ביום חמישי האחרון סיפרתי בגאווה, לכל מי שהסכים להקשיב, שאני נוסעת להופיע בלוד. האקזוטיות של ערב שירה בסניף חד"ש בלוד, שבתה את דמיוני המכונף. זאת, לפני שכף רגלי נחתה בבניין האבן עם המרצפות המצוירות של הסניף. באותו ערב ראיתי לראשונה את הפנקסים המדליקים שהופקו לקראת הבחירות המתקרבות. על גבי שולחן הכיבוד, לצד חומרי תעמולה ערוכים לעילא, הונחו עותקים מספר השירה "תנאים מוקדמים" ומכתב העת "מטען – לחשיבה ולפעולה", בהוצאת מטען.
"סיסטם עלי" (צילום: אל אתיחאד)
פרט לחברה הגר ברתנא מסניף לוד – אשר היטיבה לארגן ערב שירה, למרות ואולי בגלל ההיכרות השטחית שלה עם התחום – לא הכרתי כמעט אף אחד. למרות זאת, האווירה הייתה חמימה להפליא. ידידותית יותר מאשר בכל אירוע שירה בו נכחתי במרכז הארץ. תחת הכותרת הצנועה "ערב שירה בעברית ובערבית בלוד", הנחו ביד רמה את הערב עינאד אזברגה והגר ברתנא, פעילות מרכזיות בסניף לוד. לאור נרות, פתח את הערב איתן קלינסקי שהקריא, בין היתר, את שירו אשר פורסם בגיליון האחרון של "זו הדרך". אחריו הפליאו ללהטט, במילים מדויקות ובטון אקספרסיבי, המשוררים נמרוד עברון וישראל דדון, אשר מפרסמים משיריהם בקביעות בכתב העת "מטען". בין המקריאים, הפליא חסן סכר לנגן על עוד.
עם זאת, המופע המרכזי באותו הערב היה כולו של יונתן קונדה ומוחמד אגואני. השניים, חברי להקת "סיסטם עלי" מיפו, חברו לאחרונה ליצירה משותפת ייחודית בנוף השירה החדשה. הספר "תנאים מוקדמים", שראה אור בשנה החולפת, כולל משיריהם, לחוד ובדואט. בשיר הפותח את שער הדואטים בספר, כותבים אגואני וקונדה: "תן לי סיבה להתחיל לכתוב עתיד / להווה שאין לו לשון / או שיניים לנשוך / את האמת". השורות החותמות את הספר הן: "ובבוקר אותה השאלה, / אני אמן ושקרן או / רק שקרן".
השימוש בכתיבה בגוף ראשון, בשיריהם של קונדה ואגואני, מספק עמדה היברידית. ישות פואטית ופוליטית שהיא בנשימה אחת יהודית ופלסטינית, עברית וערבית, ומעל לכל – מציגה גוון חדש ומובחן של ישראליות נועזת ואפקטיבית. הקוראת בשירי הדואט לא יכולה להימנע מהמחשבה: מה מתוך השיר שייך לכל אחד ממחבריו? מה משותף להם, ואיפה הם נפרדים? מול הקהל בסניף לוד, אגואני שיתף בעמדתו הפוליטית המורכבת – מצד אחד תומך בתנועה האיסלאמית ומצד שני מיודד עם ראשי דע"ם. כל זאת בסניף חד"ש, על רקע כרזות שקוראות לשים פתק ו' בקלפי. אגואני קרא משיריו, בערבית ובעברית, וסיפר על הערצתו לצ'ה גווארה, לקול קריאות הקהל אשר הצביע על הסתירה בין תמיכתו הפוליטית של אגואני, לבין שיריו והערצתו למהפכן המרקסיסטי. מהם התנאים המוקדמים לשיתוף פעולה פואטי בין משורר ערבי לבין משורר עברי, בעברית ובערבית? תמימות דעים פוליטית היא תנאי מספיק, אך לא הכרחי. ניכר כי שיתוף הפעולה מתאפשר הודות להיכרות ולחברות אמיצה.
לילך ובר
בימים בהם רצינו להיות שם / לילך ובר
לאוסמה באהבה
לא היינו אלא אנרכיסטים נורמטיביים
בשחזור מיושן לסלון של איוון
היו לנו שטחים לכבוש
היו לנו חלומות להגשים
היינו רעבים לריגושים
צעקנו בשקט יבבות חנוקות
אל חלקה של צוואר וחולצה
קלטנו בעיקר שאין קליטה
שברנו את הראש איך לעמוד בתשלומים
שברנו את הלב לבחורים הנכונים
קרקרנו וכרינו בור
שתקנו כשחשבנו שיהיה יותר שחור
ליחכנו פיצה, חלקנו סוד
ישבנו על ספות מהוהות עד מאד
כרסמנו שרידים של דעה קדומה
מאסנו בפירות של אדמה אדומה
חרכנו סיגריות באש גרונית
נאמנו מול חתול ושקית
כבר היה מאוחר
כשהבוקר האיר
קמנו מאוחר
והחושך הבהיר והבעיר
חשבנו שאין לנו על מי להישען
אז דימינו את עצמנו למשענת
עם יעילות של דלת מסתובבת
כתבנו בעיקר רשימות מכולת
על חוסר רצון ואי יכולת
סירוב להעיז וניכור אל ההר
עם תשוקה למישור ולארצות ניכר
הכרנו ילדים והתנכרנו למבוגרים
שטפנו כוסות כדי לשתות מים קרים
התקרבנו מהר והתרחקנו לאט
הסתדרנו עם הרוב והסתכסכנו עם מעט
במוצאי שבת, 5 בינואר, בשעה 21:00 תופיע לילך ובר במופע פאנק-אקוסטי עם מוזיקה מקורית, שיתקיים בבית הקפה "מישמש" (רח' מסדה 16, חיפה). בהופעה ניתן יהיה לרכוש את ספר הביכורים "פרובינציאלית", מאת המשוררת מיטל נסים (פרדס הוצאה לאור, 2012), אותו ערכה ובר. לרכישת גירסה אלקטרונית של הספר: http://tinyurl.com/province2013
הרשימה והשיר פורסמו בגיליון האחרון של "זו הדרך":
http://maki.org.il/he/http://maki.org.il/images/stories/zo/2011/zoohaderech.pdf
