אוניברסיטת בר אילן עומדת להעניק, ביום שלישי הקרוב, תואר לשם כבוד לאחד מסוחרי הנשק הגדולים של ישראל באמריקה הלטינית: מרכוס דוד כץ. על פי האוניברסיטה התואר יוענק בשל פועלו של סוחר הנשק "לחיזוק הזהות היהודית ולהנחלת התרבות והמורשת לדורות הבאים". כץ נמנה עם תורמי האוניברסיטה וההתנחלויות. בעבר גם תרם כץ, ישראלי לשעבר היושב במקסיקו, מכספו למפד"ל הימנית.
צעיר בניקרגואה מחזיק ברובה גליל מתוצרת תעש שנלקח מאנשי "הקונטרס" ב-1984 (צילום: מגנום)
על פועלו של כץ, כתב הפרשן של עיתון "הארץ", יוסי מלמן: "בעבר, ובעיקר בשנות ה-80, כשבמדינות מרכז אמריקה ודרומה שלטו משטרים רודניים שדיכאו את האופוזיציה, הפרו זכויות אדם וניהלו מלחמה עקובה מדם נגד ארגוני מחתרת , ישראל היתה אחת מספקיות נשק המרכזיות. התעשיות הביטחוניות של ישראל, התעשייה הצבאית ומפעלים אחרים ייצאו כמעט ללא שיקולים מוסריים נשק לכל רודן. היצוא הביטחוני של ישראל התנהל אז בעיקר דרך מתווכים וסוחרי נשק כמו מרכוס כץ שפעל ממקסיקו, או פסח בן-אור, במרכז אמריקה. סוחרי הנשק הישראלים יצרו לעצמם דימוי של מי שפועלים מטעם ממשלת ישראל, ולרוב ניסו להאדיר את קורות חייהם כשטענו במרמה ששירתו בעבר במוסד, בשב"כ או בגופי מודיעין אחרים ששמם יצא למרחוק".
עוד, על פי מלמן, "כתוצר לוואי של אותה מדיניות גם נכנסו חברות אבטחה בישראל לתחום של ייעוץ ביטחוני, אימון יחידות משמר נשיאותיות ואספקת מאבטחים לאנשי עסקים מקומיים שחששו לחייהם. על רקע מדיניות זו התפתחה גם תופעה חמורה במיוחד של ייעוץ ביטחוני, שלא היה בעצם אלא מעשה של שכירי חרב. הבולט והידוע לשמצה בתופעה זו היה סגן-אלוף (מיל') יאיר קליין, שאימן מיליציות בקולומביה שלא היו אלא מסווה לסוחרי סמים".
על פועלו של כץ ותמיכתו במשטרים הרודניים והפרו-אמריקאים פורסמו תחקירים רבים בעיתונות האמריקאית, אבל בקורות החיים שהופצו על ידי אוניברסיטת בר אילן לקראת הטכס שיתקיים בשבוע הקרוב, פרקים שלמים מחייו של כץ, כגון הסחר בנשק במאות מיליוני דולר, הועלמו. הוא מוצג רק כסוחר גדול ותעשיין מצליח הדואג לטפח בתי ספר יהודיים.
קורות חיים של מרכוס כץ על פי אוניברסיטת בר אילן:
http://www1.biu.ac.il/File/markos%20david%20katz.pdf
לתחקיר שפרסם הירחון האמריקאי "מט'ר ג'ונס" ביולי 1985 תחת הכותרת "דיפלומטיית העוזי":
