להלן עדותו של אחד מתושבי מאהל המחאה שהוקם השבוע בפרדס חנה , פעיל במאבק היהודי–ערבי נגד הקמת העיר החרדית חריש בוואדי ערה, על המפגש שנערך עם ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה):

"אתמול היינו במפגש עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ' בחממה בקיבוץ עין שמר. הגענו לחממה הישר מהמאהל החדש שהוקם יום קודם לכן בפרדס חנה. הזמנו את יושבי האוהלים להצטרך אלינו למפגש ולהעלות בפני ח"כ יחימוביץ' את מצוקתם. רצינו לדעת גם מה עמדתה מנושא מצוקת הדיור והמחאה המשתוללת, ומה דעתה על בניית עיר לחרדים בלבד בחריש, כאשר 10 דקות משם, בפרדס חנה, זוגות צעירים לא יכולים לעמוד ביוקר המחיה וגרים באוהל. נעשה פה פאוזה קטנה ונאמר שמעולם לא פגשנו פוליטיקאית שאנחנו כל כך מסכימים עם עמדותיה העקרוניות, שהיא כל כך מנותקת מהציבור וממה שמתרחש בו.

ח"כ שלי יחימוביץ' (צילום מסך: ערוץ הכנסת)

"שלי סקרה את משנתה הכלכלית חברתית. כבר במהלך הצגת הדברים נדהמנו לשמוע שמחאת הקוטג' ובעקבותיה מחאת הדיור הם מחאות מסוכנות כיוון שתוצאותיהן בלתי נשלטות. היא סבורה כנראה שגלי המחאה הנוכחיים צריכים להיות מכוונים על ידי מישהו מרכזי שיוכל לכוון את תוצאותיהם, שהרי ביבי ינצל את מחאת הקוטג' כדי לייבא מוצרי חלב, או לנסות להעביר את הרפורמה בקרקעות שלו, שרק תמסור עוד קרקעות לידי בעלי ההון. שלי היקרה, זה שביבי ינסה לסובב כל דבר כדי לקדם את האג'נדה הכלכלית המושחתת שלו זה ברור וידוע, הציבור כבר הבין עם מי הוא מתעסק. אבל לבוא ולומר שהמחאה היא לא אחראית? המחאה לא אמורה להיות אחראית, אתם הפרלמנטרים אמורים להיות אחראים, ולפעול כמתבקש מהמחאה. אם אין באפשרותך לבלום את המהלכים של ביבי, לפחות רדי ממגדל השן והצטרפי לגלי המחאה, כך שיוכלו להיתרגם לכוח פוליטי בעתיד.

"כשסיימה שלי להציג את משנתה, הדיון נפתח לשאלות. היא הצליחה להתגבר באלגנטיות על מספר שאלות שעסקו בגבולות 67 ותוכנית השלום שלה. ואז קם אחד מיושבי האוהלים בפרדס חנה ושאל אותה מה עמדתה בנושא מאבק האוהלים. היא אמרה שהמאהל ברוטשילד נמצא מספר דקות הליכה מהבית שלה אך היא לא טרחה ללכת לשם כי היא לא פוליטיקאית פופוליסטית שמחפשת הזדמנויות לתמונות וכותרות. אם היא הייתה שר האוצר או שר השיכון אז בוודאי כבר הייתה אומרת את עמדתה בעניין. כאן אנחנו נכנסנו לדיון ושאלנו אותה לא מה עמדתה האישית בעניין אלא מה עמדת מפלגת העבודה בנושא?  67% מהדיור המוזל בעשור האחרון הלכו ישירות ל7% מאוכלוסיית ישראל – הציבור החרדי. בזמן שזוגות צעירים בכל הארץ ישנים באוהלים, אלפי יחידות דיור מוקמות לחרדים בלבד. הרי במרחק 10 דקות מפרדס חנה, בחריש, הולכת ומוקמת עיר ענק לאוכלוסייה חרדית בלבד שאף זוג צעיר מהאזור לא יוכל לגור בה. שלי ענתה שהמאבק שלנו הוא מוצדק אבל בתור ח"כית היא צריכה לברור את המאבקים שהיא נרתמת אליהם כי היא עסוקה בהמון מאבקים שכולם מוצדקים בפני עצמם. אנחנו אמרנו שלא יתכן שיבוא אלינו לאזור נבחר ציבור ויגיד לנו שמאבק תושבי האזור אינו על האג'נדה שלו. הגיע הזמן שאנחנו הבוחרים נסתכל בעיניים של נבחרי הציבור שלנו ונשאל אותם  – מה עשיתם בשבילנו היום? זה מה שהחרדים שואלים את נבחרי הציבור שלהם, לכן הם משרתים אותם בנאמנות. המאבק בחריש אינו איזה עניין סקטוריאלי שמתרחש בפריפריה. זהו עניין בעל חשיבות לאומית המתפוצץ עכשיו במחאת הדיור, זוהי הנצחת עוני ונבדלות של הציבור החרדי, זהו נישול תושבים מבתיהם ואדמותיהם, זהו ניסיון אומלל להקים שוב ערי פיתוח לחרדים שיהיו בכייה לדורות כמו ערי הפיתוח שהוקמו כאן לפני 60 שנה ועדין מתבוססות במעגל העוני.

