה, ואין גם אנשים המצדדים במשטר אסד ובדיכוי שהוא הוביל. אנחנו בקשר עם האופוזיציה השמאלית בסוריה, ותומכים בעמדותיה, ברצון שלה להביא שינוי אמיתי בתוך סוריה, ובמעמד שלה להחליף את מלחמת האזרחים המתדרדרת לטבח אכזרי בתהליכי דיאלוג פנימיים שיובילו לשינוי דמוקרטי אמיתי.
הטענות על דיבור בשתי שפות יושבות על פחדים שקיימים בציבור. אנחנו מדברים בשתי שפות, בעברית ובערבית, אבל אין הבדלי תוכן על בסיס לאומי. מגוון הדעות במסגרת העמדה הפוליטית העקרונית של חד"ש נמצאים אצל חברים יהודים וערבים כאחד. התייחסות שלי לנושא מלפני כשנה בלינק הבא.
שאלה: אם שלי יחימוביץ' תזכה להקים את הממשלה הבאה, האם אתה רואה את המפלגה שלך בתוך הקואליציה?
תשובה: אנחנו נעשה את הכל כדי להפיל את ממשלת נתניהו. הממשלה הזו היא מסוכנת לישראל. הממשלה הזו הובילה לפערים חברתיים כלכליים חמורים ומתכננת תקציב אנטי חברתי מסוכן. הממשלה הזו חיסלה את התהליך המדיני ובונה בקצב בהתנחלויות כדי להתגרות בפלסטינים ובעולם כולו. הממשלה הזו מאיימת להוביל את ישראל למלחמה אזורית מסוכנת. אם תהיה אפשרות להקים ממשלה אחרת נעשה את הכל כדי שהיא תתגשם. איננו מבקשים להצטרף לממשלת המרכז אם היא תוקם. נהיה מוכנים לתמוך בה גם מבחוץ במודל הגוש החוסם שאפשר לרבין להעביר את הסכמי אוסלו ולקדם צעדים בעד שוויון וצדק חברתי גם בתוך ישראל. כדי שנתניהו לא יחזור לשלטון צריכים להתקיים שני תנאים: ראשית צריך להעלות את שיעור ההצבעה בקרב מצביעי השמאל, ובמיוחד בקרב הצעירים. צריך להעלות את שיעור ההצבעה בציבור הערבי כדי להגיע למצב שיש פחות משישים תומכי ימין בכנסת. תנאי שני הוא שמפלגות המרכז יסכימו להתייחס גם למצביעים הערבים כאזרחים שהצבעתם באמת נספרת ולגיטימית בתוך המערכת הפוליטית. מבחינה זו, ככל שחד"ש תקבל יותר קולות, בציבור היהודי והערבי כאחד, כך יעלו הסיכויים שמפלגות המרכז תהיינה מוכנות למהלך כזה. כמובן, אנחנו לא יודעים להעריך מה תחלטנה מפלגות המרכז. אנחנו מבחינתנו מחויבים להיות נגד נתניהו, גם אם הוא ירכיב ממשלה.
שאלה: האם לדעתך עדיפה קואליציית ימין של הליכוד, ש"ס, הבית היהודי ואחרים ככה שיש ממשלה ימנית קיצונית או שעדיף שמפלגות מרכז כמו יש עתיד יצטרפו לקואליציה כדי למתן אותה?
תשובה: הצטרפות של מפלגות המרכז לממשלת הימין לא תמתן אותה, אלא תשמש כעלה תאנה למדיניות מסוכנת מבחינה מדינית והרסנית מבחינה חברתית. הניסיון הוכיח את זה בעבר במקרים רבים. אני קורא למפלגות המרכז לא להסכים לחזור לניסיון הגרוע הזה, ולא להצטרף כעלה תאנה לממשלת נתניהו אם תוקם.
שאלה: אין ספק שאתה חבר כנסת מצטיין, ואולי הטוב ביותר, אבל ביקורת רבה נמתחת כלפי שאר חברי הכנסת מטעם המפלגה שלך, שלא רק שהנוכחות שלהם בכנסת מועטה ביותר, אלא בקושי העבירו חוקים או הציעו הצעות חוק. מה יש לך להגיד בתגובה?
