למאחר שנתיים של מאבק נחתם ביום א' ההסכם הקיבוצי הראשון שמשפר את תנאי השכר למורים המועסקים כעובדי קבלן בתכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) המופרטת. ההסכם, אל מול חברת "עתיד" שמתפעלת עבור משרד החינוך את התוכנית לחינוך נוער נושר, התאפשר לאחר לא פחות מ-11 שביתות מול הזכיין הקודם של התוכנית, החברה למתנ"סים.

בעקבות תלונות של המורים, שהתאגדו במאי 2011 בארגון כח לעובדים, התקיים מכרז חדש באפריל האחרון, בו משרד החינוך העלה את תקציב התוכנית מ-77 מיליון שקל בשנה ל-144 מיליון שקל בשנה. עם זאת, המשא ומתן היה ארוך וקשה ובמהלכו הודיעו לא פעם המורים על עיצומים.

הפגנת מורי היל"ה מול מטה משרד החינוך בתל–אביב, אוקטובר 2010. שנייה משמאל: מיקי פישר (צילום: כוח לעובדים)

המורים והמורות בתוכנית יוכרו לראשונה כעובדים במסגרת חינוכית, הכרה טכנית לכאורה, אבל כזו שמאפשרת לשלם להם שכר לא לפי שעת לימוד אלא באופן גלובאלי יותר, כלומר קבלת שכר גם בזמן חופשת פסח או במקרים בהם התלמידים לא הגיעו לכיתה. השכר עצמו יגדל גם הוא בשיעור של כ-30% לאורך 3 שנות ההסכם והמורים יחלו לקבל תנאים דומים לאלו של מורה על-יסודי, כמו קרן השתלמות, קופת גמל, החזר הוצאות נסיעה וימי חופשה. מיקי פישר, ממקימי וועד המורים, ציינה, כי מדובר "בהישג היסטורי למורים ולמורות, שנוצלו במשך  שני עשורים. מעתה לא תטריד את המורות השאלה באם הן יועסקו גם בשנה הבאה". שירה פנחס, המלווה הארצית של התארגנות המורים מטעם כוח לעובדים, הוסיפה כי "המורים בתוכנית הילה "הם הראשונים שהפכו לוועד יציג (המייצג שליש מהעובדים) ועתה ברור גם כי הפרטת מערכת החינוך, פגיעה בנוער הנושר ושחיקת מעמד המורה הם לא גזרת גורל".