מסמך פנימי של המינהל האזרחי מגלה שהוא מקדם הסדרת בעלות של המדינה על קרקעות בגדה המערבית, שתאפשר הליכי תכנון ובנייה סביב גושי ההתנחלויות – אריאל, מעלה אדומים, גוש עציון ויישובי עוטף ירושלים – וכן באזורים אסטרטגיים כמו בקעת הירדן וצפון ים המלח. עד היום לא היה ידוע שהמינהל האזרחי, שהנו גוף צבאי, הונחה להבחין בין הגושים שישראל דורשת לספח במסגרת הסדר קבע לבין שאר ההתנחלויות. כך מסר הבוקר (ששי) עקיבא אלדר בעיתון "הארץ".
הפגנה נגד ההתנחלויות בא-נבי סלאח, 8 ביולי 2011 (צילום: אקטיבסטילס)
את המסמך כתב ראש תחום תשתיות במינהל האזרחי, סא"ל צבי כהן, בינואר. באותו יום שבו כתב את המסמך, חתם כהן על נוהל נוסף, שקובע כי "אדמות סקר (קרקעות שהבעלות עליהן אינה מוגדרת) הן מקרקעין שהממונה על הרכוש הממשלתי רשאי לתפוס בהן חזקה".
במסמך הראשון, שקובע את סדרי העדיפויות של המינהל בקידום אחיזה ישראלית בשטחים בגדה המערבית, מדגיש כהן שהבנייה המדוברת תבוצע על אדמות מדינה. כהן מציין זאת לאור העובדה שהקמת התנחלויות על אדמות פלסטיניות פרטיות, כפי שנעשה בפועל בחלק גדול מהמאחזים וההתנחלויות, מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי ושל החלטת הממשלה. המסמך נמסר מהמינהל האזרחי לעמותת רבנים למען זכויות האדם, לפי חוק חופש המידע.
הכללת הבקעה, צפון ים המלח ואזור אריאל ב"גושי התיישבות" שהמינהל מקדם אחיזה ישראלית בהם, מונעת למעשה הקמה של מדינה פלסטינית עם רצף טריטוריאלי. לא זאת בלבד, היקף השטח שבו המינהל פועל להרחיב את הבנייה הישראלית מכשיל אפשרות של חילופי שטחים בהסדר, על פי הנוסחה שהציג נשיא ארה"ב ברק אובמה ב-19 במאי.
המסמך הצבאי שחיבר סגן-אלוף כהן מפרט את נוהלי העבודה של צוות של המינהל האזרחי לתיחום אדמות מדינה באזור יהודה ושומרון, המכונה צוות "קו כחול". הוא קובע כי תפקידו העיקרי של הצוות, שפועל מאז 1999, הינו בחינת ההכרזות על אדמות מדינה שבוצעו בעיקר בשנות ה-80 וה-90. בשנים אלה הוכרזו מאות אלפי דונמים כאדמות מדינה. ואולם, הצוות בודק גם אפשרות להכריז על אדמות סקר, שהבעלות עליהן אינה ברורה, כאדמות מדינה. במסמך צוין שהצוות מעניק עדיפות לטיפול בשטחים הנדונים בערכאות משפטיות ובסכסוך בין מתנחלים לפלסטינים ובינם לבין המדינה; ל"גושי התיישבות" ובכללם בקעת הירדן ואזור ים המלח; ולקידום הליכים להקמת מוסדות ציבור, בתי ספר וגנים וכן "נושאים נוספים שיוגדרו כדחופים על ידי הגורמים המוסמכים".
במסמך נכתב כי מטרת הצוות לוודא כי ההליכים התכנוניים והקצאות המקרקעין יקודמו רק בקרקעות הנכללות ברכוש הממשלתי, ללא חריגה למקרקעין בבעלות פרטית פלסטינית, כפי שנגזר מהוראות המשפט הבינלאומי, שקובעות איסור חמור על פגיעה ברכוש החשוד כרכוש הפרט. המסמך גם קובע כי לא תהיה סטייה מהחלטת הממשלה מ-1979, שלפיה הרחבת התנחלויות בגדה המערבית והקמת התנחלויות חדשות יתבצעו על אדמות בבעלות המדינה.
מבדיקה שערך דרור אטקס, תחקירן העוקב אחר הבנייה הישראלית בגדה המערבית, עולה הצבא סבור ש-26 מאחזים בשטחים מהווים "אדמות מדינה". המשמעות היא שהמדינה החלה למעשה בתהליך שמטרתו להכשיר את אותם מאחזים. מידע רשמי שהמינהל האזרחי העביר לידי אטקס על פי חוק חופש המידע מגלה אף הוא שכמעט מחצית מעבודת צוות קו כחול נעשתה באזורים שישראל מגדירה "גושי ההתיישבות". בסך הכל הוגדרו על ידי צוות קו כחול ב-12 שנות עבודתו 195 אלף דונם כאדמות מדינה, מהם 92 אלף דונם ממערב לתוואי הגדר המאושר ו-103 אלף ממזרחה לו. כמעט 13 אלף דונם מתוך הקרקעות שנבדקו על ידי הצוות והוכרו כאדמות מדינה נמצאים באזור ים המלח ובבקעת הירדן.
מארגון "רבנים למען זכויות האדם" נמסר כי "מדיניות קרקעית בעלת נופך מדיני אסור שתבוא על חשבון זכויות של אוכלוסייה הנמצאת תחת משטר כיבוש, ומודרת מתהליכי קבלת ההחלטות המעצבים את גורלה. הנהלים מעצימים את היכולת להשתמש במכניזם שישראל המציאה של הכרזה על 'אדמות מדינה' על מנת לנשל קהילות ופרטים פלסטינים מזכויותיהם ואדמותיהם".
לידיעה המלאה שפורסמה הבוקר ב"הארץ":