כיצד מפלגת חד"ש מתמודדת עם הפער בין פועלו הרב של ח"כ חנין לבין נוכחותם הדלה של חבריו לסיעה (אשר ממוקמים במקומות 66, 77 ו-88 במדרג הנוכחות בכנסת)? וכן הפער בין פעילותם הפרלמנטרית בעוד חנין הוא חבר הכנסת הרביעי במספר שהכי הרבה מחוקיו עברו קריאה ראשונה עמיתיו לסיעה ממוקמים במקום ה-63, ה-68 וה-71? מי הם חברי חד"ש אשר אינם דב חנין? מה עמדותיהם? מדוע אין אנו שומעים מהם או עליהם. האם יש בטענות כנגד חד"ש – שהיא מדברת בשפות השונות בשני קולות: בעברית בשפת שמאל מתונה ומאחדת, ובערבית בשפה לאומנית וקיצונית יותר – מן האמת? שמעתי על מוחמד ברכה, לא שמעתי על התבטאות שלו בנושא כל שהוא אי פעם. מי מספר שתיים ברשימה אינני יודע כלל.
תשובה: אני גאה בחבריי לסיעה. הם ח"כים פעילים שנמצאים הרבה מאוד בשטח, מלווים מאבקים חברתיים ופעילות גם בציבור היהודי וגם בציבור הערבי. אנחנו לא זהים, יש בינינו הבדלים בדגשים ובצורת הפעולה, אבל חבר הכנסת ברכה זכה להרבה מאוד שבחים כיו"ר וועדת הכנסת לטיפול בבעיות הסמים. מצער שהתקשורת לא מצאה אף פעם לנכון להתייחס לכך. ח"כ חנא סויד, הממוקם במקום השני ברשימתנו, היה מרצה בטכניון לתכנון ערים, אדם מקצועי ורציני ביותר, שהשתתף יחד איתי במאבק נגד "רפורמת המרפסות" של נתניהו, מהלך חקיקתי ענקי אנטי דמוקרטי, אנטי חברתי ואנטי סביבתי, שהצלחנו לבלום בכנסת היוצאת. ח"כ עפו אגבריה, רופא, תושב אום אל פאחם, הוביל את המאבק שהצליח להקים חדר מיון קדמי בעירו. אלה הם שלושה דברים עליהם לא שמעתם. לא שמעתם גם על זה שמוחמד ברכה, בראש סיעת חד"ש, השתתף בהלוויה בשדרות של גברת פאינה סלוצקר, שנהרגה מפגיעת קסאם שם. רק חברי חד"ש השתתפו בהלוויה הזו והיא הייתה קשה. הרבה כעס הופנה כלפי ח"כ ברכה, אבל היה חשוב לו להוביל אותנו להשתתף בהלוויה הזו כביטוי של התנגדות לפגיעה באזרחים. בתקשורת העברית זה לא סוקר. בתקשורת הערבית ברכה דווקא קיבל ביקורת רבה על כך שהחליט לנסוע דווקא להלוויה בשדרות שבוע אחרי שאזרחים נהרגו בעזה מירי של צה"ל. על ח"כ חנא סוייד לא שמעתם כי הוא למשל מוביל בכנסת שדולה לטיפול במחלות נדירות. שדולה שיש לה עבודה עצומה, אבל מתעסקת במקרים מאוד נדירים שאינם זוכים לפרסום. הובלת נושא כזה דווקא ראויה להערכה. חבר הכנסת עפו אגבריה, המתגורר באום אל פאחם, עיר שמרנית, יזם והוביל יחד איתי חוק שהעברנו נגד הפלייה מטעמי נטייה מינית בשירות התעסוקה. עבורי לא הייתה כל בעיה ליזום חוק כזה, אני נמצא בסביבה ליברלית מאוד. אבל בשביל ח"כ שמגיע מעיר שמרנית, הובלת חוק כזה מבטאת מחוייבות ערכית אמיתית. חברי הכנסת הערבים משמשים כנציגי ציבור מקופח ומופלה גם במישור נוסף שאינו זוכה לסיקור. הם נציגי ציבור מול משרדי ממשלה ופקידות אטומה בהרבה מאוד עוולות יומיומיות קטנות, שאינן מסוקרות בשום צורה שהיא ואינן נמדדות בשום מדד. זו עבודה רבה ומאומצת והם עושים אותה במסירות מאוד גדולה.
