זעם בקרב הארגונים לזכויות האדם וארגונים חברתיים עקב דרישתו של ח"כ ישראל חסון )קדימה) הדורש לשלול מהם מתנדבים מהשירות הלאומי. ח"כ חסון החל לפעול לשלילת זכאותם של ארגונים אלה לקבל מן המדינה הקצאות של מתנדבי שירות לאומי-אזרחי לשם קידום מטרותיהם. חסון פנה לשר הממונה על מערך השירות האזרחי-לאומי בישראל, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בדרישה "לנסח קריטריונים ברורים חדשים נגד ארגונים אלה במסגרת החוק הממשלתי שהונח לאחרונה לשם הסדרת מערך השירות הלאומי בישראל". בבדיקה שערך הרשקוביץ אל מול מאגר הנתונים של מינהלת השירות האזרחי-לאומי עולה כי בין הארגונים הזכאים למתנדבים מטעם המדינה מצויים האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ורופאים לזכויות אדם.
לדברי חסון מדובר במהלך נוסף שנועד להצר את צעדי הארגונים הישראליים שהיו שותפים פעילים בגיבוש דו"ח גולדסטון. מאז פרסם ארגון הימני קיצוני "אם תרצו" בינואר שעבר מסמך הסוקר את מעורבותם של הארגונים השונים בעבודת הוועדה, ואת מעורבותה של הקרן החדשה לישראל במימון פעילותם, הגישו כמה חברי כנסת הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות שונות שנועדו לצמצם את העברת התקציבים לארגונים.
לדברי חסון, שלושת הגופים – ארגון זכויות האזרח, עמותת רופאים לזכויות אדם והוועד הציבורי נגד עינויים – הגישו לוועדת גולדסטון דו"ח שמציג הפרות זכויות אדם להן אחראית מדינת ישראל. בשל כך, חסון הודיע להרשקוביץ כי אומנם ישקול תמיכה בהצעת החוק, אך לטענתו הצעת החוק צרה מדי. "אני סבור כי אין די בקריטריונים אלו על מנת למנוע את פעילות הגופים באופן מלא", הסביר במכתבו. "שהרי בפעילות זו מתואר מתן עדות שפוגעת בעיקר במנהיגים וקצינים ישראלים בפועל ולשעבר, ובלגיטימציה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה ולפעול נגד הטרור".
ישראל חסון (צילום: יח"צ)
מנכ"ל "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", ד"ר ישי מנוחין, אמר בתגובה כי "ראוי שממשלת ישראל תבין ששירות לאומי מיועד לשרת את אזרחי מדינת ישראל שדעותיהם מגוונות ואינן תואמות תמיד את עמדת הממשלה, כפי ששירות בצה"ל אמור לשרת את כל תושבי המדינה ולאו דווקא את עמדות מפלגות הימין. הצעת החוק הממשלתית היא צעד נוסף בדרדרו הדמוקרטיה בישראל אל ביב השופכין של הימין".
