בשנת 2010 אירעו בישראל 552 מקרים שסווגו כמעשים שבוצעו על רקע גזעני. זאת, בהשוואה ל-287 אירועים שתועדו בשנת 2009 – זו המסקנה העיקרית העולה מדו"ח של המטה למאבק בגזענות שמאגד עשרות ארגונים חברתיים. האירועים כוללים, בין היתר, כמאה אירועי הסתה נגד אזרחים ערבים לעומת 26 אירועים בשנה שעברה ו-110 מקרי גזענות בין קבוצות אתניות יהודיות לעומת 27 בשנה שעברה.

בדו"ח, שפורסם השבוע מצוין כי השנה נרשמו 28 אירועי אלימות של כוחות הביטחון נגד אזרחים ערבים, כמעט פי שניים לעומת השנה שעברה, בה נרשמו 15 אירועים. מחברי הדו"ח ציינו עוד כי כוחות הביטחון מפעילים כוח מופרז שלא לצורך ומתקיפים אזרחים ערבים על בסיס חזותם. בנוסף תועדו בדו"ח 68 אירועי גזענות מצד אזרחים יהודים כלפי ערבים, שיפור לעומת 91 האירועים שתועדו בשנה שעברה. כותבי הדו"ח הוסיפו עוד כי חלה עלייה של 400 אחוז בדיווחים על אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות בישראל.

מדו"ח עלה עוד כי השנה נרשמו 73 מקרים שבהם נרשמה פגיעה בלגיטימציה של הנהגת הציבור הערבי, לעומת 19 מקרים שנרשמו בשנה שעברה. לדברי מחברי הדו"ח, השנה התרחב מסע הדה-לגיטימציה נגד הציבור הערבי והיא כוללת מתקפה חסרת תקדים מצד שרים וחברי כנסת על ארגוני החברה האזרחית הערבית.

כמאה אירועי הסתה נגד אזרחים ערבים תועדו, שבראשם דברי ההסתה של רב העיר צפת, שמואל אליהו, שקרא ליהודים שלא להשכיר דירות לערבים. בנוסף תועדו 24 הצעות חוק מפלות וגזעניות, שמטרתן, לטענת כותבי הדו"ח, להצר את צעדיו של האזרח הערבי ולצמצם את חירותו האישית. כמו כן תועדו 110 אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות בישראל, ו-72 אירועי גזענות נגד פליטים ומהגרים.

אחד הנושאים היחידים שבהם נרשמה ירידה בכמות האירועים הגזעניים היא גילויי גזענות במגרשי הכדורגל. על אף שמחברי הדו"ח טוענים כי קבוצות הכדורגל אינן עושות די כדי להילחם בגילויי הגזענות, הרי שהשנה תועדו 21 גילויי גזענות במגרשים, בהשוואה ל-65 אירועים בשנה שעברה.