שאלה: שלום דב, ראשית אני רוצה להדגיש שאני מעריכה את פועליך ואתה אחד מהחכ"ים היחידים שיש לי אמונה בהם. יחד עם סקרנותי בנוגע לתשובותיך לשאר השאלות אני רוצה לשאול מה עם ייצוג נשי ריאלי – ולא בעוד שנתיים.
תשובה: נגה, תודה על ההערכה. באופן אישי אני תמכתי בשריון נשים בצמרת רשימת חד"ש, ובחרתי לא להתמודד עם המקום השני כי תמכתי במועמדותה של אשה למקום הזה. הרשימה לכנסת אצלנו נבחרת בבחירות דמוקרטיות במועצת חד"ש המונה כ-800 איש, כאשר עד היום לא קיימים שריונים כלשהם ליהודים, לערבים, לגברים או לנשים ברשימה. רוב צירי המועצה לא תמכו בהצעת השריון, אבל המועצה כן החליטה שבסיעת חד"ש בכנסת הקרובה תיכלל אשה בכל מקרה. עכשיו נותר ליישם את ההחלטה הזו. איך מיישמים את ההחלטה הזו? אפשרות אחת היא שנקבל בבחירות הקרובות כמה אלפי קולות נוספים ואז תיבחר לכנסת כבר ביום הראשון נבילה אספניולי, פעילה פמיניסטית מובילה מנצרת. בבחירות הקודמות היו חסרים לנו כמה אלפי קולות כדי להשיג מנדט חמישי, ולכן זו משימה קרובה ואפשרית.
אם לא נצליח בכך, מועצת חד"ש החליטה גם שבכל מקרה שני הח"כים הראשונים ברשימה, מוחמד ברכה וחנא סוויד, יתפטרו עד אמצע הקדנציה כדי לאפשר כניסה של מועמדים חדשים ונוספים בחילופי דורות בסיעה. אנחנו מעדיפים כמובן את האופציה הראשונה (כדי לא להגיע למצב של חצי קדנציה ללא אשה כפי שמרצ הייתה בכנסת היוצאת). אבל זה תלוי גם בך.
שאלה: למה חד"ש ודעם לא רצות ברשימה משותפת?
תשובה: אני בעצמי שואל את אותה שאלה, ושאלתי אותה גם את פעילי דעם. אני מעריך את הפעילות של אנשי דעם ואת המסירות שלהם. הם רצים לכנסת כבר שנים רבות, בבחירות הקודמות הם קיבלו 2645 קולות, וחסרים להם רק 70,000 קולות נוספים כדי לעבור את אחוז החסימה. הצעתי לדעם להצטרף לחד"ש כמרכיב עצמאי, בלי לאבד מאומה מהזהות שלהם ומהייחודיות הפוליטית שלהם. חד"ש היא, כזכור, חזית פוליטית שמבטאת תפיסה פלורליסטית של שמאל. אנחנו חושבים שבמסגרת שמאלית אחת יכולים להיות אנשים שונים עם הבדלים ביניהם, אבל עם הסכמה על עקרונות וערכים בסיסיים. השוני בינינו לא צריך להיות סיבה לעימותים, אלא מקור להעשרת הדיון והחשיבה. ברוח זו נמצאת בחד"ש למשל קבוצת תארבוט ששומרת על הייחודיות שלה, מביעה בגלוי את עמדותיה וביקורתה, אבל משתתפת במאמץ המשותף של חזית יהודית-ערבית סוציאליסטית רחבה. בכוונתי גם אחרי הבחירות להמשיך לפעול כדי שדעם תצטרף לחד"ש כמרכיב עצמאי. אבל בבחירות האלה עצמן אני חושב שאין לאף אחת ואחד מאיתנו מותרות להצביע לרשימות שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה מזעריים כל כך.
