ביום ג', 22 בינואר, יתייצבו מיליוני אזרחים בישראל כדי לבחור את הכנסת ה-19, אשר תצטרך להכריע בשאלות גורליות: מה תהיה דמותה של הממשלה שתקום? האם לאפשר לממשלת ימין להעביר תקציב אכזרי של גזירות כלכליות? האם נצא למלחמה באיראן, באביב 2013? ואם חלילה תהיה מלחמה – האם קול המצפון, קול ההתנגדות למלחמה, יישמע בעוצמה גם בכנסת?
למה להצביע?
החרמת הבחירות היא לא אקט של מחאה, אלא מתן פרס לנתניהו ולימין. ניתן להחרים את הכנסת, אך הכנסת לא תחרים אותנו. החוקים הגזעניים והאנטי-דמוקרטיים שיחוקק הימין הקיצוני, ישפיעו גם על חיינו.
נתניהו וליברמן ממש לא יזילו דמעה אם אנשי שמאל ביקורתיים ועקביים, המתנגדים למדיניות הממשלה, יחרימו את הבחירות. ואכן, מניתוח נתוני ההצבעה בבחירות הקודמות לכנסת, ניתן לראות בבירור כי יש ציבור בלתי מבוטל – למשל, ציבור המתנחלים – אשר כבר הבין כי בכוחו לעצב את דמותה והרכבה של הכנסת.
בהתנחלות בית-אל הצביעו 86%, בהתנחלות אלקנה הצביעו 85%, ובעפרה הצביעו 84%. בהתנחלות החרדית מודיעין עילית, אשר נבנתה על אדמות הכפר הפלסטיני בלעין, הצביעו 87 אחוזים מבעלי זכות הבחירה!
לעומת זאת, בתל-אביב הצביעו רק 58.6%, בחיפה הצביעו 57.4%, ובאוכלוסיה הערבית – 54% בלבד. אם מי שמאסו בהמשך שלטון הפוליטיקאים המושחתים של הימין יתרגמו את המיאוס הזה להצבעה מושכלת בקלפי, אז יש באפשרות השמאל להגדיל את ייצוגו בכנסת.
האם הצבעה לחד"ש היא אפקטיבית?
בשנים האחרונות העבירה סיעת חד"ש בכנסת 50 חוקים חברתיים, סביבתיים, דמוקרטיים ופמיניסטיים. כמו כן, הסיעה הצליחה לבלום 50 יוזמות מסוכנות של הימין, אשר ביקשו לצמצם את המרחב הדמוקרטי ולפגוע בעובדים.
חד"ש עשתה כל זאת חרף היותה באופוזיציה, וחרף היותה סיעה קטנה – רק ארבעה חברי כנסת. למרות גודלה הקטן, חד"ש ממש לא שולית בכנסת. הסיעה מובילה במדדים חברתיים וסביבתיים, והצליחה לקדם יותר חוקים מאשר סיעות גדולות ממנה פי כמה וכמה.
לכן, מי שמצביע לחד"ש – יודע עבור מה הוא מצביע. אין מדובר ברשימה המתמודדת בפעם הראשונה, או ברשימה שלא עוברת את אחוז החסימה (שהקולות שהיא מקבלת הולכים לפח). אין מדובר גם ב-"מפלגת סופרמרקט", דוגמת מפלגות המרכז, שם ניתן למצוא עמדות רבות ושונות, ואף סותרות. מי ששם ו' בקלפי, יודע שהוא שולח לכנסת ח"כים סוציאליסטים, יהודים וערבים, שיצביעו בעד הדברים שהוא מאמין בהם, ויתנגדו לדברים שהוא מתנגד אליהם.
לא עדיף להצביע למפלגה גדולה?
הקמת ממשלה חלופית לזו של נתניהו, זהו צורך דחוף. ממשלה בראשותו פירושה החרפת הפערים החברתיים, העמקת ההסתה הגזענית כלפי האוכלוסייה הערבית, הנצחת הכיבוש והגברת סכנת המלחמה האזורית.
כדי שממשלה חלופית כזו תקום – צריך שמפלגות המרכז והשמאל יזכו ל-61 מנדטים ומעלה. חד"ש כבר הכריזה כי אם יהיה רוב כזה, חברי הכנסת שלה יעניקו רשת ביטחון לממשלה אשר תעמוד מול הימין הקיצוני, ויהיו חלק מגוש חוסם נגד נתניהו. זאת בדומה לשנים 1995-1992, בתקופת ממשלת רבין, אז נשענה הממשלה על קולותיהם.
אך אם המרכז והשמאל לא יזכה לרוב, או – אם יהיה רוב, אך מפלגות המרכז יעדיפו להיכנס לממשלת הימין (כפי שמפלגת העבודה עשתה אחרי כל בחירות בעשור האחרון), תדע חד"ש להיות אופוזיציה נחושה, קולנית ויעילה, כזו שגם נאבקת וגם מחוקקת, כמו שהייתה בכנסת האחרונה.
לבסוף, חד"ש היא הסיעה היחידה בכנסת שחרתה על דגלה את עקרון השותפות היהודית-ערבית. בשל כך, במציאות הקשה של הפרדה, אפליה וגזענות בה אנו חיים, ההצבעה לחד"ש היא לא רק ההצבעה הכי אפקטיבית, אלא גם – ההצבעה הכי ערכית והכי מוסרית.