"שלי היקרה, את באמת פרלמנטרית יקרה ומוערכת. אנחנו מוכנים לחתום על כל חוק שקידמת. אבל את לא יכולה להתבצר בעמדת הח"כית המוערכת והעסוקה, הפרינססה שבוחרת מאבקים בפינצטה. את מעמידה את עצמך לראשות מפלגת העבודה. יש סקרים הטוענים שיש לך אפילו אפשרות לזכות. בעבר מי שרצה להיות ראש מפלגת העבודה טיפח אספירציות להנהיג את מדינת ישראל. זה לא יקרה בסיבוב הבחירות הנוכחי, אך כל מי שרוצה לקחת את המושכות של מפלגת העבודה צריך לנהל אסטרטגיה שתייצב את מפלגת העבודה כאלטרנטיבה שלטונית אמיתית לפחות בסיבוב הבא. רצינו לדעת מה לדעתה צריכה להיות עמדת מפלגת העבודה בעניין חריש ומצוקת הדיור. שלי לא הייתה מוכנה לענות על העניין הזה והמשיכה הלאה לשאלות האחרות.

"להערכתנו יש יכולות להיות שתי סיבות להתעלמות הזאת של שלי מהנושא: שלי טורחת רבות על חוקיה בוועדת הכספים ובנתה קשרי עבודה ענפים עם גפני וליצמן, והיא אינה מעוניינת לסכן את קשריה ופועלה עם המגזר החרדי. ייתכן שהיא לא הפוליטיקאית הנקייה והצחה שסולדת מהזדמנויות פופוליסטיות, אלא פוליטיקאית מחושבת שלא רוצה להתעמת עם הציבור החרדי. כלומר יכול להיות ששלי מכרה אותנו, הציבור החילוני, עוד לפני שנכנסה למערכה בכלל. אפשרות שנייה היא ששלי באמת חושבת כמו חברת כנסת בודדה במערכה שנאבקת בכוחותיה הדלים למען הצדק, אך אינה מסוגלת לפתח חזון רחב יותר למפלגת העבודה ולמדינת ישראל, לרתום ציבורים נרחבים למטרותיה, ליצור שותפויות פוליטיות מורכבות, כנדרש מראש מפלגה שרוצה להוות אלטרנטיבה אמתית לשלטון ביבי, הטייקונים וש"ס.

"שלי היקרה, אם את באמת רוצה לעשות שינוי בישראל, הגיע הזמן לרדת ממגדל השן, להתחבר לציבור, להתחבר למאבקים שקורים בשטח, לרדת מהבית , ללכת 10 דקות ברגל ולהגיע למאהל ברוטשילד. זה לא רחוק. זה לא עוד 'פוטו–אופ', זה מאבק אמיתי שקורה בכל הארץ.

"את לא יכולה לבוא לקבוצות אזרחים שנאבקות, בתל–אביב, בפרדס חנה, בחריש, להתבונן להם בעיניים ולומר להם שאת עסוקה מדי כדי לעזור להם. לא זו הדרך לחבר אליך ציבורים וקהלים בישראל. זוהי הדרך להישאר צדיקה, ובודדה. אם יש בייננו כאלה שהתפקדו למפלגת העבודה, והצביעו לשלי יחימוביץ' אנו קוראים לכם – פנו אל שלי, תגידו לה שהתעלמותה מעניין חריש, מעתיד האזור כולו ומסוגיות ליבה שיפגעו בעתיד מדינת ישראל ובחוסנה הכלכלי איננה מתקבלת על הדעת! העבירו אלינו את מכתביכם ונשמח לפרסם אותם".