שאלה: אתה מדבר על הלאמת בנקים וחברות אחרות מצד אחד ועל זכויות הפרט מצד שני. כיצד שני הדברים מתיישבים יחדיו? אם המדינה תשלוט בכל, מה ישאר לאנשים פרטיים? מה יקרה לחופש? האם אתה באמת חושב שהמדינה יודעת יותר טוב מה טוב בשבילי ומה גורם לבני אדם להיות מאושרים?
תשובה: תודה על השאלה. אני מאמין בחופש, אני תומך בחופש הפרט, אני לא רוצה שהמדינה תקבע לך או לי מה צריך לעשות. במאה ה-21 ברור לחלוטין: לא ייתכן סוציאליזם בלי דמוקרטיה. סוציאליזם צריך להיות יותר דמוקרטי מכל החלופות האפשריות האחרות. כפי שלא ייתכן סוציאליזם בלי דמוקרטיה, לא תיתכן דמוקרטיה בלי סוציאליזם. תחשוב על פועלי הטקסטיל שפוטרו בכיתן דימונה: מה הדמוקרטיה אומרת להם? היא באמת אומרת להם משהו? כדי שהדמוקרטיה תגיד להם משהו, היא צריכה לכלול גם ערכים סוציאליסטיים.
אני מתנגד להלאמה של עסקים קטנים ובינוניים. אבל מצד שני אני מתנגד לביזה שמתנהלת בארץ הזאת לטובת קבוצה קטנה של טייקונים. כאשר התגלה הגז במאגר תמר, דרשתי להעלות את הכנסות המדינה ממנו. קראו לי סוציאליסט ואפילו הזוי. בדיוני וועדת הכלכלה של הכנסת (ראה המחזה "אנרגיות טובות". מומלץ) אופיר אקוניס דיבר על צפון קוריאה. משטר אימים שמעורר צמרמורת אצל כל אחד מאיתנו. אני דיברתי דווקא על נורבגיה, מדינה שגם אצלה, בים הצפוני, יש גז. אבל הוא משמש לתועלת החברה הנורבגית: לפנסיות, לרווחה, לתרבות, לחינוך, לדיור.
כמו בכל כך הרבה מקרים בתחילת הדרך היינו כאן לגמרי לבד. אבל כמו בכל כך הרבה מקרים התעורר ויכוח ציבורי, מאבק ציבורי, פעולה ציבורית, ואפילו ממשלת נתניהו נאלצה להקים וועדה. הפלא ופלא, הוועדה הזו, בראשות פרופ' ששינסקי אפילו עבדה, והמליצה להעלות את שיעור תמלוגי הגז של המדינה. תמכנו בכך, אבל לא הסתפקנו בכך. אנחנו מציעים להלאים את הגז.
אומרים לי שנובל אנרג'י תברח מהארץ? אני עונה – בטח, והיא תיקח אתה גם את הגז בתרמיל. אני בעד להחזיר לציבור גם את ים המלח. גם האחים עופר אם ירצו לברוח מהארץ לא יוכלו לקחת את ים המלח, ואפילו לא את הפוספטים שדרומית לשם. אני בעד לפצות את המשקיעים על ההשקעות שהיו להם, ככל שהיו כאלה באמת, ואפילו לתת להם אחוז רווח מסוים. אבל הזקנה במסדרון של בית החולים בנהריה חשובה לי יותר מהרווחים של האדון ריצ'רדסון.
שאלה: המערב בכלל וארה"ב בפרט הגיבו בחריפות בעבר למהלכים דומים של הלאמה. בסיטואציה כמו הלאמת הגז, כיצד אתה תדאג לשמור על האטרקטיביות של פרויקטים דומים בעתיד למשקיעים שבו יהיו מוכנים לקחת סיכונים כלכליים למרות החשש להלאמה?
תשובה: מדינת ישראל הלאימה בעבר. אפילו הלאימה בנקים. ב-1982, במשבר המניות, המדינה הלאימה בנקים מפסידים. אני מציע לעשות את אותו דבר עם בנקים רווחיים. אשר למשקיעים הזרים, אני בהחלט מציע לפצות אותם על השקעותיהם ואפילו להותיר להם רווחים. אני לא חושב שישראל צריכה להתנהל כמושבה אמריקאית שבה האינטרסים של בעלי הון אמריקאים חשובים יותר מרווחתם של אזרחי ישראל עצמם.
