התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה (תלמ"ת) לאירועי זיהום ים בשמן – עדיין לא מיושמת במלואה

הועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות, בראשות ח"כ ד"ר דב חנין, תדון מחר (ב, 14.2.11) בסיכונים לזיהום מפרץ אילת, בדגש על זיהום מנפט.
לקראת הדיון הכין מר אורי טל-ספירו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסמך מידע מפורט העוסק בסכנת זיהום ים במפרץ אילת בעקבות הגברת פעילות קצא"א (קו צינור הנפט אשקלון-אילת).
על פי מסמך המידע, מפרץ אילת הינו בעל רגישות אקולוגית יוצא מן הכלל. "שונית האלמוגים במפרץ אילת היא השונית היחידה בארץ ואחת השוניות הצפוניות בעולם. השונית היא בית גידול למאות אלפי מינים. דליפות קטנות של מזהם פוגעות בה במידה מסוימת, אך זיהום חמור, מנפט למשל, עלול לגרום לתמותת אלמוגים ודגים ולהזיק לשונית באופן בלתי הפיך, או לפגוע בה כך שהשתקמותה תימשך עשרות שנים. בזכות עומק המים במפרץ אילת יכולות המכליות להגיע עד למרחק של כ-200 מטר בלבד מהחוף. כמו כן, בשל הרגישות הסביבתית של האזור, במפרץ אילת אין משתמשים בדיספרסנטים.  המשמעות של תנאים אלו היא שמפרץ אילת רגיש יחסית לפגיעה מזיהום ופרק הזמן שבו אפשר לטפל בזיהום ים בנפט ביעילות הוא קצר מאוד. מסוף קצא"א נמצא בלבו של האזור הרגיש מבחינה סביבתית: כ-200 מטר דרומית מהמסוף הפעיל מתחילה שמורת האלמוגים, וריף הדולפינים נושק למתחם קצא"א מצפון. בשל הרגישות האקולוגית באזור, התחנה למניעת זיהום ים הוקמה בין קצא"א לשמורת האלמוגים. בכל עת שמגיעה מכלית לקצא"א צוות התחנה פורס חוסמים  במים כדי להקדים תרופה למכה אם תתרחש תקלה העלולה לגרום לזיהום ים. כמו כן, צוות התחנה נמצא בכוננות בכל שעות היממה".
מתוך המסמך עולה, שבשנת 2008 קבעה הממשלה כי בתוך שלוש עד חמש שנים יושקעו 15 מיליון ש"ח ליישום התלמ"ת, כי יוקצו 10 תקני כוח-אדם למטרה זו, וכי המשרד להגנת הסביבה יעגן את התלמ"ת בחקיקה. למרות שעברו למעלה משנתיים מאז החלטת הממשלה, החלטות אלו טרם יושמו. כיום, כוח-האדם והציוד הקיימים להתמודדות עם אירוע זיהום ים גדול מוגבלים, מסיבות תקציביות. כמו כן, מתוך המסמך עולה כי התלמ"ת ערוכה לטפל באילת במקרה זיהום של עד 200 טונות שמן ולא במקרים קיצוניים של היבקעות ספינה מסיבה כלשהי, אירוע שיכול לגרום לשפיכת שמן בשיעור של מעל 150,000 טון שמן. לקראת הדיון, אמר ח"כ חנין כי "מפרץ אילת הוא איזור רגיש ביותר מבחינה סביבתית. בכוונתנו לבחון ביסודיות את האיומים הסביבתיים על מי המפרץ, ובראשם סכנות מזיהומי נפט, ולגבש הצעות להתנהלות נכונה יותר במפרץ".