יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, שיגר איגרת לחבריו בסוף השבוע. זאת, לאחר כחודש וחצי בתום 23 ימי שביתה. פרי פתח את המסר הארוך במילים "הגענו להסכם שכר, שרבים מהעו"סים אוהבים לשנוא, אך איני בטוח שאלה המתנגדים לו מבינים את המשמעויות שלו. אני שומע את הדי האכזבה והתסכול, מאזין להם וקשוב אליהם היטב. תוהה על אופיו ומורכבותו של הכעס ומנסה להבין את סיבותיו".
לדבריו "הכעס עדיין גדול. יש שיטענו כי היה נתק בין הנהגת האיגוד לעובדים הסוציאליים בשטח, שהעובדים לא עודכנו בזמן אמת והליך העברת המידע במהלך השביתה לקה בחסר; שלמחרת החזרה מהשביתה סגר האיגוד את עמוד הפייסבוק של המאבק, ללא כל הודעה מוקדמת. לתחושות אלה מתווספות סירובן של חלק מהרשויות המקומיות לשלם לעובדים את המקדמה עליה הוסכם בין ההסתדרות לאוצר ומרכז השלטון המקומי, וסירוב האוצר לשלם עבור ימי השביתה, סיכון שלקחנו בחשבון ערב היציאה לשביתה. אבל יותר מכל, האכזבה אותה אני שומע, נובעת מהפער בין מסמך הדרישות שהגשנו לאוצר, ערב יציאתנו למאבק, ובין התוצאה לאחריה. כגודל הציפיות, מסתבר, כך גודל האכזבה".
פרי מכיר בכך ש"הטענות שנשמעות בשטח נכונות בחלקן, אולם מטבעו של כל מאבק – והאחריות מוטלת על ראשי המאבק בלבד – היא לדעת איזה מידע ניתן להוציא במהלכו, על מנת שלא לפגוע במשא ומתן ובמאבק ולא לחשוף בפני משרד האוצר, בהיותו יריב קשה, קשוח והחלטי, את קווי ומטרות הפעולה שלנו, תוך כדי משא-ומתן".
פרי מתרץ את כלשונו ואת כניעתו לתכתיבי האוצר ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, במילים "עמיתיי העובדים הסוציאליים, לו היה בידינו ספק, אפילו הקל ביותר, שהיינו יכולים להשיג מעבר לכך, להגיע ליותר עבור ולמען העובדות והעובדים הסוציאליים, לא היינו מהססים ולו לרגע אחד והיינו ממשיכים בשביתה. מתוך האחריות שהנחתה אותנו, מרגע היציאה למאבק, לא יכולנו להרשות את המשכה במחיר שכ-10,000 עובדים לא יקבלו משכורת בגין ימי השביתה". אך פרי מסתיר מחבריו את זכאותם לתמיכה מקרן השביתה של ההסתדרות, בה הופקדו עשרות מיליונים שקלים לטובת עובדים היוצאים למערכות מעמדיות ממושכות.
לאגרתו המלאה של עו"ס איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים:
עוד על השלכות השביתה והדרישה להתפטרות הנהגת האיגוד:
http://maki.org.il/he/workers/125-news/11006-2011-04-21-18-57-47