שאלה: האם תציעו להגביל את גובה שכר הדירה?
תשובה: כן. אנחנו בעד פיקוח על שכר הדירה. אבל תוכנית הדיור שלנו רחבה הרבה יותר. אנחנו חושבים שהמדינה חייבת לחזור לתמונה. המדינה חייבת לבנות דירות בתוך ישראל. בשנים האחרונות בנייה ציבורית כזו לא קיימת בישראל, היא קיימת רק בהתנחלויות. בנייה ציבורית תקציבית בהיקף גדול צריכה ליצור במהירות מלאי גדול של דירות להשכרה, מסובסדת וזולה. אנו קוראים לזה "דיור חברתי". דיור חברתי צריך לתת מענה גם לקצה של העניים חסרי הדיור, וגם לכל אותם רבבות משכבות הביניים הנשחקות שלא מצליחים לעמוד בתשלום שכר הדירה כי הוא בשמיים, בזמן שהשכר ברצפה. מודלים כאלה קיימים ועובדים בעולם. באמסטרדם רוב האנשים גרים בשכירות בדיור חברתי. היקף התמיכה שהם מקבלים הוא פונקציה של רמת ההכנסה שלהם. זה אפשרי גם אצלנו. זה עולה הרבה כסף, אבל יש אותו. אפשר לקחת אותו מהטייקונים, אפשר לוותר על מלחמות, אפשר להפסיק להשקיע בהתנחלויות. זה עניין של סדר עדיפויות. על כך בדיוק הבחירות האלה. לתוכנית הדיור החברתי שלנו ראו כאן.
בכנסת האחרונה עסקנו רבות בענייני דיור. עמדתי בראש השדולה למען דיור ציבורי, הצעתי להקים וועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק איך כספי הדיור הציבורי התגלגלו לסוכנות היהודית ולהתנחלויות. הממשלה התנגדה לדרישה הזו. היה להם ויש להם הרבה מה להסתיר.
שאלה: האם יש משהו שאתה חושב שנמצא בידי המדינה וצריך להפריט, והאם יש משהו שהולאם והיה טעות.
תשובה: הלוואי שהיה משהו שהולאם, אז הייתי יכול לבחור בין אופציות ולהתלבט. הדבר היחידי שהתחילו להחזיר למדינה, בעקבות מאבק קשה שאנחנו ניהלנו בכנסת, הוא שירותי הבריאות לתלמיד שהופרטו ועכשיו מוחזרים למערכת הציבורית במחוזות הנגב ואשקלון. התוצאות מצויינות. זה מעיד שאחיות בתי ספר צריכות להיות עובדות ציבור בדיוק כמו המורים והמורות. אגב, גם מערך ההוראה במשרד החינוך עובר תהליך הפרטה מסוכן שפוגע בזכויות המורים וכן באיכות החינוך שמקבלים ילדינו.
מאחורי החשש מהלאמה עומד הניסיון של מערכות ציבוריות לא יעילות או מושחתות. מערכות כאלו קיימות. איני מגן על חוסר יעילות וודאי לא על שחיתות. דוגמא אחת מוכרת לכולנו היא רשות מקרקעי ישראל ("המנהל"). גוף ביורוקרטי ומעוות שגורם הרבה סבל למי שנתקל בו. בתחילת הקדנציה נתניהו הציע פשוט להפריט את מקרקעי ישראל. אנחנו התנגדנו והצלחנו לבלום במידה רבה את הפרטת הענק הזו שהייתה מעבירה בסוף גם את האדמות שלנו לשליטתם של בעלי הון מעטים.
אבל עשינו את זה לא מתוך מקום של הגנה על מנהל מקרקעי ישראל כפי שהתנהל. הטענה שלנו הייתה שהבעיות במנהל מקרקעי ישראל אינן בגלל שהוא ציבורי, אלא בגלל שהוא לא מספיק ציבורי. בדקתי ומצאתי, למשל, ש-99% מהחלטות המנהל לא מתפרסמות בשום מקום. זה פתח עצום להתנהלות ביורוקרטית, לאפליה, ולשחיתות. מה באמת ציבורי בכך שקליקה של מינויים פוליטיים יושבת בחדר סגור ומחליטה לבדה מה לעשות ב-90% מהאדמות בארץ?
