גיל הפרישה לנשים יעלה באופן מדורג החל מ-2017 ל-67, כך תמליץ לשר האוצר מחרתיים (ו') הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים. הדיון בנושא היום (ד') גרר תגובה קשה של יו"ר נעמ"ת, טליה לבני, ונציג ההסתדרות, זאב חושינסקי, שעזבו את דיוני הוועדה בזעם – בטענה כי לוועדה אין מנדט לדון בהעלאה מעבר ל-64. הוועדה צפויה לקבל החלטה להשאיר את המתווה הנוכחי של העלאת גיל הפרישה, גך שיעלה באופן מדורג ל-64 ב-2016, במקום 62 כיום. לאחר מכן, תמליץ הוועדה להעלות באופן מדורג ל-67.

הפגנה של פעילות נעמ"ת נגד קיצוץ קצבאות הילדים בתל–אביב (צילום: נעמ"ת)

עם זאת, לא ברור אם להמלצה זו יהיה תוקף כאשר הנושא יובא לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת. על-פי חוות דעת של היועצת המשפטית של הוועדה, אין לוועדת גיל הפרישה סמכות לדון בהעלאת הגיל ל-67, אלא רק ל-64 – כפי שקובע חוק גיל פרישה לפיו היא פועלת. כמו כן, וכנית תתקשה לקבל את אישורה של ועדת הכספים כי חברי כנסת רבים מהקואליציה מתנגדים למהלך של העלאה ל-67.

לבני הסבירה את פרישתה מהוועדה ואמרה בריאיון ששודר בגלי צה"ל כי "אין לוועדה סמכות לדון בהעלאת הגיל או לכלול בהמלצות שלה המלצה להעלות את הגיל ל-67. לא הצטרפנו לוועדה שזו שאלת הדיון הזו". לבני אמרה עוד כי לדעתה יש להעלות את הגיל ל-64 רק בעוד 10 שנים, ואין להשוות בין נשים וגברים. זאת, לדבריה, מכיוון ו"מלכתחילה אין שיוויון בתעסוקה בין המינים. אם מעסיקים מפטרים נשים קודם לכן, אז לאישה צריכה להיות הזכות לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי בגיל 62. לצערי, 70% ממשתכרי שכר המינימום הן נשים. צריך להבין גם כן, כי נשים מרוכזות במקצועות כמו אחיות, מטפלות ומורת, שאלה מקצועות שוחקים".