תמר גולדמן ושלומית נחליאל, הן עובדות סוציאליות החברות בקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש. בבלוג של יסו"ד (ישראל סוציאל-דמוקרטית) הן פרסמו מכתב תגובה לדרישה של ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) להפסיק את השביתה ולקבל הסכם הכניעה שרחקו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני עם ראשי האוצר.

שלי שלום,

כתמיד דבריך קולחים בהירים ורהוטים. קראנו בעיון רב את הדברים שכתבת על ההסכם. אנו סומכות על יכולת הניתוח הפוליטית שלך. יתכן מאד ואת צודקת, והמשך השביתה לא יביא לתוצאות טובות בהרבה. המסקנה שלך היא שצריך להפסיק את השביתה עכשיו. אנו מרגישות שזו תהיה טעות חמורה.

שמענו אותך בהפגנה מול משרד האוצר בימים הראשונים של השביתה. שם דיברת על צו הרחבה, על המאבק הזה כחלק משינוי הסדר החברתי, ומעצירת ההפרטה. לאן נעלמו הטענות האלו במכתבך? ההסכם המוצע לנו, גם אם הוא באחוזים טוב יותר מהסכמים אחרים הוא עדין הסכם מבזה. השינוי שבו אינו מהותי אלא קוסמטי. הוא לא ישנה את מעמד העו"ס, לא ישנה את הצורך של מי שבוחר במקצוע הזה לחפש מקורות הכנסה משלימים, ולא ישפיע על מגמת ההפרטה של שירותי הרווחה.

קבלת ההסכם עכשיו, תשאיר את המאבק שלנו בדיוק במקום שנוח לאוצר שהוא יישאר. מאבק של עוד סקטור מקופח במשק על תנאי עבודתו. ליווית מאבקים רבים כאלו, כמו שציינת במכתבך. את צודקת כנראה. זה הסכם נדיב יותר מצד האוצר מהסכמים בסכסוכי עבודה אחרים. איננו חושבות שהנדיבות הזאת נובעת מהכרה בקיפוח המתמשך. היא נובעת מהחשש מסדר היום האמיתי אותו אנחנו מנסים להעלות: אחריות המדינה והחברה כלפי האוכלוסיות החלשות והמוחלשות שבה.

את יודעת מן הסתם להסביר טוב מאיתנו את הנזק הנורא שנגרם בהפרטת מערכת הרווחה, את הבעייתיות בכך שאוכלוסיה מוחלשת, זו של העובדים הסוציאליים, היא הנדרשת לתת מענה לאוכלוסיות מוחלשות אחרות. ואת ההכרח במשכורת הוגנת לעובדים סוציאליים, כדי שיוכלו לשמור על מחויבותם להיות סוכני שינוי, ולא סוכני פיקוח ושימור.

לקבל את ההסכם עכשיו, פירושו לוותר על המאבק הזה, ובעינינו הוא המאבק החשוב. לכן, למרות אי הוודאות איך יתפתחו הדברים, למרות המחיר שמשלמים אלו הנזקקים לשירותנו, ואף אנחנו עצמנו, למרות שאנו רואות, כמו כל אחד ואחת מהשובתים, איך דברים שבנינו בעמל רב, יורדים לטמיון בגלל השביתה, אנחנו צריכות להמשיך לשבות. אם נכנע עכשיו, מה שיישאר בתודעה הציבורית הוא בדיוק מה שהאוצר רוצה שיישאר: עוד גוף שקיטר על זה שהוסיפו לו שעה וחצי עבודה (מהלך מחוכם ביותר מצד האוצר, להציג את הדברים כך שיראה כאילו אנחנו רוצים פריבילגיות בשעות העבודה יותר ממגזרים אחרים במשק, למרות שבפועל רוב העו"סים עובדים שעות נוספות רבות לא משולמות).

את מדברת על הקלות בה יכולת להמשיך לתמוך בנו, אך מתוך יושר פנימי את מתעקשת להביא את דבריך. מעשה אמיץ יותר מצדך, אם כי אנו מודעות למחירים הפוליטיים האישיים שהיית משלמת עליו, הוא לעמוד מול ההסתדרות והעומד בראשה ולומר להם, אתם צריכים להיות שותפיהם של העובדות הסוציאליות בשינוי פני החברה הישראלית. עליכם לרתום את כל המשק לטובת המאבק הזה. רק לאחר מיצוי המהלך הזה, אם היה נכשל, היינו רואות מקום להתחיל לחשוב על פשרות , ועל אסטרטגיות אחרות במקום השביתה.

האגף הסוציאל דמוקרטי בישראל קטן ושביר. אנו חוששת ממחלוקות והתפצלויות בו, ע"ח מאבק משמעותי בכוחות המאיימים עלינו באמת. אנו מאמינות שאנו ושותפותינו עוד נמצא את עצמנו במאבקים לצדך. יחד עם זה, חשוב לנו שתדעי שהפעם אנו מאד מאוכזבות מעמדתך.

עוד בנושא:

http://www.maki.org.il/he/component/content/article/88/10710