לכן העברנו בכנסת, סיעת חד"ש, חוק מהפכני שמחייב פרסום מלא באינטרנט ובעיתונים של כל החלטות רשות מקרקעי ישראל (המנהל – המועצה, ההנהלה והוועדות). גוף ציבורי חייב להיות דמוקרטי. שקיפות, מעורבות אמיתית של הציבור, פיקוח הם דברים שחיוני להשליט במערכת הציבורית.
שאלה: האם אתם בעד לעגן בחוק שירות אזרחי למי שאינו משרת בצבא? חד"ש בעד ביטול חוק גיוס החובה לדרוזים אבל אם מבטלים את החוק הזה זה לא לגיטימי שגם חרדים לא יתגייסו?
תשובה: לפני שנה וחצי יצאנו בהמונינו לרחובות הערים כדי לדרוש צדק חברתי ושינוי אמיתי במערכת. אסור לתת לספינים כמו "שוויון בנטל" להפריד בינינו ולהסית את הדיון מהשאלה הגורלית של אחריות המדינה לאזרחיה. למשל בעניין החרדי: הבעיה האמיתית עם החרדים איננה שהם לא מתגייסים לצבא, אלא שהם לא נמצאים מספיק בשוק העבודה. מדיניות הממשלות היא שאחראית לכך. שני הסבים שלי, משני הצדדים, היו יהודים חרדים מאוד, והם עבדו. מה שקורה אצלנו הוא שחרדים מקבלים שחרור מהצבא בתנאי ש"תורתם אמנותם" – הם מביאים אישור מהרב שהם אינם עובדים אלא לומדים בישיבה. כך המדינה הופכת את הציבור החרדי לבן ערובה של הרבנים ותורמת למצב שעשרות אלפי אנשים אינם יכולים להשתלב בשוק העבודה ודנה אותם לחיים של עוני.
שאלה: כיצד חד"ש פועלת למען שוויון זכויות בין נשים לגברים במגזר הערבי?
תשובה: חד"ש מאוד מחוייבת למאבק הפמיניסטי גם בציבור היהודי וגם בציבור הערבי. זה איננו מאבק פשוט. יש כאן שאלות של הפלייה בשכר ובמעמד. יש נושאים של פגיעה בנשים בגלל שליטת הדין הדתי אצל יהודים וערבים כאחד. יש סוגיות של אלימות נגד נשים. בכל הנושאים האלה פעילות ופעילי חד"ש ממלאים תפקיד מרכזי. זה נכון גם בציבור היהודי וגם בציבור הערבי. בציבור הערבי הפעילים והפעילות שלנו הובילו במשך שנים את המאבק באלימות נגד נשים. בכנסת העברנו חוקים פמיניסטים החל מהארכת חופשת הלידה בשבועיים, וכלה בחוקים המגנים על נשים במקלטים לנשים מוכות.
שאלה: לא מצאתי במצעכם דבר על לגליזציה של סמים קלים. מה עמדתך?
תשובה: אנחנו מתנגדים להחלת החוק הפלילי על נושאים שיש בהם מחלוקת ציבורית ממשית. בכנסת פעלנו להרחבת ההכרה והשימוש בקנביס רפואי, ונמשיך לעשות זאת גם בכנסת הבאה.
שאלה: איך מר חנין מתכוון להשפיע על התהליך המדיני מהאופוזיציה. מה המצע המדיני בכלל של חדש והאם הם מקבלים את מתווה שתי מדינות לשני עמים או מאמינים במדינת כל אזרחיה ואם כן איך תבוא לידי ביטוי הייחודיות של כל עם באוטופיה אליה חדש רוצה להגיע. במקרה וחדש מאמינה במתווה שתי המדינות האם לדעת חנין יש פרטנר גם בעזה או שצריך לנהל מו"מ רק מול הגדה?
תשובה: חד"ש היא זו שהמציאה את הסיסמא "שתי מדינות לשני עמים". זו אפילו הייתה סיסמת הבחירות שלנו בשנות השמונים – ראו כאן. אנחנו עדיין חושבים שזה הפתרון, למרות שהושמו מכשולים לא קלים בדרך ליישומו. אבל העיקרון שלנו הוא נורא ברור – הסדר שלום ייתכן כאן רק אם הוא יהיה באמת הוגן לשני העמים.
אנחנו לגמרי תומכים בזכות ההגדרה העצמית של שני העמים. באותה נשימה אנחנו מתנגדים גם לכל צורה של הפלייה לאומית. ההגדרה העצמית של שני העמים מצאה לעצמה תמיכה עקרונית באותה החלטה היסטורית של האו"ם של הקמת שתי מדינות, שאותה צריך לממש. אבל צריך להבין גם שמדינת ישראל לא הייתה לא תהיה ולא צריכה להיות אף פעם מדינה "טהורה אתנית".
לשמחתי, יש כאן מיעוט לאומי ערבי-פלסטיני שצריך לקבל הכרה ככזה ושוויון מלא. זה לא משהו שפוגע בחברה, זה מעשיר את החברה והופך אותה להרבה יותר טובה. אני שמח שבמדינה הזו חיים יהודים וערבים. אני רק רוצה שהם יחיו באמת ביחד בשוויון, וירגישו שזה באמת הבית שלהם.
בנוגע לשאלת הפרטנר בעזה – השאלה האמיתית היא הפוכה. הליכוד מדבר רק עם החמאס. הוא עשה עם החמאס הסכם הפסקת אש. הוא עשה עם החמאס הסכם החלפת שבויים ואסירים. כך חזר גלעד שליט הביתה. תמכתי בדברים האלה. אני בעד הפסקת אש, ואני בעד החלפות שבויים ואסירים. אבל, במקביל לזה ששמים תחבושת על פצע כדי שהדם יפסיק לזרום, צריך לטפל גם בפצע עצמו. כאן הליכוד לא עשה שום דבר. הוא לא דיבר עם אש"ף. הוא לא היה מוכן למו"מ עם אבו מאזן. במקום הידברות, ממשלת נתניהו מציעה לפלסטינים בגדה רק עוד ועוד התנחלויות.
שאלה: מה ההבדל האידיאולוגי העיקרי בין מרצ לחד"ש?
תשובה: במערכת הבחירות הזו החלטנו שלא נתקוף מפלגות שנמצאות בסביבתנו. ואני מתכוון לעמוד בקו הזה. האויב שלנו נמצא בימין: נתניהו. לכן לא אומר שום דבר רע על מרצ, אבל אומר כמה דברים טובים עלינו: אנחנו סוציאליסטים. אומרים את זה בגלוי וגם מציעים פתרונות סוציאליסטים באמת לבעיות הקשות שלנו. אנחנו תנועת שלום שיודעת להתנגד למלחמות הרסניות גם ברגע שהן פורצות ולא רק בדיעבד. אנחנו תנועה יהודית-ערבית, לא רק בסיעה בכנסת אלא קודם כל בשטח. תנועה של פעילים יהודים וערבים שעומדים ונאבקים יחד, ומתעקשים לתת ביחד תשובות לשני העמים. בשתי השפות, אבל במסר אחד.
דווקא בימים האלה, כשהגזענות והלאומנות מתפשטות, כשהמרחק בין שני העמים כל כך מעמיק, הבחירה בשותפות יהודית-ערבית היא הבחירה המוסרית. אני אומר לעצמי תמיד שבעוד הרבה שנים, כשהמציאות פה תהיה נורמלית יותר, ויבואו וישאלו אותי איפה אתה עמדת בימים האפלים האלה? אני רוצה להיות מסוגל לענות שאני עמדתי כאן, ביחד עם החברים הערבים שלי, ואנחנו ניסינו לתת לשני העמים שלנו תשובה אחרת. ייתכן שאנחנו לא מצליחים. אבל אנחנו לפחות מנסים. אנחנו לפחות משתדלים במקום הזה שכל האחרים כבר לגמרי ויתרו עליו. מה שאני אומר לעצמי אני אומר גם לכם ולכן – דווקא היום צריך לעמוד ביחד. דווקא היום, מול הגזענות והלאומנות – שותפות יהודית ערבית.